ב-25 בספטמבר 2026 משרד החוץ של ישראל גינה את ההתקפות הרוסיות על קייב לאחר מותו של אזרח ישראלי בן 14. אך הצהרה זו אינה הראשונה. במשך ארבע וחצי שנות המלחמה, הדיפלומטיה הישראלית כמה פעמים כינתה את רוסיה ישירות, כמה פעמים דיברה בזהירות, ובתקופות מסוימות העדיפה סיוע הומניטרי על פני האשמה פומבית של מוסקבה.
מחבר: סטס שיפר
אם לאסוף את ההצהרות הללו לפי תאריכים, לא רואים קו דיפלומטי אחיד, אלא תנודות די בולטות.
ב-25 בספטמבר 2026: נהרג אזרח ישראלי בן 14 – משרד החוץ מדבר ישירות על התקפות רוסיות
ב-25 בספטמבר משרד החוץ של ישראל הודיע כי הוא מגנה את ההתקפות הרוסיות על קייב, שבהן נהרג אזרח ישראלי בן 14 וכ-20 אנשים, כולל אמו, נפצעו.
״אנחנו מגנים את ההתקפות הרוסיות האחרונות על קייב, שבהן נהרג אתמול בערב אזרח ישראלי בן 14 וכ-20 אנשים, כולל אמו של הילד, נפצעו״, נאמר בהצהרת המשרד.
משרד החוץ הביע תנחומים למשפחת הנער ולמשפחות אחרות שאיבדו את יקיריהם ״כתוצאה מהתוקפנות הרוסית״.
המשפחה התגוררה בבניין רב קומות ברובע פצ’רסקי בקייב, ליד שגרירות ישראל. קרובי המשפחה ביקשו להעביר את גופת הנער לישראל, שם מתגוררים סבתו וסבו. באותו לילה רוסיה תקפה את אוקראינה עם מאות רחפנים מסוגים שונים; חיל האוויר האוקראיני דיווח על 295 רחפנים.
הצהרה זו בולטת בפרט אחד: הפעם ההתקפה הרוסית גבתה ישירות את חייו של אזרח ישראלי. עם זאת, נוסחת הגינוי של רוסיה לא הייתה חדשה עבור משרד החוץ הישראלי.
ב-28 בינואר 2026: סער שוב מגנה את התקפות רוסיה על אזרחים אוקראינים
ב-28 בינואר 2026 שר החוץ של ישראל גדעון סער שוחח בטלפון עם עמיתו האוקראיני אנדריי סיביגה.
לאחר השיחה, הצד הישראלי הודיע כי סער הביע סולידריות עם העם האוקראיני וגינה את ההתקפות הרוסיות נגד אזרחים אוקראינים. הוא גם הביע תקווה להשגת הסכם שיביא לסיום המלחמה.
כלומר, ההצהרה של ינואר לא הייתה תגובה למותו של ישראלי או לנזק לאובייקט ישראלי. מדובר היה בהתקפות על האוכלוסייה האזרחית של אוקראינה.
ב-1 באוגוסט 2025: התקפה רוסית פגעה בבית של עובדת שגרירות ישראל
ב-1 באוגוסט 2025 סער הגיב בצורה חריפה יותר לאחר התקפה על אזורים מגורים בקייב.
״אני מגנה את ההתקפות הרוסיות על אזורים מגורים בקייב, שהובילו לאבדות אנושיות עצומות וטרגיות״, כתב ראש משרד החוץ הישראלי. הוא הודיע כי שוחח עם מזכירת השגריר של ישראל באוקראינה: ביתה גם נפגע.
סער שוב קרא לשלום בר קיימא שיבטיח את ביטחונה של אוקראינה. כאן רוסיה כבר לא הסתתרה מאחורי נוסחאות כמו ״פעולות לחימה״ או ״צדדים לסכסוך״. היא נקראה ישירות.
ב-23 ביולי 2025: ״ישראל מגנה את ההתקפות הרוסיות על אזרחים״
כמה ימים לפני כן, ב-23 ביולי 2025, גדעון סער היה בקייב והופיע יחד עם אנדריי סיביגה.
אז נשמעה אחת הנוסחאות הישירות ביותר של ישראל במשך כל זמן המלחמה המלאה:
״ישראל מגנה את ההתקפות הרוסיות על אזרחים״.
