רוסיה מרוויחה מהכאוס: מדוע השלום במזרח התיכון נדחה שוב

בזמן שישראל דנה באיום האיראני, ארה”ב מנסה לשמור על ערוץ דיפלומטי, ומדינות המפרץ מחשבות את הסיכונים למסופי הנפט, אספקת ה-LNG והספנות דרך מצר הורמוז, רוסיה נשארת פחות בולטת, אך משתתפת מאוד מעוניינת בסיפור הזה. בחדשות מהמזרח התיכון נשמעים לעיתים קרובות יותר טהראן, וושינגטון, ירושלים, דוחה, ריאד או אבו דאבי, אך מעבר לקו ההצהרות הדיפלומטיות והאיומים הצבאיים ישנה שאלה נוספת: למי יש אינטרס שהאזור לא יהפוך לשקט מדי.

התשובה לא מסתכמת באיראן.

הכלכלן האוקראיני ויטלי שפרן בטור ב-27 ביוני 2026 ל”גלבקום” (אוק’) שם דגש על שכבה זו של הסכסוך: המזרח התיכון אינו רק פוליטיקה, דת, טילים, בעלי ברית ואויבים, אלא גם אחד מליבות האנרגיה של הפלנטה. לכן כל סיבוב חדש של מתיחות סביב ישראל, איראן, המפרץ הפרסי ומצר הורמוז משפיע לא רק על ביטחון האזור, אלא גם על מחיר הנפט, מחיר הגז, הכנסות היצואנים והיכולת של רוסיה להמשיך לממן את המלחמה נגד אוקראינה.

לישראל זו אינה תיאוריה כלכלית מופשטת, כי האיום האיראני הפך מזמן לחלק מאסטרטגיית הביטחון היומית. לאוקראינה זה גם לא נושא זר, כי מכונת המלחמה הרוסית תלויה בכסף, והכסף מגיע לקרמלין גם כאשר שוקי האנרגיה העולמיים נשארים עצבניים ויקרים.

זו הסיבה שהשיחה על שלום במזרח התיכון היום אינה ניתנת להפרדה מהשיחה על הנפט הרוסי.

המזרח התיכון אינו רק מלחמה, אלא גם מחיר האנרגיה

כשבישראל מדברים על המזרח התיכון, לרוב מדובר בדברים שיש להם קשר ישיר לחיי האנשים: איומי טילים, חיזבאללה, חמאס, תוכנית הגרעין האיראנית, ביטחון הגבול הצפוני והדרומי, בני ערובה, מבצעי צה”ל, החלטות הקבינט, לחץ ארה”ב ועמדת הארגונים הבינלאומיים. זה טבעי, כי ישראל חיה בתוך המציאות הזו ולא צופה בה מהצד.

אבל לאותה מציאות יש עוד רמה, שנשארת לעיתים קרובות מחוץ למסגרת החדשות הרגילה. זו האנרגיה.

מצר הורמוז נשאר אחד מהמסדרונות הימיים החשובים ביותר בעולם. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מציינת שבשנת 2025 עברו דרכו כ-רבע מהמסחר הימי העולמי בנפט, והאפשרויות לעקוף את המסלול הזה מוגבלות: צינורות חלופיים עובדים יש למעשה רק לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות. עבור איראן, עיראק, כווית, קטאר ובחריין המסלול הזה נשאר קריטי לייצוא.

לכן כל איום באזור המפרץ הפרסי הופך מיד לא רק לחדשות צבאיות או דיפלומטיות, אלא גם לאות לשווקים העולמיים. אם המכליות עוברות בשקט, הפחד פוחת. אם מופיעים איומים על המצר, הנמלים, מסופי הנפט, תשתיות הגז או הספנות, השוק מתחיל להכניס סיכון, וסיכון כמעט תמיד אומר מחיר גבוה יותר.

בדיוק ברגע הזה המזרח התיכון הופך לחלק מהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה – לא ישירות, לא דרך מפת החזית, אלא דרך מערכת הכספים של המלחמה.

למה חוסר יציבות מועיל לרוסיה

הכלכלה הרוסית עדיין תלויה מאוד בייצוא משאבי אנרגיה. סנקציות, תקרות מחירים, הנחות לקונים, מגבלות על לוגיסטיקה ומעבר לשווקים חדשים סיבכו עבור מוסקבה את מודל המסחר הרגיל, אך לא ביטלו את העיקר: נפט, מוצרי נפט, גז ופחם ממשיכים להביא לרוסיה כסף רב.

