חמאס השיב למועצת השלום: בעזה מתמקחים על השלב השני, אך משאירים את הנשק מחוץ למשוואה

ב-14 ביוני 2026 חמאס הצהיר כי ביום הקודם, 13 ביוני, העביר את תגובת הפלגים הפלסטיניים למפת הדרכים לעזה. המסמך קשור למימוש תוכניתו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ והוכן על ידי ניקולאי מלאדנוב, הנציג הבכיר של מועצת השלום לעזה.

באופן פורמלי מדובר במעבר לשלב השני של התוכנית: הפסקת אש, נסיגה הדרגתית של כוחות ישראליים, השקת ממשל פלסטיני זמני ושיקום רצועת עזה. אך עבור ישראל השאלה המרכזית נותרה בעינה: האם חמאס באמת יפורק מנשקו לאחר 7 באוקטובר 2023 — או שמדובר שוב בנוסחה פוליטית ללא פירוק ממשי של תשתית הטרור.

מי העביר את התשובה והיכן תואמה

התשובה הועברה על ידי חמאס בשם הפלגים הפלסטיניים לאחר סדרת התייעצויות בקהיר. במשא ומתן השתתפו נציגי הקבוצות הפלסטיניות, והמתווכים היו מצרים, קטאר וטורקיה.

לפי דיווחים פומביים, מפת הדרכים של ניקולאי מלאדנוב הפכה לחלק מניסיון להעביר את המצב בעזה לשלב השני של תוכנית טראמפ. מלאדנוב עצמו דיבר על הנושא במועצת הביטחון של האו”ם ב-21 במאי 2026, וכבר ביוני הפלגים הפלסטיניים ניסחו תשובה מאוחדת.

מה חמאס כתב בתשובה

בהצהרת חמאס נאמר כי הפלגים הפלסטיניים התייחסו ל”מפת הדרכים” באחריות ובחיוב. עם זאת, הם הדגישו כי השלב הראשון של תוכנית טראמפ, לפי גרסתם, עדיין לא הושלם.

בין הדרישות של הצד הפלסטיני — הגדלת אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, פתיחת מעבר רפיח ומעברים אחרים, הפסקת הפעולות הצבאיות הישראליות, השקת תוכנית השיקום והתחלת עבודת הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית.

לקהל הישראלי חשוב דבר אחר: בתשובה הפומבית של חמאס אין הסכמה ישירה לפירוק מלא מנשק. הארגון מדבר על ממשל זמני, סיוע, שיקום ותנאים פוליטיים, אך לא אומר את הנוסחה המרכזית לישראל — פירוק מכונת המלחמה של חמאס.

חדשות ישראל — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בתשובה זו ניסיון להזיז את השיחה מנושא הביטחון למסלול הומניטרי-פוליטי. אך לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ישראל לא יכולה להרשות לעצמה הסכם שבו שאלת הנשק נשארת “למאוחר יותר”.

פירוק חמאס מנשק: הנקודה שבה הכל נתקע

בשבוע שעבר דיווחו כלי תקשורת ערביים ובינלאומיים כי פירוק חמאס וקבוצות אחרות מנשק הפך לנקודת המחלוקת המרכזית במשא ומתן בקהיר. לפי נתוני רויטרס מ-11 ביוני 2026, הפלגים הפלסטיניים הסכימו על 14 מתוך 15 סעיפים, והנושא הלא פתור נותר שאלת הנשק.

מקורות פלסטיניים דיווחו גם כי חמאס לראשונה מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 אפשר את עקרון “הגבלת הגישה לנשק”. אך זה לא אומר פירוק מלא. מדובר בנוסחה שבה הנשק אמור להיות בשליטת הממשל הפלסטיני או ממשלה זמנית מוסכמת.

לישראל מבנה כזה מסוכן מדי. אם בעזה יישארו מבנים חמושים הקשורים לחמאס, ל”ג’יהאד האסלאמי” או לקבוצות אחרות, הרצועה לא תהפוך לדמיליטרית. היא פשוט תקבל שלט חדש, ותשתית הטרור תוכל להישמר חלקית בתוך המנגנונים הביטחוניים המקומיים.