סער גם דיבר על ״שלום ארוך ובר קיימא שיבטיח את ביטחונה של אוקראינה״, כינה את היחסים בין ישראל לאוקראינה מיוחדים והסביר כי הגיע לקייב כדי להביע תמיכה בעם האוקראיני.
נאנווסטי ניתחו בפירוט את הביקור ההוא במאמר ״אנחנו מגנים את ההתקפות של רוסיה על האוכלוסייה האזרחית״: גדעון סער בקייב.
מעניין דבר אחר. כאשר ההצהרה הופיעה, כמה פרסומים תיארו אותה כמעט כמקרה הראשון שבו ראש משרד החוץ של ישראל גינה ישירות את רוסיה. היסטורית זה לא נכון: הצהרות כאלה נשמעו כבר בפברואר ובמרץ 2022.
שנת 2024: לאחר התקפה על ״אוחמטדט״ — סיוע במקום הצהרה נוקשה נפרדת
ב-8 ביולי 2024 טיל רוסי פגע בבית החולים לילדים ״אוחמטדט״ בקייב — המרכז הרפואי המיוחד הגדול ביותר לילדים באוקראינה. משלחת המעקב של האו״ם דיווחה מאוחר יותר על סבירות גבוהה לפגיעה ישירה של טיל ששוגר על ידי הפדרציה הרוסית.
התגובה הישראלית אז הלכה בעיקר בקו ההומניטרי. השגריר מיכאל ברודסקי הודיע על נכונות לקבל ילדים אוקראינים עם מחלות אונקולוגיות בישראל ודיבר על סיוע בשיקום בית החולים. ישראל כבר שיתפה פעולה עם ״אוחמטדט״: ילדים אוקראינים טופלו במרפאות ישראליות גם קודם.
עם זאת, בפרסומים הרשמיים הזמינים לנו מאותה תקופה לא מצאנו הצהרה נפרדת של משרד החוץ הישראלי עם נוסחה ברמת ״מגנים את ההתקפה הרוסית על ״אוחמטדט״״. זה גם חלק מההיסטוריה ואין לצייר אותה מחדש בדיעבד.
לנאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן בדיוק חשובה ההבדל בין סיוע לאוקראינה לבין נוסחה פוליטית: ישראל סייעה לנפגעים ובו זמנית לא אחרי כל התקפה רוסית כינתה את רוסיה אשמה בפומבי.
ב-28 באפריל 2023: אומן, בית מגורים וקשר מיוחד עם ישראל
ב-28 באפריל 2023 התקפה טילית רוסית פגעה באומן. שני טילים פגעו בבית מגורים, נהרגו 23 אנשים, ביניהם שישה ילדים.
שגריר ישראל מיכאל ברודסקי גינה את ההתקפה הרוסית והזכיר במיוחד את המשמעות הדתית והתרבותית המיוחדת של אומן ליהודים בכל העולם. כאן נמצא קברו של רבי נחמן מברסלב, אליו מגיעים מדי שנה בראש השנה עשרות אלפי חסידים, רבים מהם מישראל.
לכן אומן עבור הקורא הישראלי אינה רק אחת הערים האוקראיניות הרחק מהחזית. לעיר יש קשר ישיר ורב שנים עם ישראל, והתקפות הטילים הרוסיות עליה מאז תחילת המלחמה נכנסו כל הזמן לתחום הראייה של הדיפלומטיה הישראלית.
ב-6 ביוני 2023: תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובסקה — יש גינוי, רוסיה לא נקראה
לאחר הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובסקה ישראל בחרה בשפה שונה לחלוטין.
דובר משרד החוץ ליאור חיאט הצהיר כי ישראל מזועזעת מהיקף ההרס של הסכר וכי אלפי אזרחים נמצאים בסכנה. הוא הוסיף כי התקפות מכוונות על תשתיות קריטיות ואנשים צריכות להיגנות באופן נחרץ על ידי הקהילה הבינלאומית.
אבל רוסיה לא נקראה בהצהרה זו.
אוקראינה האשימה את הכוחות הרוסיים ששלטו באזור הסכר, רוסיה האשימה את אוקראינה. ישראל בנוסחה הפומבית לא קבעה אז אחריות של אחד הצדדים.
וזהו דוגמה טובה עד כמה השפה הדיפלומטית הישראלית הייתה שונה אפילו בתוך שנה אחת.
ב-10 באוקטובר 2022: לפיד מגנה ישירות את רוסיה על התקפות על קייב וערים אחרות
ב-10 באוקטובר 2022 רוסיה ביצעה אחת מההתקפות הטיליות המסיביות הראשונות על ערים אוקראיניות לאחר כמה חודשי מלחמה. טילים פגעו בקייב ובאזורים אחרים.
