רוסיה תנסה לנצל את הבחירות גם בישראל כדי להחליש את התמיכה באוקראינה – זלנסקי

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כלל את ישראל בין המדינות שבהן רוסיה עשויה לנסות להשפיע על הבחירות הקרובות ולהחליש את התמיכה באוקראינה. האזהרה נשמעה על רקע דוח רשמי של מבקר המדינה של ישראל על פערים חמורים בהגנת המדינה מפני השפעה זרה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר כי רוסיה עשויה להשתמש בבחירות הקרובות גם בישראל לביצוע פעולות מידע היברידיות, הזרמות כספים מוסתרות ודסטביליזציה פוליטית. המטרה הסופית של פעולות כאלה, לפי הערכתו, תהיה החלשת התמיכה באוקראינה והגברת הכוחות הפוליטיים המוכנים לנקוט בעמדה נוחה יותר לקרמלין.

ההצהרה נשמעה ב-3 באוגוסט 2026 בקייב במהלך הכנס השנתי של ראשי המוסדות הדיפלומטיים של אוקראינה בחו”ל. זלנסקי ציין מספר מדינות שנכנסות לתקופה בחירות חשובה: מדינות גרמניה, ישראל, ארצות הברית, ובשנת 2027 – צרפת ומדינות נוספות.

“בהמשך מתחיל תקופה מיוחדת מאוד במדינות השותפות, שיש להן משקל עבורנו. החל מספטמבר במדינות גרמניה, לאחר מכן ישראל, ארצות הברית של אמריקה, בשנה הבאה צרפת ומדינות נוספות בעולם. רוסיה לעולם לא מפספסת הזדמנות להתערב בבחירות בגלל בחירות היברידיות, הזרמות כספים, בגלל דסטביליזציה”. הכנס השנתי עם השגרירים בקייב ביום שני.”, — הצהיר נשיא אוקראינה.

מדוע זלנסקי ציין במיוחד את ישראל

הבחירות לכנסת ה-26 אמורות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026. הישראלים יבחרו 120 חברי כנסת, ולאחר מכן יתחילו המשא ומתן על הקמת קואליציה ממשלתית. אלו יהיו הבחירות הארציות הראשונות לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמות שבאו בעקבותיה בעזה, לבנון ואיראן.

תוצאת ההצבעה עשויה להשפיע לא רק על הפוליטיקה הפנימית של ישראל, אלא גם על יחסי המדינה עם ארצות הברית, אוקראינה, רוסיה ומדינות אירופה. עבור קייב יש חשיבות לעמדת הממשלה העתידית בנושאי תמיכה דיפלומטית באוקראינה, שיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות, היחס לסנקציות נגד רוסיה והערכת השותפות הצבאית-פוליטית בין רוסיה לאיראן.

רוסיה במצב כזה מעוניינת לא בהכרח בניצחון של מפלגה ישראלית מסוימת. ייתכן שיספיק לה להפוך את נושא אוקראינה לרעיל, לשכנע חלק מהחברה שעזרה לקייב מנוגדת לאינטרסים של ישראל, ולהגביר את הפוליטיקאים הקוראים לשמור על “נייטרליות” ביחס לתוקפנות הרוסית.

לכן האזהרה של זלנסקי נוגעת לא רק ליום ההצבעה עצמו. מבצע המידע יכול להתחיל חודשים לפני הבחירות ולהיות מכוון לא לשינוי הפתקים, אלא לשינוי הלכי הרוח של האנשים.

כיצד עשויה להיראות ההתערבות הרוסית

השפעה היברידית לעיתים רחוקות מוגבלת להפצת חדשות כוזבות אחת. היא כוללת בו זמנית מספר שיטות המשלימות זו את זו.

עם זאת, נכון ל-3 באוגוסט 2026 אין ראיות פומביות לכך שרוסיה כבר מממנת מפלגה ישראלית מסוימת או מועמד במסגרת הקמפיין הנוכחי. זלנסקי דיבר על האיום והשיטות הידועות של הקרמלין, ולא הכריז על חשיפת מבצע מסוים.

עם זאת, לא ניתן לטעון כי סכנה כזו היא תאורטית בלבד.

הרשת הרוסית Doppelganger כבר עבדה על קהל ישראלי

מחקר של המכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון JISS, שעסק בהתערבות הרוסית בענייני הפנים של ישראל, ציין כי מאז האביב של 2023 הקהל הישראלי הפך לאחת המטרות של רשת ההשפעה הגלובלית הרוסית Doppelganger.

