ישראל מרחיבה את הסיוע לאוקראינה: בבתי חולים לילדים יוקמו מרכזי חינוך ותמיכה

ארגונים ישראליים יפתחו מרחבי חינוך חדשים בבתי חולים לילדים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה. הפרויקט יאפשר לילדים להמשיך ללמוד, לעסוק ביצירה ולקבל תמיכה רגשית גם במהלך טיפול ממושך ומלחמה.

ישראל מרחיבה את הסיוע המעשי לאוקראינה, תוך התמקדות לא רק באספקה הומניטרית דחופה, אלא גם בתמיכה ארוכת טווח לילדים שנמצאים בבתי חולים.

על הרחבת הפרויקט ב-2 ביולי 2026 הודיעה שגרירות ישראל באוקראינה. בפרסום של הנציגות הדיפלומטית נאמר כי לאחר פתיחת המרכז החינוכי הראשון באודסה, המודל הישראלי ייושם בבתי חולים לילדים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה. ב-10 ביולי 2026 המידע הופץ רשמית על ידי משרד החוץ של ישראל, ולאחר מכן כתבו על הפרויקט בתקשורת הישראלית. הפורטל PTnow פרסם חומר על היוזמה במדור המוקדש לחינוך, והדגיש את השתתפות הארגון SASA Setton, Center for Jewish Impact, משרד החוץ הישראלי ושגרירות ישראל באוקראינה.

הארגון SASA Setton, מרכז ההשפעה היהודית — Center for Jewish Impact, משרד החוץ של ישראל ושגרירות ישראל באוקראינה משיקים מרכזי חינוך חדשים במוסדות רפואיים לילדים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה.

אלה לא יהיו חדרי משחק רגילים ולא העברת מחשבים חד פעמית לבתי חולים. מדובר במודל חינוך ישראלי מלא לילדים מאושפזים, המשלב לימודים, טכנולוגיות מתקדמות, יצירה, תקשורת ותמיכה פסיכולוגית.

הילדים יוכלו להמשיך ללמוד, להשתמש בספרייה, לעסוק ברובוטיקה, לעבוד עם מחשבים, לצייר, לשחק ולשמור על קשר עם החיים הרגילים, למרות מחלה, פציעות או טיפול ממושך.

הפרויקט כולל גם הכשרת מומחים אוקראינים וליווי מקצועי מתמשך. כך, ישראל מעבירה לאוקראינה לא רק ציוד, אלא גם את הניסיון המצטבר בארגון תהליך חינוכי ישירות בתוך בתי חולים.

בית חולים לא צריך לעצור את הילדות

עבור ילד, אשפוז ממושך משמעותו הרבה יותר מאשר הליכים רפואיים.

הוא מוצא את עצמו מנותק מבית הספר, מחברים, משגרת היום הרגילה ומתקשורת נורמלית. גם לאחר טיפול מוצלח, ייתכן שלילד יהיה קשה לחזור ללימודים, לשקם קשרים חברתיים ולהרגיש שוב חלק מהחיים הרגילים.

בתנאי המלחמה הרוסית המלאה, הבעיה הזו הופכת לעוד יותר קשה. ילדים אוקראינים רבים חווים בו זמנית את השלכות ההפגזות, אובדן הבית, מעבר כפוי, פרידה מיקיריהם וטיפול ממושך.

המודל הישראלי מבוסס על העיקרון לפיו אשפוז לא צריך להיות מכשול לחינוך ולהתפתחות הילד.

במרכזים החדשים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה מתוכנן לצייד כיתות לימוד, ספריות, אזורים לפעילויות טכנולוגיות ורובוטיקה, מרחבים למשחקים, ציור וסוגי יצירה אחרים.

התוכניות יותאמו לגיל, למצב הרפואי ולצרכים הרגשיים של כל ילד. מטופל אחד יוכל לעסוק באופן מלא יותר, לאחר יידרש שיעור קצר אישי ישירות בחדר, ולשלישי התוצאה העיקרית תהיה האפשרות להסיח את הדעת מההליכים ומהדאגות לזמן מה.

