- June 28, 2026
- 5:28 pm
- ישראל
על פי דוח משרד העלייה והקליטה של ישראל לשנת 2025, הגיעו מאוקראינה 931 עולים, ו-294 עולים ממוצא אוקראיני גויסו לצה”ל. השוואה זו נותנת כ-31.6%, אם כי הדוח אינו טוען שכל המגויסים הגיעו דווקא בשנת 2025.
הדוח הרשמי (פורסם ב-28 ביוני 2026) של משרד העלייה והקליטה של ישראל לשנת 2025 מראה פרט חשוב שלא צריך ללכת לאיבוד בסטטיסטיקה הכללית של העלייה.
בין העולים שגויסו לצה”ל, אוקראינה נכנסה לחמשת המדינות המובילות במוצא: בשנת 2025 החלו לשרת 294 עולים מאוקראינה.
דוח משרד העלייה אינו חושף את הרשימה המלאה של כל המדינות במוצא החיילים-העולים, אך מציג בנפרד את חמשת הראשונות.
בשנת 2025 גויסו לצה”ל 3,165 חיילים-עולים, ו-2,219 מתוכם הגיעו מחמש המדינות המובילות במוצא: ארה”ב, רוסיה, אתיופיה, אוקראינה וצרפת.
זה כ-70.1% מכלל החיילים-העולים בשנה, בעוד שכל שאר המדינות יחד מהוות 946 אנשים, או כ-29.9%.
אוקראינה — בחמשת המדינות במוצא החיילים-העולים בישראל
הדוח הרשמי של משרד העלייה והקליטה של ישראל לשנת 2025 מראה לא רק את הסטטיסטיקה הכללית של העלייה, אלא גם כיצד עולים חדשים הופכים לחלק מהחברה הישראלית. אחד המדדים החשובים ביותר במסמך זה קשור לצבא: בשנת 2025 גויסו לצה”ל 3,165 חיילים-עולים, ואוקראינה נכנסה לחמשת המדינות המובילות במוצא החיילים הללו.
על פי הדוח, רוב החיילים-העולים הגיעו מארה”ב — 654 אנשים. לאחר מכן רוסיה — 549, אתיופיה — 534, אוקראינה — 294 וצרפת — 188. זה אומר שאוקראינה אינה נמצאת בשולי הדוח, אלא בתוך קבוצת המדינות הראשונה, מהן עולים חדשים לא רק מגיעים לישראל, אלא גם משתלבים באחת המערכות המרכזיות של החיים הישראליים — השירות בצה”ל.
לקהל הישראלי זהו אות חשוב.
עלייה נידונה לעיתים קרובות דרך מספרים כלליים, מדינות מוצא, גיל, מקצוע, שפה, דיור או אינטגרציה כלכלית. אבל שירות בצבא הוא רמה אחרת של השתלבות במדינה. זה כבר לא רק עניין של מסמכים, מעמד של אזרח חדש או התאמה לסביבה חדשה. זה עניין של השתתפות בהגנת המדינה, במיוחד בתקופה שבה ישראל ממשיכה לחיות בתנאי מלחמה וביטחון מוגבר.
אוקראינה בחלק הצבאי של דוח משרד העלייה
הדוח של משרד העלייה והקליטה נקרא “עלייה וקליטה 2025: נתונים, מגמות ואנשים”.
המסמך הוכן על ידי מחלקת האסטרטגיה, תכנון המדיניות והנתונים של המשרד. בו מצוין במפורש שהנתונים המוצגים בחלק הפרופיל נלקחו ממאגרי המידע הפנימיים של משרד העלייה והקליטה ונותחו על ידי מחלקת הנתונים של המשרד.
לכן מדובר לא בהערכה עיתונאית ולא בתגובה חיצונית, אלא בסטטיסטיקה רשמית של מדינת ישראל.
בחלק הצבאי של הדוח מודגש ששירות בצה”ל הוא אבן דרך חשובה בהשתלבות בחברה הישראלית, במיוחד עבור עולים חדשים. ניסוח זה חשוב בפני עצמו: המדינה רואה בצבא לא רק מערכת צבאית, אלא גם כאחד המנגנונים המרכזיים לשילוב האדם במציאות הישראלית.
על רקע זה, המספר לגבי אוקראינה מקבל משמעות נוספת. 294 עולים מאוקראינה, שגויסו לצה”ל בשנת 2025, אינם רק שורה סטטיסטית. זהו מדד לכך שהמרכיב האוקראיני בעלייה החדשה נראה לא רק דרך הגעה, אלא גם דרך השתתפות באחריות הכללית.
נאנווסטי — חדשות ישראל שמה דגש דווקא על היבט זה: העקבות האוקראיני בדוח משרד העלייה חשוב לא רק במספר המגיעים, אלא גם במיקום שבו אנשים אלו מוצאים את עצמם בתוך החברה הישראלית.
