«מוסקבה תיפול דרך קרים»: אוקראינה הודיעה על פגיעה ב-159 ספינות רוסיות תוך 12 ימים — מה קורה בים אזוב ובים השחור

במשך 12 ימי מבצע ‘מוֹלוֹצ’קָה’, לפי נתוני פיקוד כוחות המערכות הבלתי מאוישות של הכוחות המזוינים של אוקראינה, פגעו מל”טים אוקראינים ב-159 כלי שיט של ‘צי הצללים’ הרוסי בים אזוב ובים השחור. מטרת הקמפיין אינה הטבעת המונית של מכליות, אלא שיתוק הלוגיסטיקה הימית של רוסיה, אספקת חצי האי קרים הכבוש והובלת נפט, דלק ומטענים תוך עקיפת הסנקציות.

ב-17 ביולי 2026, מפקד כוחות המערכות הבלתי מאוישות של הכוחות המזוינים של אוקראינה, רוברט ברובדי, הידוע בכינוי ‘מאדיאר’, סיכם את תוצאות הביניים של מבצע ‘מוֹלוֹצ’קָה’.

לפי נתוניו, בין ה-6 ל-17 ביולי, יחידות אוקראיניות פגעו ב-159 כלי שיט ששימשו בלוגיסטיקה הימית הרוסית:

• 117 כלי שיט – בים אזוב;
• 42 כלי שיט – בים השחור.

רק בלילה של ה-17 ביולי, בים השחור הותקפו עוד 12 כלי שיט: תשע אוניות מטען, מכלית אחת, מכלית גז אחת וגוררת אחת.

כבר מכנים את המספרים הללו כאחד הפרקים הגדולים ביותר בשימוש במל”טים נגד הלוגיסטיקה הימית הרוסית. עם זאת, חשוב להבין: 159 כלי שיט שנפגעו אינם 159 ספינות שטבעו.

מה משמעות שם המבצע ‘מוֹלוֹצ’קָה’

שם המבצע התברר כראשי תיבות.

ב-15 ביולי, רוברט ברובדי פענח אותו כך:

מ.ל.צ.ק – ‘מוסקבה תיפול דרך קרים’, כלומר ‘מוסקבה תיפול דרך קרים’.

לפי תוכנית הפיקוד האוקראיני, מדובר לא בסדרת תקיפות אחת, אלא בקמפיין שיטתי נגד התשתית שמאפשרת לרוסיה להחזיק את חצי האי הכבוש ולהשתמש בו כבסיס צבאי.

הוא כולל תקיפות על הובלות ימיות, בסיסי נפט, מתקני אנרגיה, צמתים רכבתיים, גשרים, תחנות משנה ואלמנטים אחרים של אספקת הכוחות הרוסיים בדרום אוקראינה.

המשמעות של האסטרטגיה היא להפוך בהדרגה את קרים ממוצב צבאי נוח לשטח שתחזוקתו דורשת ממוסקבה יותר ויותר דלק, ציוד, ספינות, אמצעי הגנה אווירית ומשאבי תיקון.

לקרים יש עבור הקרמלין לא רק משמעות צבאית, אלא גם סמלית. כיבושו הוצג במשך שנים רבות על ידי התעמולה הרוסית כאחד ההישגים המרכזיים של פוטין. לכן, הרס הקשרים הלוגיסטיים של חצי האי יכול לגרום לנזק צבאי, כלכלי ופוליטי בו זמנית.

159 כלי שיט שנפגעו – לא 159 ספינות שטבעו

כותרות על ‘מושמדים’ או ‘מושמדים’ יכולות ליצור רושם מוטעה כאילו הכוחות האוקראינים שלחו לקרקעית כמעט מאה וחמישים ספינות תוך 12 ימים.

הפיקוד של סב”ס מתאר את מטרת המבצע אחרת.

המל”טים האוקראינים צריכים לשלול מהספינה את היכולת לנוע כראוי, להתמצא ולשמור על קשר. רוברט ברובדי הצהיר כי המשימה היא להפוך את הספינה המונעת לברז ‘עיוור וחרש’ נסחף.