היא השתמשה באתרים מזויפים, פרסומים המוניים דרך בוטים, חומרים בעברית ותוכן שנראה כמו חדשות רגילות. החוקרים גילו הודעות שתיארו את ארצות הברית כמדינה שלכאורה מכתיבה לישראל החלטות כוח אדם ופוליטיות. בפרסומים אחרים נטען שהמערב מסייע לאוקראינה תוך כדי כפיית ישראל “להיכנע”.

ביוני 2024 Doppelganger ניהלה קמפיין אינטנסיבי בפייסבוק בעברית. החוקרים גם תיארו מקרים של הופעת חומרים בתקשורת הישראלית שקידמו נרטיבים רוסיים תחת מסווה של פרסומים רגילים או פרסומיים. לפי נתוני JISS, חלק מהחומרים הללו יכלו להיות מוזמנים על ידי אזרחים רוסים דרך מתווך בישראל.

זה לא מוכיח את קיומו של מימון רוסי ישיר לקמפיין הבחירות הנוכחי. אבל הניסיון הזה מראה כיצד מבנה זר יכול להיכנס למרחב המידע הישראלי לא תחת דגל רוסי, אלא דרך חשבונות מקומיים, דפים, בלוגרים ופרסומים שמקורם אינו ידוע לקורא.

כפי שמציין נאנוווסטי — חדשות ישראל, מטרה אטרקטיבית במיוחד נותרת הקהל דובר הרוסית. הוא כולל בו זמנית יוצאי אוקראינה, רוסיה, בלארוס, מדינות הבלטיות, הקווקז ומרכז אסיה — אנשים עם ניסיון היסטורי שונה ודעות שונות על מלחמת רוסיה נגד אוקראינה.

פנייה לקהל כזה ברוסית אינה מהווה תעמולה בפני עצמה. הסכנה מתעוררת כאשר המקור מסתיר את הקשר עם מדינה זרה, מציג קמפיין מתואם כדעה ספונטנית של ישראלים או מפיץ חומרים מזויפים במכוון.

מבקר המדינה של ישראל אישר פערים חמורים

האזהרה של זלנסקי חפפה בזמן עם מסקנות דוח מיוחד של מבקר המדינה של ישראל מתניהו אנגלמן, שפורסם ב-יולי 2026. המסמך עוסק במערכת הלאומית להתמודדות עם השפעה זרה בסביבה הדיגיטלית.

הבדיקה הראתה כי נכון למרץ 2026 לא הייתה קיימת בישראל מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא זה ולא מונה גוף האחראי על תיאום עבודת כל המשרדים. מבקר המדינה גם הצביע על בעיות במעקב, מודעות לא מספקת של האוכלוסייה והיעדר הכשרה מערכתית חובה לזיהוי דיסאינפורמציה.

תקופה רגישה במיוחד בדוח נקראת הבחירות. המחברים הזהירו כי התערבות זרה עשויה לא רק להשפיע על החלטת הבוחרים, אלא גם לערער את אמון החברה בתוצאות הרשמיות.

הבדיקה קבעה כי ההכנה העיקרית להתמודדות עם איומים כאלה מתחילה באופן מסורתי רק זמן קצר לפני הבחירות. לפי נתוני הדוח, השב”כ הודיע למבקר המדינה כי החל בעבודה ממוקדת לפני הבחירות של 2026 בינואר. עם זאת, ההנחיות של משרד המשפטים להתמודדות עם בוטים וחשבונות מזויפים הקשורים למדינות זרות לא עודכנו כ-6 שנים, למרות ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית.

בדוח מצוין כי בשנים האחרונות ישראל תיעדה יותר ויותר ניסיונות להשפעה זרה, בעיקר מצד איראן. פעולות אלו נועדו להעמיק מחלוקות פנימיות, ליצור חוסר יציבות פוליטית, להפיץ פחד ולהפחית את האמון במוסדות המדינה. עם זאת, ההמלצות של המבקר נוגעות לכל המדינות והמבנים הזרים, כולל פעולות רוסיות אפשריות.