באותו זמן יאיר לפיד כבר כיהן כראש ממשלת ישראל.
נוסחתו הייתה ברורה ביותר: הוא הצהיר כי הוא ״מגנה נחרצות את ההתקפות הרוסיות על האוכלוסייה האזרחית של קייב וערים אחרות באוקראינה״, והביע תנחומים למשפחות ההרוגים ולעם האוקראיני.
במבנה שלה, הצהרה זו דומה מאוד למה שמשרד החוץ הישראלי יאמר כמעט ארבע שנים לאחר מכן לאחר מותו של אזרח ישראלי בן 14 בקייב.
ב-10 באפריל 2022: קרמטורסק ודרישה להפסיק את ״ההתקפה הרוסית״
ב-8 באפריל טיל רוסי פגע בתחנת הרכבת של קרמטורסק, שם היו אלפי אנשים שניסו להתפנות מאזור דונצק. נהרגו עשרות אנשים.
יומיים לאחר מכן משרד החוץ הישראלי יצא בתגובה רשמית.
״מותם של אזרחים בתחנת הרכבת של קרמטורסק הוא אירוע מזעזע שראוי לגינוי״, הצהיר המשרד. לאחר מכן באה עוד משפט משמעותי: ישראל קראה ל״הפסקה מיידית של ההתקפה הרוסית״.
כלומר, כבר באביב 2022 משרד החוץ הישראלי לא רק גינה את מותם של אזרחים, אלא גם קשר ישירות את המתרחש עם ההתקפה הרוסית.
ב-3 באפריל 2022: בוצ’ה — ״גרימת נזק מכוונת לאזרחים היא פשע מלחמה״
לאחר עזיבת הכוחות הרוסיים מבוצ’ה ליד קייב נמצאו גופות של מאות אזרחים. חלקם שכבו ברחובות עם ידיים קשורות, אחרים נמצאו בקברי אחים. רוסיה הכחישה אחריות.
בתחילה שגריר ישראל מיכאל ברודסקי כתב כי הריגת אזרחים היא פשע מלחמה ואין לה הצדקה. עם זאת, משרד החוץ אז הבהיר במיוחד לעיתונאים: הצהרת השגריר אינה מהווה האשמה רשמית של רוסיה.
כמה שעות לאחר מכן הופיע יאיר לפיד. הוא אמר כי אי אפשר להישאר אדיש לתמונות מבוצ’ה ״לאחר שהצבא הרוסי עזב״, והוסיף: גרימת נזק מכוונת לאוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה שהוא מגנה נחרצות.
רוסיה הייתה נוכחת בהקשר של ההצהרה, אם כי נוסחה משפטית ״רוסיה ביצעה פשע מלחמה״ לפיד אז לא אמר. ההבדל קטן בשמיעה, אבל לטקסט דיפלומטי הוא משמעותי.
ב-13–14 במרץ 2022: ״אין הצדקה לפלישה הרוסית״
ב-13 במרץ 2022 במהלך ביקור ברומניה לפיד אמר כמעט ללא עיקופים דיפלומטיים: ישראל מגנה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, אין לה ״הצדקה״, ורוסיה צריכה להפסיק את האש וההתקפות ולעבור למשא ומתן.
למחרת בברטיסלבה הוא חזר: ישראל מגנה את הפלישה הרוסית, אין הצדקה להפרת השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה ולהתקפות נגד האוכלוסייה האזרחית. במקביל לפיד הצהיר כי ישראל לא תאפשר להשתמש במדינה כדרך לעקוף את הסנקציות המערביות נגד רוסיה.
כלומר, כבר שלושה שבועות לאחר תחילת הפלישה המלאה, העמדה הפומבית של ראש משרד החוץ הישראלי נוסחה בצורה די ישירה.
ב-1 במרץ 2022: באבי יאר — והקרע הדיפלומטי הראשון בנוסחאות
ב-1 במרץ התקפה רוסית על מגדל הטלוויזיה של קייב פגעה ליד מתחם הזיכרון באבי יאר. נהרגו חמישה אנשים, ניזוקו מבנים בשטח בית הקברות היהודי הסמוך.
לקהל הישראלי הסבר כאן כמעט אינו נדרש, אבל חשובה הכובד ההיסטורי של המקום: בבאבי יאר בספטמבר 1941 הנאצים ירו למוות כמעט 34 אלף יהודים קייביים ביומיים.
