“הפסקת אש” על הנייר, מכות במציאות: איך רוסיה שיבשה את משטר השקט של הפסחא כבר בשעות הראשונות

בערב ה-11 באפריל 2026, כמעט מיד לאחר תחילת ההכרזה הרשמית של רוסיה על מה שנקרא הפסקת האש של חג הפסחא, החזית לא נרגעה, אלא להפך, הראתה את התמונה המוכרת של המלחמה הזו: הסתערויות, תקיפות ארטילריה, רחפני FPV ואבידות חדשות. כך דיווח המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה בעדכון המבצעי בשעה 22:00 ב-11 באפריל והאנליסטים של פרויקט DeepState, שסיפרו בנפרד על מותם של פצועים אוקראינים במהלך פינוי באזור זפוריז’יה.

באופן פורמלי, מוסקבה הכריזה על הפסקת אש מהשעה 16:00 ב-11 באפריל עד סוף היום ב-12 באפריל. אך כבר בשעות הראשונות לאחר תחילת מצב השקט, הצד האוקראיני תיעד מאות הפרות. עבור הקהל הישראלי, זו לא רק עוד ידיעה מהחזית. זהו תזכורת נוספת לאופן שבו נוסחאות פוליטיות רועשות נשמעות במלחמה וכמה מהר הן מתנפצות על התנהגותה האמיתית של צבא התוקפן.

לפי נתוני המטה הכללי האוקראיני, רק לאחר השעה 16:00, כלומר לאחר הרגע שבו הפסקת האש הייתה אמורה להיכנס לתוקף, תועדו 469 הפרות מצד הכוחות הרוסיים. מספר זה הפך להלם המרכזי של ערב ה-11 באפריל: במקום שקט – כמעט חצי אלף פרקים של תקיפות והתקפות תוך שעות ספורות.

מאות הפרות בערב: מה הראה העדכון של המטה הכללי

לפי המידע של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, שפורסם בערב ה-11 באפריל 2026, הכוחות הרוסיים לאחר תחילת הפורמלית של ‘מצב השקט’ ביצעו 22 פעולות הסתערות, ביצעו 153 תקיפות ארטילריה והנחיתו 19 תקיפות עם רחפני קמיקזה מסוג ‘לנצט’ ו’מולניה’. בנוסף, עמדות אוקראיניות הותקפו ב-275 תקיפות של רחפני FPV.

הסטטיסטיקה הזו חשובה לא רק כקבוצת מספרים צבאיים. היא נותנת תשובה ישירה לשאלה האם רוסיה שמרה על הפסקת האש שהכריזה בעצמה. התשובה, אם מסתמכים על הנתונים המבצעיים האוקראיניים ל-11 באפריל, נשמעת חד משמעית: לא.

במהלך כל היום ה-11 באפריל, לפי נתוני המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, התרחשו 101 עימותים קרביים בקו החזית. המצב הקשה ביותר היה בכיוון קונסטנטינובסקי, שם כוחות ההגנה של אוקראינה הדפו 19 הסתערויות רוסיות באזורים של קונסטנטינובקה, פלשצ’ייבקה, אילינובקה, איוונופוליה, רוסיני יאר, סופייבקה ונובופבלובקה.

האזורים החמים ביותר בחזית

בכיוון פוקרובסקי, כפי שדווח בעדכון האוקראיני, יחידות רוסיות ביצעו 18 תקיפות, בניסיון להתקדם באזורים של רודינסקי, מירנוגרד, אודאצ’ני ויישובים אחרים. לפי נתונים מוקדמים של הצד האוקראיני, רק באזור זה נהרגו 67 חיילים רוסים במהלך היום, ועוד 24 נפצעו.

במקביל, הכוחות האוקראינים השמידו נקודת פיקוד אויב, ציוד מיוחד, וכן פגעו בטנקים ובמערכות ארטילריה של האויב. הודגש במיוחד כי הושמדו או דוכאו 272 רחפנים מסוגים שונים.

בכיוונים אחרים, קו החזית גם לא הזכיר שום הפסקת אש. הצד האוקראיני דיווח על הדיפת שישה ניסיונות התקדמות בכיוון לימנסקי, חמישה הסתערויות בכיוון דרום-סלובוז’נסקי, וכן על קרבות בכיוונים קופיאנסקי, אלכסנדרובסקי, גוליאיפולסקי ופרידנפרובסקי, כולל באזור גשר אנטונובסקי. חרסון ויישובים באזור זפוריז’יה היו תחת תקיפות אוויריות.

אם מסתכלים על התמונה המלאה של ה-11 באפריל, היא נראית עוד יותר קשה. לפי נתוני המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, רוסיה הנחיתה 57 תקיפות אוויריות, הפילה 182 פצצות מונחות, השתמשה בכמעט ארבעת אלפים רחפני קמיקזה וביצעה 2454 תקיפות על עמדות הכוחות המזוינים של אוקראינה ויישובים.