כיצד נראית אוקראינה על רקע החמישייה הראשונה
אם נשווה את מספר החיילים-העולים למספר הכולל של העולים שהגיעו מאותה מדינה בשנת 2025, המדד האוקראיני נראה במיוחד בולט.
לגבי אוקראינה הדוח נותן שני מספרים: 931 עולים מאוקראינה בשנת 2025 ו-294 עולים ממוצא אוקראיני שגויסו לצה”ל. זה נותן יחס של כ-31.6%. במילים אחרות, אם נשים זה לצד זה את שני המדדים הללו, החלק האוקראיני בחלק הצבאי נראה גבוה בהרבה מאשר ברוב המדינות האחרות בחמישייה הראשונה.
לשם השוואה, לגבי ארה”ב מצוין בדוח 3,781 עולים ו-654 חיילים-עולים. זה כ-17.3%. לגבי רוסיה — 8,553 עולים ו-549 חיילים-עולים, כלומר כ-6.4%. לגבי צרפת — 3,360 עולים ו-188 חיילים-עולים, כלומר כ-5.6%.
עם אתיופיה צריך להיות זהירים יותר: בחלק הצבאי היא תופסת את המקום השלישי עם 534 חיילים-עולים, אך בגרף המדינות המובילות במוצא לשנת 2025 אין מספר הגעה דומה כמו לגבי אוקראינה, ארה”ב, רוסיה וצרפת. הדוח עצמו מסביר בנפרד שאתיופיה בעבר סיפקה כ-1,000 חיילים-עולים בשנה, ובשנת 2025 המדד ירד בכ-43%; ייתכן שזה קשור לכך שחלק מהיוצאים מאתיופיה כבר התבססו בישראל ובגיוס אינם נחשבים עוד כ”עולים”.
מדוע המדד האוקראיני יכול להיות כה גבוה
הדוח של משרד העלייה והקליטה אינו מסביר בנפרד מדוע חלקם של העולים מאוקראינה בחלק הצבאי נראה כה בולט. המסמך מתעד את העובדה: בשנת 2025 עלו מאוקראינה 931 אנשים, ובין החיילים-העולים אוקראינה סיפקה 294 מגויסים ונכנסה לחמשת המדינות הראשונות במוצא.
אבל מהנתונים הללו ניתן להסיק כמה השערות זהירות.
ההשערה הראשונה — פרופיל הגיל של העלייה האוקראינית.
אם בין המגיעים מאוקראינה יש חלק ניכר של אנשים בגיל גיוס או קרוב לגיל גיוס, אז גם במספר קטן של עולים המדינה יכולה לספק מדד גבוה בסטטיסטיקה הצבאית. בדוח מצוין בנפרד שהעלייה בשנת 2025 בכללותה הופכת צעירה יותר: קבוצת הגיל 18–35 היוותה 34% מכלל העולים, ובין העולים ממדינות מערביות — 40%. לגבי אוקראינה אין פירוט גיל נפרד בטקסט הנראה של הדוח, אך הלוגיקה של המדד הצבאי מצביעה על כך שגורם הגיל יכול להיות אחד המפתחות.
ההשערה השנייה — ניסיון צבאי ומוכנות פסיכולוגית לשירות.
חלק מהעולים מאוקראינה מגיעים ממדינה שכבר כמה שנים חיה בתנאי מלחמה כוללת. זה לא אומר שלכולם יש ניסיון קרבי, אבל זה יכול להצביע על רמת הבנה גבוהה יותר של איומים, צבא, הגנה ואחריות אישית על ביטחון המדינה. עבור אנשים שהגיעו מהמציאות הצבאית לישראל בזמן מלחמת ישראל, השירות בצה”ל יכול להיתפס לא כחובה מופשטת, אלא כחלק טבעי מבחירה אזרחית.
ההשערה השלישית — העלייה מאוקראינה נעשית לעיתים קרובות על ידי אלו שבאמת מוכנים לבנות חיים בישראל.
לאחר שיא 2022 הזרם מאוקראינה הפך קטן יותר. הדוח כותב במפורש שהשפעת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה על העלייה נחלשה עם הזמן, ובשנת 2025 הגיעו מאוקראינה 931 אנשים — פחות מאשר בעבר.
אבל זרם קטן יותר לא בהכרח אומר מעורבות פחותה. להפך, כאשר הגל ההמוני עובר, בין אלו שעדיין עושים עלייה, יכולה להיות חלק גבוה יותר של אנשים עם בחירה מודעת יותר: להגיע לא זמנית, אלא באמת להשתלב בחברה הישראלית. השירות בצה”ל יכול להיות אחד הסימנים לאינטגרציה כזו.