עם זאת, לדבריו, המפעילים משתדלים לא לפגוע בגופי המכליות כדי למנוע שפיכת נפט רחבת היקף וזיהום הים אזוב והים השחור.

המל”טים יכולים לפגוע ב:

• גשר הקפטן;
• ציוד רדאר;
• אנטנות תקשורת לוויינית;
• מערכות ניווט;
• אלמנטים של שליטה;
• מנגנוני הנעה והיגוי;
• ציוד הדרוש למעבר בטוח דרך מצרים ונמלים.

לאחר מכה כזו, הספינה עשויה לא לטבוע, אך לאבד את היכולת להמשיך במסע באופן עצמאי. יש לגרור אותה, לתקן, להחליף צוות או להוציא אותה משירות לזמן רב.

זו הסיבה שבין המטרות האוקראיניות יש לא רק מכליות ואוניות מטען, אלא גם גוררות. רוסיה משתמשת בהן להצלה ופינוי של כלי שיט שכבר נפגעו.

איך התפתח המבצע

המבצע החל ב-6 ביולי עם תקיפות על כלי שיט בים אזוב, ולאחר מכן יחידות אוקראיניות החלו להגדיל במהירות את מספר התקיפות.

עד ה-14 ביולי, הפיקוד האוקראיני דיווח על 116 כלי שיט שנפגעו בים אזוב. רויטרס אישרה כי התנועה הימית באזור נפגעה באופן חמור, אם כי הסוכנות לא הצליחה לבדוק באופן עצמאי את מצב כל כלי השיט מהרשימה האוקראינית.

לאחר מכן, המבצע עבר לים השחור. תוך מספר ימים, לפי נתוני סב”ס, הותקפו שם מכליות, מכליות גז, אוניות מטען וגוררות, מה שהעלה את המספר הכולל ל-159.

מדוע הים אזוב כל כך חשוב לרוסיה

הים אזוב הוא אחד החוליות המרכזיות במערכת ההובלה הרוסית של נפט, מוצרי נפט, דגנים ומטענים אחרים.

דרך נהר הדון ותעלת וולגה-דון הוא מחובר לדרכי המים הפנימיות של רוסיה. מכליות קטנות מסוג ‘נהר-ים’ יכולות לאסוף מטענים בנמלים הפנימיים של רוסיה, לעבור דרך הדון ולצאת לים אזוב.

בהמשך אפשרית העברת נפט למכליות גדולות יותר הממתינות בים השחור.

ספינות ים גדולות לא תמיד יכולות להיכנס לנמלי אזוב בגלל עומק מוגבל ושוקע גדול. לכן, רוסיה זקוקה לצי ביניים – מכליות קטנות יחסית, אוניות מטען וכלי עזר.

תקיפות על צי זה הורסות מספר שרשראות לוגיסטיות בבת אחת:

• אספקת דלק לקרים הכבוש;
• אספקת הכוחות הרוסיים בדרום אוקראינה;
• הובלת נפט ומוצרי נפט;
• ייצוא מטענים רוסיים דרך הים אזוב;
• עבודת נמלים ונקודות מעבר;
• תנועה דרך מצר קרץ’;
• סכמות עקיפת סנקציות בינלאומיות.

ב-נאנובוסטי — חדשות ישראל שמים לב: המבצע נגד כלי השיט אינו קמפיין ימי מבודד. הוא קשור לאסטרטגיה אוקראינית רחבה יותר של תקיפות על בתי זיקוק, בסיסי נפט, אנרגיה ותשתיות תחבורה של רוסיה.

אם ההובלה הימית הופכת למסוכנת מדי, מוסקבה נאלצת להעביר מטענים לכבישים ולמסילות ברזל. אך מסלולים אלה קרובים יותר לאזור הפעולה של טילים ומל”טים אוקראינים.

מה קרה לשיט

השלכות המבצע נרשמות לא רק בדיווחים של הפיקוד האוקראיני.

