לוב במקום מוסקבה: איך אוקראינה החלה לדחוק את ההשפעה הרוסית כבר גם בים התיכון

זירה חדשה של מלחמה נפתחת רחוק מאוקראינה

בזמן שמוסקבה ממשיכה בעקשנות מניואקית להכניס את משאביה, אנשיה ומוניטין שלה למלחמה נגד אוקראינה, מחוץ לחזית המוכרת מתחילה להצטייר תמונה הרבה יותר לא נעימה לקרמלין. מדובר כבר לא רק על הים השחור, סנקציות או מכות על תשתיות צבאיות. לפי חקירה של RFI, שסוכמה על ידי מספר פרסומים בינלאומיים ואוקראיניים, אוקראינה יכלה לקבל נקודות תמיכה במערב לוב לפעולות נגד ספינות רוסיות בים התיכון.

הסיפור הזה נראה כמעט סימבולי.

המדינה, שבקרמלין ניסו במשך שנים להציג כקורבן, שנידון לבידוד ולתשישות, כעת, לפי דיווחי העיתונות, מתחילה לדחוק את הנוכחות הרוסית באזורים שבהם מוסקבה ניפחה את לחייה במשך עשורים, מכרה את דמות ‘המעצמה הגדולה’ ובנתה את תכניות ההשפעה המוכרות שלה. ואם הנתונים הללו יאושרו סופית, לפנינו כבר לא רק פרק במלחמה, אלא תפנית גיאופוליטית מאוד משמעותית.

לקהל הישראלי יש בסיפור הזה משמעות נפרדת.

ישראל יודעת טוב מדי מהו שינוי מאזן הכוחות במזרח הים התיכון, והיא קרובה מדי לנתיבים שבהם משתלבים נפט, גז, מטענים צבאיים, ציים צללים ואינטרסים של שחקנים חיצוניים. לכן הסיפור על לוב, אוקראינה וספינות רוסיות – זה לא אקזוטיקה רחוקה, אלא חדשות מהמרחב, שקשור ישירות לביטחון ולוגיסטיקה של כל האזור.

מה בדיוק מדווחים על נוכחות אוקראינה בלוב

לפי חומרים המבוססים על חקירת RFI, ההסכם על נוכחות צבאית אוקראינית במערב לוב לכאורה פועל מאוקטובר 2025. בפרסומים נאמר כי בשטח שבשליטת ממשלת עבד אל-חמיד דבייבה בטריפולי, יכלו להימצא יותר מ-200 קצינים ומומחים אוקראינים, ובין הנקודות המוזכרות מופיעות מיסרטה, אזור מליטה וטריפולי. Associated Press דיווחה מאוחר יותר גם היא, בהסתמך על גורמים לוביים, על הסכם סודי בין קייב לשלטונות מערב לוב.

במקביל, חשוב להפריד בין מה שאושר לבין מה שנטען. סוכנויות בינלאומיות אכן מתארות את הסיפור עם מכלית הגז הרוסית הפגועה Arctic Metagaz ומביאות גרסאות על תקיפה אוקראינית אפשרית באמצעות רחפנים ימיים, אך לא כל הפרטים המסתובבים ברשתות החברתיות מאושרים באותה מידה של אמינות.

לדוגמה, הסיפור על הספינה השנייה Qendil מופיע בסיכומים ובפרסומים נגזרים, אך ברמת האישור הוא חלש בהרבה מהפרק עם Arctic Metagaz.

מכה על ‘צי הצללים’ ומכה על המיתוס האימפריאלי

למה הסיפור עם Arctic Metagaz כל כך כואב לרוסיה

מכלית הגז הרוסית Arctic Metagaz, הקשורה בפרסומים עם מה שנקרא ‘צי הצללים’, קיבלה נזקים כבדים בתחילת מרץ 2026 לחופי לוב. Reuters ו-AP דיווחו כי הספינה נותרה על פני המים, נסחפה, גרירה נכשלה בשל מזג האוויר, והמצב עצמו עורר דאגה גם בשל הסיכון לאירוע אקולוגי בים התיכון.