ההשערה הרביעית — המצב המשפחתי והחברתי של חלק מהעולים.
בחלק הצבאי של הדוח נאמר כי בין החיילים-העולים בשנת 2025 כ-43% היו חיילים בודדים. זהו מדד חשוב: רבים מהעולים החדשים משרתים ללא תמיכה משפחתית רגילה בישראל וזקוקים לתמיכה נוספת מהמדינה.
עבור העולים מאוקראינה מצב כזה יכול להיות במיוחד רלוונטי: חלק מהאנשים יכלו להגיע בנפרד מהמשפחה, חלק מהמשפחות יכלו להיות מופרדות על ידי המלחמה, המעברים ונסיבות חוקיות או אישיות שונות. זה לא מוכח לגבי אוקראינה בנפרד בדוח, אבל כהשערה הסברית לחלק הצבאי הגבוה נראה הגיוני.
ההשערה החמישית — הסטטיסטיקה של החיילים-העולים יכולה לכלול לא רק את אלו שהגיעו דווקא בשנת 2025.
זו ההערה המתודולוגית החשובה ביותר. כאשר אנו משווים 294 חיילים-עולים מאוקראינה ל-931 עולים מאוקראינה בשנת 2025, אנו רואים יחס חזק — כ-31.6%. אבל אי אפשר לטעון אוטומטית שכל 294 האנשים הללו הגיעו דווקא בשנת 2025. סטטוס “חייל-עולה” יכול לכלול את אלו שעשו עלייה קודם לכן, אך גויסו בשנת 2025.
לכן המסקנה הנכונה היא:
המדד האוקראיני יכול להיות גבוה בשל שילוב של מספר גורמים: גיל, הקשר צבאי של אוקראינה, עלייה מודעת יותר לאחר סיום הגל ההמוני, מצב משפחתי של חלק מהעולים ומתודולוגיית חישוב החיילים-העולים. אבל גם עם הערה זו העיקר נשאר: אוקראינה בדוח משרד העלייה נראית לא רק דרך מספר המגיעים, אלא דרך השתתפות ניכרת של עולים ממוצא אוקראיני בשירות בצה”ל.
מדוע הנתונים על צה”ל חשובים יותר מהסטטיסטיקה היבשה של העלייה
בשנת 2025 עלו לישראל 22,522 אנשים. הדוח מסביר שהדינמיקה של העלייה בשנים האחרונות הייתה לא לינארית ותלויה במשברים עולמיים וישראליים גדולים: מגפת הקורונה, המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה ומלחמת “חרבות הברזל”. בשנת 2022 דווקא המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה הובילה לעלייה חדה בעלייה — אז הגיעו לישראל 76,765 עולים.
אבל אם מסתכלים רק על הזרמים הכלליים, אפשר לפספס פרט חשוב יותר. עלייה — זה לא רק עניין של מספר האנשים שחצו את הגבול וקיבלו מעמד. עבור ישראל חשוב עקרונית כיצד העולים החדשים נכנסים למדינה: האם הם לומדים, עובדים, משרתים, הופכים לחלק מהקהילות המקומיות, נשארים בישראל לשנים ולעשורים.
לכן המדד הצבאי יש לו משקל מיוחד. אדם שהגיע לישראל כעולה ולאחר מכן גויס לצה”ל, עובר דרך אינטגרציה מאוד קונקרטית. הוא מתמודד עם השפה, המשמעת, הסביבה החברתית הישראלית, קודי ההתנהגות המקומיים ואחריות אמיתית על המדינה.
במקרה של עולים מאוקראינה, מדד זה בולט במיוחד. אוקראינה נמצאת בחמשת המדינות הראשונות במוצא החיילים-העולים. זה מציב אותה לצד מקורות עלייה גדולים ומשמעותיים מזה זמן רב — ארה”ב, רוסיה, אתיופיה וצרפת.
מה מראה החמישייה הראשונה של המדינות
אם מסתכלים על רשימת המדינות במוצא החיילים-העולים, היא משקפת סוגים שונים של עלייה.
ארה”ב — זו קהילה יהודית מערבית גדולה, שבה ישראל שומרת על עבודה מתמדת עם עולים פוטנציאליים.
רוסיה — אחד ממקורות העלייה הגדולים ביותר בשנים האחרונות, במיוחד לאחר 2022.
אתיופיה — קו היסטורי וחברתי נפרד של העלייה הישראלית.
אוקראינה — מדינה שעבורה השנים האחרונות היו קשורות למלחמה, העברת אנשים, הרס החיים הרגילים וחיפוש אחר ביטחון.