לפי נתוני מרכז המחקר לאנרגיה ואוויר נקי, במאי 2026 ההכנסות של רוסיה מייצוא דלק מאובנים עלו ל-726 מיליון יורו ביום, למרות שהיקפי הייצוא נשארו בערך ברמת אפריל. זו פרט חשוב: גידול בהכנסות יכול להתרחש לא רק בגלל גידול באספקה הפיזית, אלא גם בגלל תנאי המחירים, ולכן כל חוסר יציבות אזורי, שיכול לתמוך במחירים, הופך למשאב כלכלי עבור מוסקבה.

עבור הקרמלין זו לא זוטה חשבונאית. מלחמה כוללת נגד אוקראינה דורשת זרם כסף מתמיד: ייצור טילים, רכישת רכיבים, תשלומים לחיילים, תחזוקת הממשל הכובש, שיקום טכנולוגיה, השקת רחפנים, הוצאות גיוס ותמיכה בתעשייה הביטחונית. כאשר נפט וגז נותנים יותר הכנסות, למערכת הרוסית קל יותר לעמוד בלחץ הסנקציות ולהמשיך במלחמה.

לכן שלום במזרח התיכון יכול להיות חדשות רעות עבור רוסיה.

אם האזור נרגע, מצר הורמוז פועל ללא איומים, קטאר, כווית, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומדינות אחרות יכולות לתכנן אספקה בביטחון רב יותר, והשוק העולמי מפסיק לחיות בציפייה למלחמה גדולה, הפרמיה האנרגטית על הסיכון יורדת. עבור הצרכנים זה טוב, עבור מדינות היבוא זה הקלה, עבור אוקראינה זה לחץ נוסף על התקציב הרוסי, אבל עבור מוסקבה זה אומר אובדן חלק מהחמצן הפיננסי.

כאן מופיע הטיעון המרכזי: רוסיה אולי לא שולטת בכל פרק במשבר המזרח תיכוני, אבל היא יודעת לנצל חוסר יציבות ומעוניינת בכך שהוא לא ייעלם מהר מדי.

איראן ורוסיה: שני איומים שונים שעובדים יחד יותר ויותר

עבור ישראל איראן היא איום אסטרטגי, לא רק בגלל תוכנית הגרעין, אלא גם בגלל רשת בעלי הברית, מבני הפרוקסי והקבוצות החמושות שפועלות במשך שנים נגד הביטחון הישראלי. בתפיסה הישראלית איראן היא לא שחקן מופשט, אלא מקור לאיומים ממשיים: מטילים ורחפנים ועד חיזבאללה, חמאס, החות’ים ולחץ על נתיבים אזוריים.

עבור אוקראינה איראן גם מזמן הפסיקה להיות נושא רחוק. השאהדים האיראניים הפכו לאחד הסמלים של המלחמה הרוסית נגד הערים האוקראיניות, תשתיות האנרגיה והאוכלוסייה האזרחית. רויטרס כתב שהשאהדים שיובאו על ידי רוסיה מאיראן הופיעו בשמי אוקראינה זמן קצר לאחר הפלישה הכוללת ב-2022, וכעת רוסיה מייצרת אלפי רחפנים כאלה מדי חודש כבר במפעלים שלה.

זה אומר שישראל ואוקראינה מתמודדות לא עם שני סיפורים נפרדים לחלוטין. במקרה אחד איראן מאיימת על ישראל דרך פרוקסי אזוריים, תוכניות טילים וניסיונות לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון. במקרה אחר הטכנולוגיות האיראניות הפכו לחלק מהמלחמה הרוסית באוקראינה, שם רחפנים תוקפים ערים, תחנות כוח, נמלים ואזורי מגורים.

הקשר מוסקבה-טהראן הפך לאחד הגורמים המרכזיים במציאות הבינלאומית החדשה. רוסיה מקבלת מאיראן טכנולוגיות, נשק, ניסיון בעקיפת סנקציות ותמיכה פוליטית, ואיראן מקבלת מרוסיה שיתוף פעולה צבאי, כיסוי בינלאומי ותחושה שהיא לא נשארת לבד מול המערב, ישראל ובעלי בריתם.

עבור הקהל הישראלי זה חשוב במיוחד: החזית האוקראינית והחזית המזרח תיכונית לא ניתן עוד לראות כשני קווים לא קשורים על המפה. הם מצטלבים דרך נשק, כסף, אנרגיה, סנקציות, עסקאות דיפלומטיות ואינטרסים של משטרים אוטוריטריים.