רויטרס דיווחה כי לאחר תחילת התקיפות, רוסיה עצרה זמנית או הגבילה באופן חמור את התנועה דרך תעלת דונסקו-אזוב. מסלול זה מחבר את הדון עם הים אזוב ומשמש להובלת נפט, דגנים ומטענים אחרים.

תמונות לוויין הראו גם ירידה חדה במספר כלי השיט ליד מצר קרץ’.

לפי מידע של רויטרס, בתחילת יוני באזור המצר חיכו למעבר יותר מ-40 כלי שיט. לאחר סדרת התקיפות האוקראיניות, בתמונות הלוויין באותה אזור נותרו רק כמה כלי שיט נראים.

נציג חיל הים האוקראיני, דמיטרי פלטנצ’וק, הצהיר כי עבור הלוגיסטיקה הרוסית, הים אזוב הופך למעשה לאזור סגור. לדבריו, כלי השיט הרוסיים החלו לעבור לאזור טמאני ולחפש מקומות עגינה בטוחים יותר.

אך ריכוז עשרות כלי שיט באזור מוגבל יוצר בעיות חדשות: קל יותר לגלות אותם, קשה יותר לפזר אותם וקשה יותר להגן עליהם בו זמנית באמצעי הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית.

מכה על הנפט, אספקת קרים והתקציב הרוסי

ייצוא הנפט הרוסי נותר אחד המקורות החשובים ביותר להכנסות התקציב, ממנו ממומנת המלחמה נגד אוקראינה.

חלק מהספינות משמשות ישירות להובלת דלק לקרים ולשטחים הכבושים. אחרות משתתפות בהובלת נפט, מוצרי נפט ומטענים בין נמלים רוסיים לשווקים חיצוניים.

נציג חיל הים האוקראיני, דמיטרי פלטנצ’וק, כינה את הנפט ‘דם המלחמה’ והכלכלה הרוסית. לדבריו, מכליות אזוב קטנות העבירו נפט לספינות גדולות בים השחור, אך כעת הסכמה הזו נפגעה.

עם זאת, יש להשתמש בזהירות בהגדרה ‘צי הצללים’.

הצד האוקראיני משתמש בו לכלי שיט המעורבים בלוגיסטיקה של נפט, סנקציות וצבא רוסיים. עם זאת, לא כל אחד מכלי השיט שנפגעו נמצא בהכרח תחת סנקציות אישיות של האיחוד האירופי, ארה”ב או בריטניה.

רויטרס בדקה קודם לכן חלק מהמכליות הראשונות שהותקפו וקבעה שלא כולן נכללו רשמית ברשימות הסנקציות הבינלאומיות. לכן, מדויק יותר לדבר על כלי שיט שאוקראינה מתייחסת אליהם כ’צי הצללים’ הרוסי או מערכת אספקת הכלכלה והלוגיסטיקה הצבאית הרוסית.

מדוע התקיפות השפיעו על שוק הדגנים

הים אזוב משמש לא רק להובלת נפט.

באזור זה עובר חלק משמעותי מייצוא הדגנים הרוסי. לפי נתוני רויטרס, עם המסלולים דרך הים אזוב ותעלת דונסקו-אזוב עשוי להיות קשור עד רבע מייצוא החיטה הרוסי.

לאחר הגבלת השיט, החוזים העתידיים האירופיים על חיטה עלו בכ-4% והגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה מספר שבועות.

זה מראה כי המבצע האוקראיני עשוי להיות בעל השלכות הרחק מעבר לאזור הלחימה.

עליית הסיכונים משפיעה על:

• עלות ההובלה;
• ביטוח ימי;
• זמני האספקה;
• מחירי הדגנים העולמיים;
• הנכונות של חברות זרות לשלוח כלי שיט לנמלים רוסיים;
• היכולת של רוסיה למלא חוזי ייצוא.

הרשויות הרוסיות החלו לשקול הפניית חלק ממטעני הדגנים לנמלים אחרים בים השחור ובים הבלטי. עם זאת, זה מגדיל את המרחקים, את עלות ההובלה ואת העומס על תשתית הרכבות.