במקביל בכנסת ב-30 ביוני 2026 נדון חוק המציע דרישות שקיפות לחומרים בחירות שנוצרו באמצעים דיגיטליים, כולל בינה מלאכותית. עצם הדיון הזה מראה שהבעיה של דיפייקים ותוכן פוליטי סינתטי כבר נחשבת כאיום מעשי על הקמפיין הנוכחי.

אילו נושאים רוסיה עשויה להשתמש נגד אוקראינה

למפעילים הרוסיים אין צורך לשכנע את הישראלים שרוסיה צודקת. ייתכן שיהיה יעיל יותר לקדם את המחשבה שהמלחמה באוקראינה לכאורה אינה קשורה לישראל.

לשם כך ניתן להשתמש במספר תזות:

• אוקראינה כביכול מקבלת מהמערב את כל תשומת הלב והעזרה על חשבון ישראל;
• שיתוף פעולה עם קייב כאילו פוגע ביחסי ישראל עם מוסקבה;
• רוסיה מוצגת כמתווך הכרחי בסוריה או במשא ומתן עם איראן;
• תמיכה באוקראינה מוצגת כדרישה אמריקאית בלבד;
• מנסים להעמיד את האוקראינים מול הישראלים והקהילות היהודיות;
• מופצת הדעה שהשיתוף פעולה הרוסי-איראני אינו מהווה איום ישיר על ישראל.

משימה נפרדת עשויה להיות לקשור רגשית את התמיכה באוקראינה עם המחלוקות הפנימיות הכואבות ביותר של ישראל. במקרה כזה אדם דוחה לא את ההחלטה הספציפית של קייב, אלא את הנושא האוקראיני עצמו, מכיוון שהוא משולב באופן מלאכותי בוויכוח על הממשלה, המחאות, בני הערובה, הצבא, הדת או היחסים עם ארצות הברית.

אוקראינה מצהירה כי אין בכוונתה להתערב

זלנסקי הדגיש במיוחד: אוקראינה אינה מתערבת בענייני הפנים של מדינות אחרות. לדבריו, משימת הדיפלומטיה האוקראינית היא לעבוד באופן פתוח עם החברה, העיתונאים, הנוער והקהילות האוקראיניות, כדי שהיחס לאוקראינה לא ישתנה אוטומטית עם הממשלה.

גבול זה הוא בעל חשיבות עקרונית.

פרסום נתונים פתוח, ראיונות עם השגריר, פגישות עם חברי כנסת ממפלגות שונות והסבר על עמדת אוקראינה הם דיפלומטיה ציבורית רגילה. תשלום מוסתר על פרסום פוליטי, שימוש בפרופילים ישראליים פיקטיביים, מימון מועמדים דרך מתווכים וייצור חומרים מפלילים כבר היו התערבות זרה.

כפי שמדגיש נאנוווסטי — חדשות ישראל, הגנה על הבחירות מהשפעה רוסית אינה אומרת שהישראלים חייבים לתמוך בעמדה פוליטית אוקראינית או ישראלית כלשהי. מדובר בזכות האזרחים לקבל החלטה על בסיס מידע אמין ולהבין מי בדיוק מנסה להשפיע עליהם.

הסכנה העיקרית — לא פייק אחד, אלא אובדן אמון

התוצאה ההרסנית ביותר של מבצע היברידי עשויה להיות לא ניצחון של מפלגה מסוימת, אלא שכנוע החברה שאין לסמוך על אף אחד: לא על התקשורת, לא על ועדת הבחירות המרכזית, לא על הצבא, לא על בתי המשפט, ולא על תוצאות ההצבעה.

בתנאי פילוג פוליטי עמוק מספיק להפיץ גרסאות סותרות של האירועים. לקהל אחד אפשר לספר שאוקראינה מנהלת את הפוליטיקה של ישראל דרך ארצות הברית. לאחר — שהממשלה הישראלית פועלת בסתר לטובת רוסיה. המטרה בשני המקרים אינה הוכחת תזה מסוימת, אלא יצירת כאוס, גירוי ושנאה הדדית.

לכן יש לראות באזהרה של זלנסקי לא כהאשמה מוכנה נגד מפלגה ישראלית כלשהי, אלא כקריאה לעקוב מראש אחר מקור התוכן הפוליטי, שקיפות המימון ותיאום רשתות אנונימיות.

הבחירות צריכות להיקבע על ידי אזרחי ישראל עצמם. אך לבחירה חופשית החברה הישראלית צריכה לדעת מתי מדינה זרה מדברת איתה במסווה של דיון פנימי.