צרפת — מקור העלייה המערבית הגדול ביותר באירופה, שבו גידול העלייה בשנת 2025 מודגש בנפרד בדוח משרד העלייה.
ברשימה זו אוקראינה תופסת את מקומה לא כמדינה מקרית, אלא כחלק מהתמונה הישראלית הגדולה. 294 מגויסים עולים — זהו מדד שמחבר את הנושא האוקראיני עם הביטחון הישראלי ישירות.
מה אומר הדוח הזה על הקשר הישראלי-אוקראיני
עבור סדר היום הישראלי-אוקראיני, הדוח הזה חשוב בכך שהוא מראה את הקשר בין המדינות לא רק דרך דיפלומטיה, מלחמה, שאלות הומניטריות או הצהרות פוליטיות.
יש רמה אחרת — אנושית.
עולים מאוקראינה הופכים לחלק מישראל לא במובן מופשט. הם נכנסים לאוניברסיטאות, לשוק העבודה, לערים, לקהילות ולצבא. במקרה של צה”ל זו תחום רגיש במיוחד, כי השירות בישראל תמיד היה אחד הסמלים המרכזיים של השתייכות למדינה.
הדוח של משרד העלייה גם מראה שבשנת 2025 השתנתה המבנה הכללי של העלייה: עלתה חלקם של העולים ממדינות מערביות, בראש ובראשונה מארה”ב, צרפת, בריטניה וקנדה. במסמך נאמר שבשנת 2025 הגיעו ממדינות מערביות 8,499 עולים, שזה גבוה מהמדד של 2024 וגבוה מהממוצע של העשור האחרון.
אבל על רקע הדגש החדש הזה על העלייה המערבית, המדד האוקראיני בחלק הצבאי הופך לחשוב עוד יותר. הוא מראה שהמרכיב האוקראיני לא נעלם מהמציאות הישראלית. הוא פשוט נראה לא רק דרך הזרם הכללי של העלייה, אלא דרך צורות קונקרטיות של השתתפות בחיי המדינה.
כן, הדוח מתעד שבשנת 2025 עלו מאוקראינה 931 אנשים. גם מצוין שזה פחות מאשר בשנת 2024, ונמוך משמעותית מהממוצע של העשור האחרון. אבל עובדה זו אינה מבטלת את המסקנה העיקרית: בין העולים שהלכו לשרת בצה”ל, אוקראינה נשארת אחת מהמדינות המובילות במוצא.
לכן אי אפשר לצמצם את הנושא האוקראיני בדוח הזה רק לירידה בעלייה הכללית. זה יהיה קריאה צרה מדי של המסמך.
מדוע זה חשוב לישראל עכשיו
ישראל לאחר 7 באוקטובר חיה במצב שבו שאלות הביטחון, הסולידריות וההשתתפות באחריות הכללית הפכו לחריפות במיוחד. במצב כזה, הנתונים על החיילים-העולים מקבלים לא רק משמעות סטטיסטית, אלא גם משמעות ציבורית.
כאשר עולה חדש מגיע לצבא, הוא למעשה עובר אחת מצורות האינטגרציה המורכבות ביותר. זו לא התאמה רכה דרך קורסים, ייעוץ או מסמכים. זו חיים בתוך המערכת הישראלית בצורתה המותחת ביותר.
לכן 294 עולים מאוקראינה בצה”ל — זה לא רק מספר. זו סיפור על כך שאנשים שהגיעו ממדינה שחווה בעצמה מלחמה, הופכים לחלק מההגנה על ישראל.
עבור נאנווסטי — חדשות ישראל הדגש הזה חשוב במיוחד. הקהל הישראלי צריך לראות את ההקשר האוקראיני לא רק דרך מדיניות חוץ או חדשות המלחמה, אלא גם דרך אנשים אמיתיים שכבר נמצאים בתוך החברה הישראלית ונושאים עמה את העומס המשותף.
המסקנה העיקרית
הדוח של משרד העלייה והקליטה לשנת 2025 מראה: אוקראינה נשארת חלק בולט מהעלייה הישראלית לא רק במוצא העולים, אלא גם בהשתתפותם בחיי המדינה.
במיוחד זה נראה בחלק הצבאי.
294 עולים מאוקראינה גויסו לצה”ל, ולפי מדד זה אוקראינה נכנסה לחמשת המדינות המובילות במוצא החיילים-העולים בישראל.
מספר זה חשוב לא רק לסטטיסטיקה. הוא מראה שהקשר הישראלי-אוקראיני ממשיך להתקיים ברמת האנשים, הבחירה והאחריות.
ואם מסתכלים לעומק, השאלה העיקרית כבר לא רק כמה אנשים הגיעו מאוקראינה לישראל.
השאלה העיקרית — איזו תפקיד הם מתחילים לשחק בחיים הישראליים.
