המוסד ואוקראינה: ארה”ב והאיחוד האירופי גייסו סוכן מודיעין ישראלי לשעבר לבדוק את הכספים שהוקצו לאוקראינה

ארה”ב ומבנים אירופיים חיברו עובד לשעבר של המודיעין הישראלי לחיפוש אחר כספים המיועדים לסיוע צבאי לאוקראינה. מאחורי החדשות הקצרות הללו עומדות כמה סיפורים כספיים שונים – שליטה מערבית על הסיוע, 100 מיליון דולר של פרשת “מידאס”, דמויות אוקראיניות בישראל וניסיון “המוסד” במודיעין פיננסי.

ב-20 באוגוסט 2026 פרסם המגזין הצרפתי המיוחד Intelligence Online “חדשות” שבהן אוקראינה נפגשה באופן בלתי צפוי עם אחת המקצועות הסגורים ביותר בישראל. מבנים אמריקאים ואירופיים חיזקו את השליטה על הכספים המיועדים לסיוע צבאי לאוקראינה, וגייסו עובד לשעבר של המודיעין הישראלי כדי לעזור לעקוב אחר הכספים, שגורלם מעורר שאלות.

במקור של Intelligence Online הניסוח זהיר יותר מאשר בהרבה תיאורים של הסיפור הזה: מדובר בכספים חסרים – כספים שיש לעקוב אחריהם. המגזין לא מדווח בחלק הפתוח של הפרסום שכבר נקבע “גניבה של סכום כולל של מיליארדים”. גם לא מדובר בכך שמדינת ישראל שלחה את “המוסד” לחקור שחיתות אוקראינית.

העניין בסיפור הזה כבר מתגבש סביב כמה בקשות ברורות: “המוסד ואוקראינה”, “ארה”ב בודקת את הסיוע לאוקראינה”, “לאן הלכו הכספים לאוקראינה”, “עובד לשעבר של המוסד אוקראינה”, “בדיקת הסיוע האמריקאי לאוקראינה”, “שחיתות באוקראינה והסיוע האמריקאי”, וגם “פרשת מידאס אוקראינה”. עם זאת, אף אחת מהבקשות הללו לא אומרת בעצמה שהגניבה או היעלמות של סכום מסוים כבר הוכחה: מדובר כרגע בבדיקת זרמי כספים, חקירות של פרקי שחיתות נפרדים וניסיונות לקבוע את התנועה הסופית של הכספים.

אבל החדשות עצמן לא הופכות לפחות מעניינות. להפך. אם בדיקה רגילה של מסמכים לא הייתה מספיקה ומבנים מערביים נזקקו לאדם מהמודיעין הפיננסי הישראלי, השאלה היא כבר לא רק אם אוקראינה דיווחה נכון על הכספים.

השאלה היא – לאן הם הלכו הלאה.

עבור פבל שווייקו הסיפור הזה נמצא בדיוק בצומת של שתי מדינות, עליהן הוא כותב עבור נאנובוסטי. ישראל כאן אינה רקע ולא המילה היפה “המוסד” בכותרת. בחודשים האחרונים פרשת שחיתות אוקראינית גדולה כבר הגיעה פיזית לישראל מספר פעמים: הדמויות שלה נמצאות כאן, קייב שלחה מסמכים להסגרתם, ועכשיו בסיפור מופיע גם מומחה מההרכב לשעבר של המודיעין הישראלי.

מה בדיוק דיווח Intelligence Online

Intelligence Online – מגזין מקצועי צרפתי המתמחה בשירותי מודיעין, מבצעים מיוחדים, מבנים ביטחוניים ושוק המודיעין הפרטי. החומר מ-20 באוגוסט חתום על ידי העיתונאי מאט ברנרדיני.

הכותרת שלו מאוד ספציפית: “ארה”ב והאיחוד האירופי שכרו עובד לשעבר של ‘המוסד’ לחקור כספים חסרים של אוקראינה”.

בקטע הזמין ללא מנוי נאמר כי המשרדים האמריקאים והאירופיים חיזקו את הפיקוח על הכספים המיועדים לסיוע צבאי לאוקראינה. אחת מהצעדים הייתה גיוס של איש מודיעין ישראלי לשעבר, שאמור לעזור לעקוב אחר הכספים שנעלמו מהשרשרת הפיננסית השקופה.

וכאן עולה הגבול החשוב הראשון.