אילו תנאים מציב חמאס

בין התנאים שהצד הפלסטיני מקשר לשאלת הנשק, נזכרים הגעת סיוע הומניטרי מספק לעזה, פתיחת רפיח ומעברים אחרים, התחלת שיקום הרצועה, השקת הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית וקישור ההסכמים למועדי נסיגת הכוחות הישראליים.

בנפרד נשמע הדרישה שההסכמים העתידיים לא ישללו מהעם הפלסטיני את הזכות ל”מאבק מזוין”. עבור ישראל זה למעשה אומר שמירה על הצדקה אידיאולוגית לטרור, גם אם חלק מהנשק יועמד פורמלית תחת שליטת הממשל העתידי.

נקודה חשובה נוספת — נשק אישי. חמאס מנסה להשאיר לו יוצא דופן, מסביר זאת ב”הגנה אישית” ובאפשרות לרישוי על ידי הרשויות הפלסטיניות. אך לאחר 7 באוקטובר תכנית כזו לא יכולה להיתפס בישראל כערבות לביטחון.

ישראל דורשת ערבויות, ארה”ב מחפשת תוצאה

נציג בכיר של חמאס, טאהר א-נונו, הצהיר כי שליטה בגישה לנשק דרך הממשל הפלסטיני או ממשלה מוסכמת אמורה לכאורה להסיר את חששות הצדדים. לפי גרסתו, אף פלג לא יוכל להקים מיליציות חמושות, לעסוק בהכשרה צבאית, בייצור נשק, בחפירת מנהרות או בהברחה.

אך בישראל מתייחסים להבטחות כאלה בזהירות רבה. ידוע היטב כיצד קבוצות טרור בעזה ניצלו במשך שנים תקופות של שקט לצבירת רקטות, לבניית מנהרות ולהכנת התקפות חדשות.

ארה”ב, לפי ההיגיון הדיפלומטי של תוכנית טראמפ, מעוניינת בתוצאה נראית לעין: מעבר לשלב השני, הפחתת עוצמת המלחמה, שיקום עזה והופעת מסגרת פוליטית מנוהלת. ישראל לעומת זאת רואה את המצב דרך אופטיקה אחרת — ביטחון הדרום, החזרת שבויים, מניעת 7 באוקטובר חדש וחיסול הפוטנציאל הטרוריסטי בגבולותיה.

חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת: המחלוקת העיקרית כעת אינה על המילה “פירוק”, אלא על תוכנה. עבור חמאס זה יכול להיות הגבלה, רישוי והעברת שליטה ל”מבנים” הפלסטיניים. עבור ישראל — פירוק מלא של התשתית הצבאית, כולל נשק, מנהרות, רשתות פיקוד, ייצור, הכשרה והברחה.

מה משמעות התשובה של חמאס עבור ישראל

התשובה של חמאס לא סוגרת את שאלת השלב השני, אלא להפך מראה היכן עובר השבר העיקרי. הפלגים הפלסטיניים מוכנים לדבר על שיקום, ניהול ומנגנונים הומניטריים, אך לא מוכנים בפומבי ובאופן ישיר לוותר על כוח מזוין ככלי לחץ.

עבור ישראל זה אומר שכל הסכם ללא מנגנון פיקוח חמור ייתפס כהפסקה זמנית, ולא כמציאות חדשה. שיקום עזה לא יכול להתנהל בנפרד מדמיליטריזציה. אחרת הכסף הבינלאומי, הציוד, חומרי הבנייה והמבנים הזמניים יכולים שוב להפוך לחלק ממערכת שכבר פעם הובילה לאסון ב-7 באוקטובר.

לכן התשובה של חמאס למפת הדרכים של מועצת השלום — זה לא פריצת דרך. זהו איתות על מיקוח. חמאס רוצה לעבור לשלב השני, לקבל סיוע, לפתוח מעברים, להשיק שיקום ולשמור על תמרון פוליטי סביב הנשק. ישראל לעומת זאת תדרוש לא נוסחאות יפות, אלא ערבויות קונקרטיות: מי שולט בעזה, מי מחזיק בנשק והאם ארגון טרור יכול שוב להפוך את הרצועה לפלטפורמת מלחמה.