למה השלום יכול להתעכב לא רק בגלל המלחמה

השלום בדרך כלל מתעכב כי הצדדים לא מוכנים לפשרה, חוששים להראות חולשה, לא סומכים זה על זה או משתמשים בסכסוך בפוליטיקה הפנימית. במזרח התיכון כל זה באמת קיים: טראומות היסטוריות, סמלים דתיים, מאבק על השפעה, פחד מאיומים עתידיים, לחץ הרחוב, אינטרסים של צבאות ושירותי ביטחון, תחרות בין מעצמות אזוריות.

אבל היום נוסף לכך עוד גורם – רווח כלכלי של שחקנים חיצוניים.

כאשר האזור נשאר מתוח, השווקים העולמיים חיים בציפייה למכה חדשה, לסגירת מסלול חדש, להתקפה חדשה על תשתיות או לסכסוך חדש בין ישראל לאיראן. הפחד הזה יכול לתמוך במחירי הנפט והגז גם כאשר האספקה הפיזית נמשכת. ואם המחירים נשארים גבוהים, התקציב הרוסי מקבל יותר אפשרויות לעמוד בסנקציות ולהמשיך במלחמה נגד אוקראינה.

זו הסיבה שהקרמלין נהנה לא בהכרח ממלחמה גדולה, שיכולה לצאת משליטה ולפגוע בבעלי ברית של רוסיה, אלא מחוסר יציבות מנוהל: רמת דאגה גבוהה מספיק כדי שהשווקים יהיו עצבניים, אבל לא בהכרח רמת כאוס שתהרוס לחלוטין את המסחר ותיצור השלכות בלתי צפויות.

זו הבדל דק, אבל חשוב.

רוסיה לא צריכה להיות הבמאי של כל משבר כדי להרוויח מהשלכותיו. מספיק לה לשמור על קשרים עם איראן, לחזק את הרטוריקה האנטי-מערבית, לשחק על הסתירות בין מדינות האזור, להשתמש באנרגיה ככלי פוליטי ולהציג את עצמה לא כתוקפן, אלא כ”מתווך הכרחי” בעולם שהיא עצמה עוזרת לערער.

מה זה אומר עבור ישראל

ישראל לעיתים קרובות נאלצת לחשוב במחזורים קצרים, כי ביטחון המדינה דורש החלטות יומיות. דאגה, מכה, תגובה, ישיבת קבינט, הצהרת הבית הלבן, שיחה עם בעלי ברית, איום חדש מצפון, התקפה חדשה מדרום – כל זה יוצר תחושה שהעיקר קורה כאן ועכשיו.

אבל התמונה הגדולה מראה שהאיום האיראני לא מופרד מהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה, והמלחמה הרוסית נגד אוקראינה לא מופרדת מהרחפנים האיראניים, הסנקציות, ההכנסות האנרגטיות והמאבק הגלובלי על השפעה. אם מוסקבה וטהראן עוזרות זו לזו יותר ויותר, אז ישראל לא יכולה לראות ברוסיה כצופה נייטרלי, שיש לו פשוט “יחסים עם כולם”.

רוסיה היא משתתפת במשחק הגדול, שבו כאוס יכול להיות משאב.

עבור ישראל זה אומר צורך להסתכל בקפידה על כל ניסיון של מוסקבה להופיע כמתווך או ככוח מאזן. כאשר מדינה מרוויחה מנפט יקר, משתפת פעולה עם איראן ומנהלת מלחמה נגד אוקראינה, העניין שלה ב”שלום” במזרח התיכון לא יכול להיתפס אוטומטית כהוגן.

NAחדשות — חדשות ישראל בוחנת את הנושא הזה בדיוק בהקשר כזה: ביטחון ישראל היום לא ניתן להפרדה מהמלחמה באוקראינה, כי אותן בריתות, טכנולוגיות וזרמי כספים פועלים נגד מדינות דמוקרטיות במספר כיוונים בו זמנית.

מה זה אומר עבור אוקראינה

עבור אוקראינה המזרח התיכון אינו מפה רחוקה ולא דרמה אזורית זרה. זה חלק מאותה מלחמה על משאבים, תשומת לב של בעלי ברית, לחץ סנקציות ורצון פוליטי של המערב.