חוקיות התקיפות ועמדת אוקראינה

רוסיה כינתה את התקיפות האוקראיניות ‘טרור’ ו’פיראטיות’.

אוקראינה דוחה את ההאשמות הללו ומצהירה כי כלי השיט משמשים לתמיכה בצבא הרוסי, אספקת קרים הכבוש ומימון המלחמה.

דמיטרי פלטנצ’וק הזכיר כי קרים, בהתאם לחוק הבינלאומי, נותר שטח אוקראיני. לכן, כלי שיט הנכנסים לנמלי חצי האי הכבוש ללא אישור קייב, הצד האוקראיני רואה בהם מפרים.

עם זאת, אין עדיין הערכה משפטית בינלאומית עצמאית של כל אחד מ-159 הפרקים. לא פורסמה גם רשימה מלאה של כל כלי השיט עם שמותיהם, בעליהם, דגליהם, אופי המטען ומידת הנזק.

מה מאושר ומה עדיין נותר כהצהרה של אוקראינה

נכון ל-17 ביולי, ניתן לדבר בביטחון על מספר רמות של אישור.

הפיקוד האוקראיני הצהיר:

• נפגעו 159 ספינות;
• 117 מטרות היו בים אזוב;
• 42 — בים השחור;
• המטרה היא לשתק את הלוגיסטיקה הרוסית;
• הספינות בעיקר מוצאות מכלל פעולה ולא טובעות.

מקורות עצמאיים מאשרים:

• צמצום חד בתנועת הספינות;
• הגבלות במצר קרץ’ ובתעלת דונסקו-אזוב;
• הצטברות ספינות באזורים בטוחים יותר;
• הפרעה לנתיבי הייצוא הרוסיים;
• השפעת המתרחש על עלות התבואה;
• הצורך להפנות מטענים דרך נמלים אחרים.

כרגע לא ניתן לאשר באופן עצמאי:

• הנזק המדויק לכל אחת מ-159 הספינות;
• מספר הספינות שהוצאו לחלוטין מכלל פעולה;
• מספר הספינות שכבר נגררו ותוקנו;
• השתייכות כל ספינה לצי הצללים המוכר בינלאומית;
• הרכב המלא של המטענים שהן נושאות.

שלב חדש במלחמה בים

במשך מספר שנים, אוקראינה, כמעט ללא צי מלחמתי קלאסי גדול, הצליחה לשנות את מאזן הכוחות בים השחור בעזרת מל”טים ימיים ואוויריים.

כעת טקטיקה זו מתפשטת לים אזוב ולמערכת התחבורה הפנימית של רוסיה.

מבצע “מוֹלוֹצְ’קָה” מראה מעבר מהתקפות בודדות על ספינות נפרדות להרס שיטתי של כל שרשרת הלוגיסטיקה: מכלית, גוררת, נמל, בסיס נפט, תעלה, מסילת ברזל, תחנת משנה חשמלית.

לרוסיה הבעיה אינה רק בעלות הספינות שנפגעו. כל מכה חדשה מכריחה לשנות נתיבים, לחזק את האבטחה, לשלוח גוררות, לתקן ציוד, לשלם יותר על ביטוח ולעכב משלוחים.

חדשות ישראל מציינים: גם אם רוב 159 הספינות נשארו על פני המים, האפקט האסטרטגי של המבצע נמדד לא במספר הגופים שטבעו. הוא נמדד בכמה נתיבים רוסיים הפסיקו לפעול כרגיל וכמה משאבים נוספים מוסקבה נאלצת להוציא על הבטחת קרים הכבוש.

התוצאה העיקרית של המבצע כרגע — אינה “159 ספינות שטבעו”, אלא הפיכת ים אזוב והחלק הסמוך של הים השחור לאזור סיכון מתמיד ללוגיסטיקה הרוסית.

זה בדיוק מה שעומד מאחורי הנוסחה של רוברט ברובדי: “מוסקבה תשכב דרך קרים”.