פייק על ‘נשק אוקראיני’ נגד ישראל: למה זורקים את העלילה הזו דווקא עכשיו

ברשת מופץ סרטון שמציגים כחומר של USA Today, עם טענה שבין שברי הטילים ששימשו בהתקפות על ישראל ובסיסים אמריקאיים במזרח התיכון נמצאו חלקי נשק שהועברו בעבר לאוקראינה במסגרת הסיוע הצבאי המערבי. כטיעון מזויף מוזכר שם מומחה כלשהו ורומזים על אספקה דרך השוק השחור.

אבל, כפי שמציין ‘ווקס אוקראינה’, העלילה הזו היא זיוף. ולציבור הישראלי כאן חשוב לא רק ההכחשה עצמה, אלא גם המשמעות של הפצת מידע כזה. סיפורים כאלה לא נוצרים בריק. הם פוגעים בשתי מטרות בבת אחת – באמון באוקראינה ובסולידריות בין אוקראינה, ישראל ובעלי הברית המערביים.

איך בנוי הזיוף עצמו ולמה הוא לא עומד בבדיקה

במבט ראשון, סרטונים כאלה מכוונים לעיתים קרובות לתגובה רגשית. לצופה מציגים לוגו מוכר של מדיה אמריקאית גדולה, נושא רועש – התקפות על ישראל, בסיסים אמריקאיים, איראן, נשק, שוק שחור – וכל זה נאסף לעלילה כביכול משכנעת. החישוב פשוט: האדם לא הולך לבדוק את המקור, אלא מעביר הלאה.

אבל במקרה זה, הבדיקה שוברת את כל המבנה די מהר.

הזיוף לא תואם את הסטנדרטים של USA Today

לפי ‘ווקס אוקראינה’, עיצוב הסרטון שונה מאיך ש-USA Today בדרך כלל מציגה את חומרי הווידאו שלה. בסיפורים אמיתיים נשמרים דרישות סטנדרטיות: מצוין המחבר, מקור החומרים ששימשו, וכן תאריך ומיקום האירוע בתמונה, אם זה נדרש בפורמט.

בסרטון המופץ אין סימנים כאלה. ולמדיה רצינית זה כבר לא פרט קטן, אלא דגל אדום. כשמשתמשים בסגנון ויזואלי של פרסום ידוע, אך לא משחזרים את ההיגיון העריכתי שלו, זה לעיתים קרובות אומר דבר אחד: לפנינו חיקוי, שמכוון לחוסר תשומת לב.

אין פרסום, אין אישורים, אין הצהרות

עוד יותר חשוב דבר אחר. מידע דומה לא קיים לא באתר הרשמי של USA Today, ולא בעמודים שלו ב-Facebook, X, Instagram, TikTok ו-YouTube. לסיפור בקנה מידה כזה זה קריטי.

אם מדיה אמריקאית באמת הייתה מפרסמת חומר על כך שנשק שהועבר לאוקראינה כביכול נמצא בין השברים לאחר התקפות על ישראל ואובייקטים אמריקאיים במזרח התיכון, הפרסום הזה היה מעורר בהכרח תהודה רחבה. עיתונים אחרים היו מאמצים אותו, ומבנים רשמיים של ארה”ב וישראל היו נאלצים להגיב. אבל שום דבר כזה לא קרה.

יתרה מכך, אף מבנה רשמי אמריקאי או ישראלי לא פרסם נתונים על כך שבין השברים שנמצאו באזור התגלה נשק שהועבר בעבר לאוקראינה.

למה הפצת מידע כזה מסוכנת במיוחד לישראל

במבט ראשון יכול להיראות שמדובר פשוט בזיוף נוסף על אוקראינה. אבל זו ראייה צרה מדי. למעשה, עלילה כזו משולבת בקמפיין מידע רחב הרבה יותר.

מטרתו – לקשור את אוקראינה לאיומים נגד ישראל, גם אם לשם כך צריך להמציא לחלוטין ‘הוכחות’.

המשמעות של הזיוף – להעמיד את בעלי הברית זה מול זה

אם לקהל בישראל משדרים שהנשק המערבי שהוקצה לאוקראינה כביכול משמש אחר כך נגד ישראל, מופעל מנגנון רגשי מאוד ספציפי. לאנשים צריך להופיע גירוי: למה אנחנו צריכים לחוש אמפתיה לאוקראינה, אם הנשק מהזרם הזה כביכול חוזר לאזור שלנו ופוגע כבר בנו?

