מי יהיה במצעד בסין?
הזמנת ולדימיר פוטין וקים ג’ונג און למצעד ב-3 בספטמבר בבייג’ינג מדגימה את מחויבותה של סין להעניק תמיכה לרוסיה במלחמתה התוקפנית נגד אוקראינה. כך אמר האנליסט ויטלי פורטניקוב, מדווח על האירועים דרך ערוץ 24.
הפעם סין אספה בבירתה לא רק אורחים, אלא גלריה אמיתית של מנהיגים, שפעולותיהם לעיתים מעוררות גינוי בזירה הבינלאומית. יחד עם נשיא רוסיה וראש צפון קוריאה, אישור ביקורו יביא נשיא איראן והדיקטטור של מיאנמר. לא ייעדר גם אלכסנדר לוקשנקו, שמבקר בסין באופן קבוע, וזה לא במקרה — זה הופך את ניסיונותיו של פוטין לאחד את בלארוס עם רוסיה לטכנולוגית יותר מסובכים.
מבין הפוליטיקאים המערביים ישתתף באירוע רק מנהיג אחד — ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו, הידוע בהתבטאויותיו האנטי-אירופיות והאנטי-אוקראיניות. הקשר שלו עם כוחות הימין הקיצוני במדינה גם לא נעלם מעין.
בנוסף, מצפים לנוכחותו של נשיא סרביה אלכסנדר ווצ’יץ’. למרות שמדינתו אינה חברה באיחוד האירופי, ווצ’יץ’ מנסה לשמור על קשרים דיפלומטיים, אך נמנע בעקשנות מהטלת סנקציות על רוסיה. זה, כנראה, לא מונע ממנו להשתתף במצעד לכבוד שי ג’ינפינג.
איזו הודעה שולח שי לטראמפ?
נראה כי יושב ראש סין שואף להראות לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ תפיסה שונה לחלוטין של העולם. בהקשר גלובלי חלופי זה מתעלמים מסנקציות ואיומים מערביים. זהו עולם שבו מדינות כמו רוסיה ואיראן יכולות לעשות עסקים ללא חשש מעונש מצד המערב, תוך המשך עסקאות נפט, למשל. זהו גם עולם שבו מסופק נשק באופן פעיל למדינות המבצעות תוקפנות כלפי אחרות.
שני עולמות פוליטיים-כלכליים מקבילים הפכו ברורים כבר מזמן. הסנקציות המערביות אינן פועלות כראוי אם הדרום הגלובלי מסרב לנתק שיתוף פעולה עם משטרים המפרים את הסדר הבינלאומי. מדינות הנמצאות תחת לחץ מתעלמות מהמגבלות הללו.
איראן וצפון קוריאה היו זמן רב תחת סנקציות מערביות, אך בכל זאת מפתחות את ייצור הנשק שלהן ומעניקות תמיכה לרוסיה. איראן, בנוסף, קרובה ליצירת נשק גרעיני, למרות הלחץ הבינלאומי מצד ארה”ב וישראל.
פוטין, בהתבוננות בדוגמאות של משטרים כאלה, מקבל החלטות, בתקווה לממש את האינטרסים שלו ללא השלכות מצד ארה”ב והאיחוד האירופי. מקור המימון העיקרי להופעה כתוקפן נותר שיתוף פעולה עם סין, כמו גם הודו. בהקשר זה, ראש ממשלת הודו ייפגש בקרוב עם שי ופוטין, מה שיהיה פגישתו הראשונה עם המנהיג הסיני מזה זמן רב.
עם זאת, הודו לבדה אינה מספיקה כאן. התמיכה של סין משמעותית יותר מבחינה פוליטית מאשר האינטרסים הכלכליים שמעוררת הודו. היא כלולה בשאיפת המפלגה הקומוניסטית של סין להחליש את עמדות המערב.
כל זה מדגיש את נכונותה של סין להצהיר על מחויבותה לאסטרטגיית אינטראקציה עם רוסיה, שאינה משתוקקת למשא ומתן לשלום. שגריר סין ברוסיה כבר הודיע מראש על ביקורו הקרוב של פוטין כהיסטורי, תוך הדגשת השותפות האסטרטגית בין בייג’ינג למוסקבה.
בפגישה בבירה הסינית, ככל הנראה, ידונו ביוזמות משותפות להתנגדות לטראמפ ודרכים להחלשת השפעת ארה”ב בזירה הבינלאומית.
מעניין שטראמפ עצמו יוצר תנאים המקדמים את העמקת שיתוף הפעולה בין בייג’ינג למוסקבה במוחות מנהיגי מדינות הדרום הגלובלי. מדיניות כזו מתבצעת תחת תירוץ הצורך להרחיק את מוסקבה מסין, גם אם לשם כך יש להקריב את האינטרסים של אוקראינה. עם זאת, בפועל, ניתוק המעצמות הללו אינו מוצא את אישורו, אלא להיפך, נצפית התקרבות של משטרים דיקטטוריים. התוצאה של כל זה תהיה הפגנת אחדות במהלך החג בתחילת ספטמבר.
כך, תוצאות המדיניות הלא זהירה והנאיבית של הבית הלבן והחוסר יכולת של הממשל החדש מוצגות בצורת סבל האזרחים, מלחמה אינסופית והכנסות הנכנסות לתקציב רוסיה מנפט, שממשיכים לרכוש גם סין וגם הודו. בהקשר זה, דיקטטורים מתכננים, שואפים לקבוע מלחמות והפרות של החוק הבינלאומי כנורמה חדשה במאה ה-21 המורכבת שלנו.
קראו ב – חדשות ישראל