יאיר לפיד הצהיר כי ישראל מגנה את הנזק למתחם הזיכרון ולבית הקברות היהודי ומוכנה לעזור לשקם את האובייקטים שנפגעו. אבל רוסיה בהצהרתו הוא לא נקב.
ואילו יד ושם באותו יום השתמש בשפה הרבה יותר חריפה, מדבר ישירות על ״התקפה רוסית קטלנית״ ומגנה את ההתקפות על אובייקטים אזרחיים.
נוצרו כמעט שני שפות בתוך ישראל אחת: דיפלומטיה ממלכתית זהירה והצהרה הרבה יותר ישירה של המוזיאון הלאומי לשואה.
ב-24 בפברואר 2022: הגינוי הרשמי הראשון
ולבסוף, הנקודה שממנה הכל מתחיל.
ב-24 בפברואר 2022, ביום הראשון של הפלישה הרוסית המלאה, שר החוץ יאיר לפיד הצהיר בפומבי:
״ההתקפה הרוסית על אוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי. ישראל מגנה את ההתקפה הזו״.
הוא גם הודיע על נכונות ישראל לספק סיוע הומניטרי לאוקראינה. זה היה הגינוי הפומבי הישיר הראשון של מוסקבה על ידי ההנהגה הישראלית לאחר תחילת המלחמה המלאה.
כבר ב-1 במרץ נציג ישראל בעצרת הכללית של האו״ם חזר כי הפלישה הרוסית היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי, וקרא לרוסיה להפסיק את ההתקפה ולכבד את ריבונות אוקראינה.
עם זאת, ראש הממשלה נפתלי בנט בשבועות הראשונים של המלחמה בחר בקו פומבי זהיר יותר וניסה לשמור על אפשרות לתיווך ולקשרים עם מוסקבה. זה יצא לפעמים מוזר: ראש משרד החוץ כינה את רוסיה ישירות, ראש הממשלה נמנע מכך. אבל בדיוק בגלל זה ההיסטוריה של העמדה הישראלית לא מתאימה לפשוט ״ישראל גינתה״ או ״ישראל שתקה״.
מה השתנה בארבע וחצי שנים
אם לשים את ההצהרות זו לצד זו, רואים כמה תקופות שונות.
בפברואר–מרץ 2022 לפיד עבר די מהר מגינוי כללי של הפלישה הרוסית לדרישה ישירה להפסיק את ההתקפות. אבל במקביל ישראל ניסתה לא לנתק את הקשרים עם מוסקבה ולפעמים במודע לא כינתה את האשם בהתקפה מסוימת — כך היה, למשל, לאחר ההתקפה ליד באבי יאר.
באביב ובסתיו 2022 הנוסחאות שוב הפכו לישירות: קרמטורסק, בוצ’ה, התקפות מסיביות על קייב וערים אחרות.
בשנים 2023–2024 הקו הפומבי היה פחות אחיד. לאחר ההתקפה על אומן השגריר הישראלי הגיב ישירות, לאחר הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובסקה רוסיה לא נקראה בהצהרה, ולאחר ההתקפה על ״אוחמטדט״ ישראל שמה דגש על סיוע רפואי.
עם כניסתו של גדעון סער למשרד החוץ השפה שוב הפכה להיות ברורה יותר. ב-23 ביולי 2025 — ״מגנים את ההתקפות הרוסיות על אזרחים״. ב-1 באוגוסט — ״התקפות רוסיות על אזורים מגורים בקייב״. ב-28 בינואר 2026 — שוב גינוי של התקפות רוסיות נגד אזרחים אוקראינים.
וב-25 בספטמבר 2026 הכרונולוגיה הדיפלומטית הזו קיבלה כבר הקשר אנושי ישראלי ישיר: בקייב נהרג אזרח ישראלי בן 14 מהתקפה רוסית, אמו נפצעה.
לכן ההצהרה הנוכחית של משרד החוץ — אינה הגינוי הראשון של רוסיה על ידי ישראל ואפילו לא הגינוי הראשון של התקפות רוסיות על אזרחים. אבל הנסיבות של ההצהרה הזו שונות. המלחמה, שהדיפלומטיה הישראלית מפברואר 2022 לפעמים כינתה ישירות ולפעמים תיארה במילים זהירות מאוד, הפעם גבתה את חייו של ילד ישראלי.