מוסקבה, מצידה, האשימה את אוקראינה ואת שירותי הביון הבריטיים.

לקרמלין הסיפור הזה לא נעים בכמה רמות. ראשית, זו מכה ללוגיסטיקה המעשית ולנתיבים שעוזרים לעקוף את הלחץ של הסנקציות. שנית, זו הדגמה לכך שהמלחמה, שהחלה נגד אוקראינה, מתחילה לזרום מעבר למפות המוכרות ולפגוע באינטרסים הרוסיים שם, היכן שמוסקבה הרגישה בעבר יחסית בטוחה. ושלישית, זו מכה חזקה לדמות המדינה, שלכאורה שולטת בפריפריה שלה ויכולה לכפות כללי משחק רחוק מגבולותיה.

כאן עולה אותה אירוניה היסטורית.

במנסה לשבור את אוקראינה, רוסיה השיקה תהליך של דחיקתה מהמרחבים הבינלאומיים, שבהם אהבה להראות את הדגל, לסחור בהשפעה ולשחק תפקיד של משתתף הכרחי בכל הסדרים אזוריים. כעת, לפי דיווחי התקשורת, דווקא אוקראינה מתחילה לפעול שם, היכן שמוסקבה חשבה שהיא יושבת ברצינות ולזמן רב.

למה לוב הפכה לנקודה חשובה במיוחד

לוב נשארת זמן רב זירה של חציית אינטרסים חיצוניים, שבהם היו או מנסים להיות נוכחים רוסיה, טורקיה, מדינות מערביות וכוחות מקומיים שונים. Reuters כתבה לאחרונה בנפרד על הפרות אמברגו הנשק, על רחפנים ועל ההשפעה החיצונית המתמשכת על מרכזי הכוח הלוביים השונים.

על רקע כזה, נוכחות אוקראינית אפשרית בחלק המערבי של המדינה נראית לא כאפיזודה אקסצנטרית, אלא כחלק ממאבק רחב יותר על הים התיכון וצפון אפריקה.

לישראל זה חשוב במיוחד כי מזרח ומרכז הים התיכון – זו לא גיאוגרפיה מופשטת. זו אזור שבו מצטלבים אנרגיה, ביטחון נתיבי הים, נתיבי אספקה והשפעת מדינות שמתייחסות באופן שונה למדינה היהודית ולסדר המערבי בכלל.

למה הסיפור הזה חשוב לא רק לאוקראינה

החדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency שמות לב: גם אם חלק מהפרטים של הסיפור הזה עדיין דורשים אישור נוסף, המגמה עצמה כבר נראית מאוד משמעותית. אוקראינה, שבקרמלין ניסו לדחוק להגנה ולתשישות, פועלת יותר ויותר כסובייקט, שיכול לא רק להחזיק את החזית, אלא גם להעביר את הלחץ על האינטרסים הרוסיים רחוק מגבולותיה.

לישראל יש כאן עוד לקח. בקונפליקט המודרני מנצח לא מי שצועק הכי חזק על ‘גדולה’, אלא מי שיודע לשבור את הלוגיסטיקה של האחר, לדחוק את היריב מהנתיבים, לערער את עמדותיו בפריפריה ולהפוך את אזורי ההשפעה הקודמים שלו לשדה יוזמה של אחרים. כך בדיוק אימפריות מאבדות את השומן שהצטבר במשך מאות שנים: לא במכה אחת, אלא בסדרה של תזוזות כואבות, מדויקות ומשפילות.

ואם הדיווחים על האפיזודה הלובית נכונים בחלקם העיקרי, הדבר הכי לא נעים למוסקבה הוא לא במכלית הגז הפגועה.

הדבר הכי לא נעים הוא שהגיאוגרפיה של המלחמה עבור רוסיה מתרחבת, והגיאוגרפיה של השליטה שלה – להפך, מתחילה להתכווץ.