לכן, אי אפשר להעריך את המרחב החינוכי בבית החולים רק ככיתה בית ספר נוספת. הוא מחזיר לילד את תחושת ההתקדמות ומראה שהחיים לא נעצרו בגלל האבחנה, הפציעה או המלחמה.

לדברי שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, ישראל מייחסת חשיבות רבה לא רק לסיוע בהתמודדות עם ההשלכות המיידיות של המלחמה, אלא גם לחיזוק החוסן של הדור הצעיר.

הדיפלומט הדגיש כי יצירת מרכזי חינוך לילדים מאושפזים מאפשרת להפוך את הידע שצברה ישראל לעזרה ממשית ישירות בשטח.

ניסיון אשקלון יועבר לצ’רנוביץ

תפקיד מיוחד בפרויקט יקבל המרכז הרפואי “ברזילי” באשקלון.

המרכז החינוכי הפועל בבית החולים הישראלי יעניק תמיכה מקצועית למרכז העתידי בצ’רנוביץ. מתוכננים הכשרת צוות, חילופי שיטות והעברת ניסיון בעבודה עם ילדים שנמצאים בטיפול ממושך.

בחירת “ברזילי” יש לה משמעות מיוחדת.

בית החולים ממוקם בדרום ישראל ועובד שנים רבות בתנאי איום רקטי, מצבי חירום ותקופות של קליטת נפגעים המונית. מומחים ישראלים מבינים היטב שילד במהלך טיפול זקוק לא רק לעזרה רפואית, אלא גם לסביבה בטוחה ששומרת על תחושת יציבות.

ניסיון כזה רלוונטי במיוחד לאוקראינה, שבה בתי חולים ממשיכים לפעול תחת איום התקפות רוסיות, הפסקות חשמל ואזעקות אוויר.

השיתוף פעולה בין אשקלון לצ’רנוביץ צריך להיות ארוך טווח. מומחים אוקראינים יקבלו לא תבנית מוכנה שלא ניתן לשנות, אלא מודל מותאם לתנאי בית החולים הספציפי ולצרכי המטופלים שלה.

יו”ר Center for Jewish Impact ו-SASA Setton רוברט זינגר הצהיר כי היוזמה משקפת מחויבות לשותפות עם העם האוקראיני.

לדבריו, ישראל מעבירה לילדי אוקראינה לא רק סביבה חינוכית, אלא גם תקווה, חוסן ותחושת ילדות בתקופה קשה במיוחד.

עבור רוברט זינגר עצמו, הפרויקט בצ’רנוביץ יש לו גם מימד אישי. הוא נולד בעיר זו בשנת 1956, ולאחר מכן עלה לישראל. זינגר כיהן בתפקידים בכירים בקונגרס היהודי העולמי וברשת החינוך הבינלאומית World ORT.

צ’רנוביץ יש לה מקום מיוחד בהיסטוריה של העם היהודי. לפני השואה, העיר הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר של החיים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים היהודיים בבוקובינה.

יצירת פרויקט ישראלי-אוקראיני לילדים כאן מחברת סיוע הומניטרי מודרני עם קשרים היסטוריים עמוקים בין שתי המדינות.

נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה ביוזמה זו דוגמה לשיתוף פעולה שאינו מוגבל להצהרות על סולידריות. ארגונים ישראליים יוצרים תשתית עובדת, מכינים מומחים ומקשרים בין מוסדות רפואיים בישראל ובאוקראינה.

מאודסה לרשת מרכזים ברחבי אוקראינה

צ’רנוביץ ובילה צרקווה לא יהיו הערים האוקראיניות הראשונות שבהן מיושם מודל SASA Setton.

המרכז החינוכי הראשון מסוג זה נפתח בשנת 2023 בבית החולים הקליני לילדים של מחוז אודסה. המוסד הרפואי מקבל מדי יום מאות ילדים, והמרחב שנוצר על ידי הארגון הישראלי קיבל מחשבים, טאבלטים, משחקים ותוכניות חינוכיות בשפה האוקראינית.

השקת הפרויקט התרחשה בתנאים קשים.

המארגנים נתקלו בהפגזות רוסיות על אודסה, אזעקות אוויר והפסקות חשמל, אך לא ויתרו על יצירת המרכז. הניסיון האודסאי הראה כי מרחב חינוכי יכול לפעול גם בבית חולים הפועל בתנאי מלחמה גדולה.