כאשר העולם מוסח על ידי משבר חדש, לאוקראינה קשה יותר לשמור על המיקוד של התמיכה הבינלאומית. כאשר מחירי האנרגיה עולים, רוסיה מקבלת יותר כסף. כאשר איראן מרגישה חזקה יותר, שיתוף הפעולה שלה עם מוסקבה הופך למסוכן יותר. כאשר מדינות המפרץ וישראל חיות במצב של דאגה מתמדת, הקרמלין מקבל מרחב נוסף לתמרון דיפלומטי ולספקולציות מידע.

במובן הזה כל שיחה על שלום במזרח התיכון יש לה מימד אוקראיני. אם האזור מתייצב, שוקי האנרגיה מקבלים פחות סיבות לפאניקה, והתקציב הרוסי מאבד חלק מהתמיכה במחיר. אם הסכסוך מתמשך, מוסקבה מקבלת אפשרות להחזיק מעמד זמן רב יותר על הכנסות מייצוא ובו זמנית להסיח את הדעת מהפשעים שלה באוקראינה.

לכן אוקראינה מעוניינת לא רק בניצחון בחזית, אלא גם בכך שהעולם יבין טוב יותר את הכלכלה של המלחמה הרוסית. טילים לא משוגרים מהאוויר. רחפנים לא מיוצרים מהצהרות. צבאות לא מתוחזקים מתעמולה, אלא מכסף. ואם חלק מהכסף הזה מגיע מפחד גלובלי ממלחמה מזרח תיכונית חדשה, אז המזרח התיכון הופך לחלק מהאג’נדה האוקראינית ישירות.

למה זה חשוב לקהל היהודי והישראלי

עבור הקהל היהודי והישראלי הנושא הזה כואב עוד יותר כי ישראל רגילה לחיות בעולם שבו הביטחון דורש לעיתים קרובות יחסים פרגמטיים עם מדינות שונות. אבל פרגמטיזם לא צריך להפוך לאשליה. כאשר מדובר ברוסיה, חשוב לראות לא רק את הצהרותיה, אלא גם את האינטרסים האמיתיים שלה.

אם מוסקבה מרוויחה ממחירי נפט גבוהים, אם היא משתפת פעולה עם איראן, אם היא משתמשת במלחמה נגד אוקראינה ככלי לחץ על המערב, אז העניין שלה במזרח תיכון יציב נראה לפחות מפוקפק. היא יכולה לדבר על דיפלומטיה, אבל בו זמנית להרוויח מכך שהדיפלומטיה לא עובדת מהר מדי.

לישראל חשוב להבין: איראן היא לא רק בעיה איראנית, אלא חלק ממערכת רחבה יותר של בריתות וסכסוכים. אוקראינה גם מתמודדת לא רק עם רוסיה, אלא עם רשת של משטרים שעוזרים למוסקבה לעקוף לחץ, לקבל טכנולוגיות, לייצר נשק ולהאריך את המלחמה.

בדיוק כאן האינטרסים של ישראל ואוקראינה מצטלבים לא ברמת מילים יפות, אלא ברמת הביטחון.

המסקנה העיקרית

השלום במזרח התיכון נדחה שוב לא רק כי הצדדים לא מוכנים לפשרה או כי איראן ממשיכה לשחק על העלאת ההימורים. הוא נדחה גם כי יש שחקנים חיצוניים שיש להם אינטרס שהאזור יישאר במצב של דאגה נשלטת.

עבור איראן זו שאלה של השפעה.

עבור רוסיה – שאלה של כסף, הישרדות סנקציות והמשך המלחמה נגד אוקראינה.

עבור ישראל – שאלה של ביטחון.

עבור אוקראינה – שאלה של חיים ומוות.

כאשר המזרח התיכון בוער, רוסיה יכולה להרוויח לא רק פוליטית, אלא גם כלכלית. כאשר האזור נרגע, הקרמלין מאבד חלק מהלחץ על העולם וחלק מהמרחב הפיננסי למלחמה. לכן השיחה על שלום בין ישראל, איראן, ארה”ב ומדינות המפרץ היום לא ניתנת להפרדה מהשיחה על הנפט הרוסי, הרחפנים האיראניים, המלחמה באוקראינה ומערכת חוסר היציבות שמוסקבה משתמשת בה כנשק.

NAחדשות — חדשות ישראל תמשיך לעקוב אחר איך המשבר המזרח תיכוני משפיע לא רק על ביטחון ישראל, אלא גם על המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, שוקי האנרגיה והיחסים בין מדינות שמבינות: שלום באזור אחד תלוי יותר ויותר במי מרוויח ממלחמה באזור אחר.