בדיוק על זה מכוון הזיוף הזה. לא לחקירה, לא לעובדה, לא לאימות אמיתי. לרגש פוליטי.

במובן הזה, הסיפור עובד בכמה כיוונים בבת אחת. הוא פוגע בצד האוקראיני, מערער את האמון בסיוע הצבאי המערבי, פוגע במדיניות האמריקאית באזור ובמקביל מנסה לזרוע חוסר אמון בתוך החברה הישראלית לכל קשרים עם הנושא האוקראיני.

האזכור השקרי של מומחה – תכסיס קלאסי

חלק נפרד מהמבנה – האזכור של פארקר גאמפל, שמכנים אותו בסרטון כמומחה של מכון לחקר המלחמה. אבל, כפי שמציין ‘ווקס אוקראינה’, הוא לא עשה הצהרות על כך שנשק מאוקראינה הגיע לאיראן דרך השוק השחור.

זו תבנית טיפוסית לדיסאינפורמציה. לוקחים שם אמיתי, מוסד אמיתי, ואז מייחסים לאדם את הציטוט או המשמעות הרצויה. כתוצאה מכך, לצופה לא מוכן נוצר הרושם שהכל כבר אושר על ידי ‘מומחים’.

בפועל זה לא מאושר על ידי שום דבר.

לכן, NAחדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency שמים לב לא רק לזיוף עצמו, אלא גם להיגיון שלו: חומרים כאלה מופיעים במקום שבו צריך לקלקל את התפיסה של אוקראינה בעיני הישראלים ובמקביל להכניס לתודעה נוסחה שקרית, כאילו המלחמה האוקראינית וביטחון ישראל כביכול סותרים זה את זה.

מה באמת עומד מאחורי פרסומים כאלה

לישראל ולאוקראינה ההקשר המשותף כאן ברור כבר מזמן. שתי המדינות קיימות תחת לחץ מתמיד של איומים צבאיים ומידעיים. ואם בשדה הקרב משתמשים בטילים, רחפנים ומודיעין, אז במרחב המדיה פועלים סרטונים מזויפים, הפצות אנונימיות בטלגרם וקליפים חדשותיים מזויפים בסגנון מדיה מערבית.

זה מכה באמון, ולא רק בעובדות

התקפת מידע מסוג זה לא בנויה כך כדי לשכנע את כולם. די לה לזרוע ספק. כדי שאחרי עשרות סרטונים כאלה יישאר לחלק מהקהל תחושה: ‘משהו שם לא נקי’. גם אם העלילה הספציפית תופרך אחר כך, לעיתים קרובות נשאר רושם רגשי.

לכן צריך להגיב לסיפורים כאלה במהירות ובשקט. לא דרך היסטריה, אלא דרך בדיקה.

האם יש חומר באתר המדיה. האם הוא נמצא ברשתות החברתיות הרשמיות. האם יש אישור ממבנים ממשלתיים. האם קיימות ציטוטים אמיתיים של המומחים המוזכרים. אם כל זה לא קיים, לפנינו, ככל הנראה, לא חדשות, אלא כלי מניפולציה.

לציבור הישראלי כאן יש שיעור נפרד

ישראל היום היא אחת מהמטרות המרכזיות של דיסאינפורמציה אזורית. וככל שהמלחמות במזרח התיכון והמלחמה נגד אוקראינה משתלבות יותר בתודעה העולמית, כך יופיעו יותר ניסיונות לחבר את הנושאים האלה בסנסציות שקריות.

לכן יש להתייחס לסרטונים כאלה לא כאל זבל אקראי מהרשתות החברתיות, אלא כחלק מקמפיין שיטתי. מטרתו – לטשטש את הגבול בין מידע מאומת לשקר פוליטי מועיל.

הסיפור על ‘הנשק האוקראיני’ שכביכול תקף את ישראל לא מאושר על ידי עובדות. אין פרסום מקורי של USA Today. אין הצהרות של מבנים רשמיים של ארה”ב וישראל. אין מילים מאושרות של המומחה שעליו מסתמכים מחברי הסרטון.

נשאר רק הזיוף עצמו – גס אך מסוכן בדיוק משום שהוא מכוון לנושא כואב עבור החברה הישראלית.

וזה, אולי, העיקר. כאשר דיסאינפורמציה מנסה לשכנע את ישראל שהאיום מגיע כביכול מאוקראינה, כדאי במיוחד להסתכל לא על עוצמת הכותרת, אלא על מי מרוויח מעימות כזה של משמעויות.