כעת הפרויקט יוצא מגבולות עיר אחת.

לאחר פתיחת המרכזים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה, המארגנים שוקלים את האפשרות להרחיב את התוכנית באזורים נוספים באוקראינה.

זה מאפשר לדבר כבר לא על פעולה צדקה נפרדת, אלא על יצירת רשת מרחבי חינוך בבתי חולים.

עבור אוקראינה, גישה כזו חשובה במיוחד. לפי נתוני UNICEF, מאז 24 בפברואר 2022 נהרגו או נפצעו יותר מ-3200 ילדים כתוצאה מהמלחמה. רק בשנת 2025 עלה מספר הקורבנות הילדים המאושרים בכ-10% בהשוואה לשנה הקודמת.

הפורטל הממשלתי האוקראיני “ילדי המלחמה” נכון ל-12 ביולי 2026 מדווח על 717 ילדים שנהרגו ו-2661 ילדים שנפצעו. עם זאת, הרשויות מדגישות כי לא ניתן לקבוע מספרים מדויקים בשל הלחימה המתמשכת והכיבוש הזמני של חלק מהשטח האוקראיני.

המלחמה הורסת לא רק את בריאות הילדים, אלא גם את כל הסביבה הדרושה להתפתחותם.

מאז הפלישה המלאה נהרסו או ניזוקו יותר מ-1700 בתי ספר ומוסדות חינוך אחרים. כמעט מיליון ילדים אוקראינים נאלצים ללמוד רק מרחוק, ורבים מהתלמידים לא זוכים לתקשורת מלאה עם מורים וחברים במשך שנים.

בשנת 2025 נפגעו או נהרסו גם כמעט 200 מוסדות רפואיים באוקראינה. בתי חולים ממשיכים לפעול במהלך הפגזות, משברי אנרגיה ואיום מתמיד של התקפות חדשות.

על רקע זה, מרכזי החינוך בתוך בתי החולים פותרים מספר משימות בבת אחת.

הם מאפשרים לילד לא ליפול מהתהליך הלימודי, מפחיתים את הבידוד, עוזרים לשמור על כישורים חברתיים ויוצרים מרחב שבו יש מקום לא רק לכאב, דאגה וציפייה להליך הבא.

לא מחווה סמלית, אלא עזרה ארוכת טווח

מאז תחילת המלחמה המלאה, התמיכה הישראלית באוקראינה התפתחה בעיקר בשלושה כיוונים: סיוע הומניטרי, תמיכה רפואית ושיקומית, וכן תוכניות אזרחיות וחינוכיות.

המרכזים החדשים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה מאחדים את כל הכיוונים הללו.

הם נוצרים במוסדות רפואיים, עובדים עם השלכות המלחמה, תומכים במצב הפסיכולוגי של הילדים ובו זמנית עוזרים לשמור על החינוך.

פרויקט כזה לא מייצר אפקט פוליטי מיידי ולא נראה כל כך בולט כמו אספקת ציוד הומניטרי גדול. אך דווקא יוזמות כאלה יוצרות יחסים ארוכי טווח בין המדינות.

ציוד ניתן להעביר פעם אחת. שותפות אמיתית מתחילה כאשר יחד איתו מועברים ידע, נוצרת תשתית, אנשים מוכשרים ונוצרת מערכת שיכולה לפעול שנים.

ישראל צברה ניסיון משמעותי בתמיכה בילדים שעוברים טיפול בבתי חולים, חיים תחת איום רקטי או חווים את השלכות משברים רחבי היקף.

כעת הניסיון הזה הופך לחלק מהסיוע לאוקראינה.

עבור ילדים בצ’רנוביץ ובבילה צרקווה, המרכזים החדשים עשויים להיות הזדמנות לפתוח ספר לימוד בין ההליכים, להרכיב רובוט, לדבר עם מורה, לצייר תמונה או פשוט לבלות כמה שעות לא כמאושפז, אלא כילד.

במהלך המלחמה, אפילו חזרה כזו לחיים נורמליים הופכת לצורת התנגדות להרס.