זפוריז’יה: במהלך ‘הפסקת האש’ הותקפה קבוצת פצועים

פרק נפרד וקשה במיוחד ב-11 באפריל תיארו האנליסטים של פרויקט DeepState. לפי נתוניהם, כבר לאחר הכרזת הקרמלין על הפסקת האש של חג הפסחא, חיילים רוסים באזור זפוריז’יה תקפו קבוצת לוחמים אוקראינים פצועים שניסו לפנות.

מדובר באזור סמוך לכפר גוליאיפולסקי. כפי שדיווח DeepState, בסביבות השעה 17:30 הצד הרוסי השתמש ברחפני FPV נגד חיילים אוקראינים שהיו במצב פגיע במהלך הפינוי. בתמונות שפורסמו, לפי טענת הפרויקט, נראו שני לוחמים אוקראינים פצועים שהותקפו על ידי רחפני האויב. כתוצאה מהפיצוצים הם נהרגו.

הפרק הזה מעניק לכל הסיפור של ‘הפסקת האש של חג הפסחא’ משמעות קשה עוד יותר. כאשר תקיפות מתבצעות לא רק על קו המגע, אלא על פצועים במהלך פינוי, עבור הצד האוקראיני מדובר כבר לא בהפרת מחווה דיפלומטית, אלא בפשע מלחמה ובהפגנת זלזול אפילו בכללי המינימום של המלחמה.

DeepState בהערכתו קישר ישירות את המקרה הזה לאשליה הרחבה יותר על נכונותה לכאורה של מוסקבה לשלום. ובכך יש עצב פוליטי חשוב לכל המצב: על רקע שיחות פומביות על הפסקת אש קצרה, על הקרקע נמשכו התקיפות, שפגעו בעצם המשמעות של הצהרות כאלה.

למה זה חשוב מעבר לאוקראינה

עבור הקהל בישראל, חדשות כאלה נקראות במיוחד בחדות. החברה הישראלית מכירה היטב את מחיר ההפסקות שקיימות בהצהרות, אך לא פועלות במציאות. לכן הסיפור עם הפסקת האש של חג הפסחא באוקראינה נתפס לא כפרט מקומי של מלחמה מזרח-אירופית, אלא כסיפור מוכר מהניסיון במזרח התיכון: התוקפן משתמש בשפת הדה-אסקלציה ברגע שבו הנשק ממשיך לפעול.

זו הסיבה ש-NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הפרק הזה לא רק כעדכון חזיתי, אלא גם כאות חשוב למדיניות הבינלאומית. כאשר הפסקת אש מוכרזת מלמעלה, וכבר תוך שעות מתועדות מאות הפרות, זה פוגע לא רק באמון בהצהרה מסוימת, אלא בעצם הרעיון של הפסקות סמליות קצרות ללא מנגנון פיקוח אמיתי.

למה הפסקת האש של חג הפסחא לא הפכה להפסקה במלחמה

לפי המידע שהוכרז קודם לכן, רוסיה הכריזה על כוונתה להפסיק את האש מהשעה 16:00 ב-11 באפריל עד סוף ה-12 באפריל 2026. נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, מצדו, הדגיש כי קייב מעוניינת לא בהפסקות תעמולתיות קצרות, אלא בהפסקת אש אמיתית ויציבה. הכוחות האוקראינים קיבלו משימה לשמור על מצב השקט ביבשה, בים ובאוויר במהלך החג, אך לשמור על מוכנות מלאה לכל פרובוקציה.

האירועים של ערב ה-11 באפריל הראו מדוע ההסתייגות הזו הייתה עקרונית. בפועל לא התרחשה שום הפסקת לחימה מלאה. הצד האוקראיני תיעד הפרות נרחבות כמעט מיד לאחר תחילת המצב המוכרז, והסיפור תחת גוליאיפולסקי הפך לאישור הנורא ביותר לכך שעל הקרקע נמשכה אותה מלחמה.

עבור מתווכים בינלאומיים, שותפים של אוקראינה וצופים במזרח התיכון יש כאן מסקנה מעשית ברורה. כל הפסקת אש ללא אימות, ללא לחץ על המפר וללא אחריות ברורה על הכשלון נשארת לא כמנגנון שלום, אלא כתפאורה פוליטית נוחה.

כך הפך ערב ה-11 באפריל 2026 את הנוסחה הרועשת על הפסקת האש של חג הפסחא לעוד טיעון של הצד האוקראיני: בעוד רוסיה מדברת על שקט, החזית ממשיכה לספור הסתערויות, רחפנים והרוגים.