“הכספים היו מיועדים לאוקראינה”, “תנועת הכספים לא הצליחה לעקוב כראוי” ו”הכספים נגנבו על ידי פקידים אוקראינים” – אלו שלוש טענות שונות. כרגע מאושר בפומבי הראשונה והעובדה שמבנים מערביים מנסים להבין את השנייה.

השלישית צריכה להופיע רק במקום שבו יש תיק פלילי ספציפי, סכום, עסקה והוכחות.

וכבר יש מספיק תיקים אוקראיניים כאלה.

למה עובד לשעבר של ‘המוסד’ כאן בכלל יש היגיון

שמו של המומחה שגויס לא נחשף בחלק הפתוח של Intelligence Online. בתיאורים של החומר הסגור מופיע ד”ר אהוד אודי לוי – אחד המומחים הידועים ביותר בישראל למודיעין פיננסי.

לא ניתן לראות את הזיהוי הזה כמאושר סופית רק על פי ההודעה הפתוחה של Intelligence Online. אבל הביוגרפיה של לוי עצמו מסבירה איזה סוג של אדם בכלל נדרש לעבודה כזו.

אודי לוי שירת יותר מ-30 שנה במערכת המודיעין והביטחון הלאומי של ישראל. הוא עבד במודיעין הצבאי של צה”ל, במבנים במשרד ראש הממשלה, עסק במאבק במימון טרור, ומאז 2003 ניהל את תחום המלחמה הכלכלית והמודיעין הפיננסי של ‘המוסד’.

זו לא החלק של עבודת המודיעין שמראים בדרך כלל בסרטים.

משימת המודיעין הפיננסי מתחילה במקום שבו ההעברה כבר שינתה צורה מספר פעמים. הכספים יכלו לעבור מהלקוח הממשלתי לקבלן, מהקבלן – למתווך, ואז להגיע לחשבון של חברה אחרת, לעבור דרך תחום שיפוט זר, להפוך למטבע קריפטוגרפי, נדל”ן או חלק בעסק.

ישראל בנתה במשך עשורים שרשראות כאלה סביב חמאס, חיזבאללה, איראן ומבנים אחרים. היה צורך להבין לא רק מי שלח את הכספים, אלא גם מי בסוף שולט בנכס.

לוי עסק בדיוק בזה. לאחר שעזב את השירות הממשלתי ב-2016 הוא המשיך לעבוד עם חיפוש נכסים ומודיעין פיננסי עבור ממשלות, בנקים וחברות בינלאומיות.

לכן עבור נאנובוסטי – חדשות ישראל כאן חשוב יותר לא התפקיד הקודם של האדם, אלא ההתמחות. אם המשרדים המערביים רוצים לדעת לאן באמת הגיעו הכספים לאחר מספר פעולות ביניים, ניסיון כזה באמת מתאים למשימה.

איפה בסיפור הזה הופיעו 100 מיליון דולר

כמעט מיד לאחר פרסום Intelligence Online החלה להופיע ליד החדשות סכום של כ-100 מיליון דולר. וכאן קל מאוד להגיע למסקנה שגויה, כאילו האמריקאים כבר קבעו: “אוקראינה גנבה 100 מיליון דולר של סיוע צבאי מערבי”.

לא.

100 מיליון דולר מתייחסים לחקירה אוקראינית בשם “מידאס”.

היא מתבצעת על ידי נאבו וסאפ. נאבו – הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות של אוקראינה, גוף חקירה מיוחד שנוצר לטיפול בתיקים של שחיתות בקרב פקידים בכירים. סאפ – התביעה המיוחדת למאבק בשחיתות, שעובדת עם תיקים כאלה מצד התביעה. עבור ישראלי, הקרוב ביותר הוא חוקרים ותובעים מיוחדים לשחיתות ברמה גבוהה, אף על פי שאין אנלוגיה משפטית מלאה למבנה האוקראיני בישראל.

במרכז ‘מידאס’ נמצא ‘אנרגואטום’. זו חברה ממשלתית אוקראינית המנהלת את תחנות הכוח הגרעיניות של המדינה וזרמי כספים עצומים של מגזר האנרגיה.

נאב”ו טוענת שקבוצה של אנשים קיבלה אפשרות להשפיע בפועל על עבודת החברה, ללא סמכויות רשמיות מתאימות. לפי גרסת החקירה, הוצב תנאי לקבלנים: לתת 10-15% מערך החוזה, אחרת התשלום על עבודות שכבר בוצעו עלול להיתקע.

המערכת בתוך החקירה כונתה ‘מחסום’.

בנפרד, החקירה גילתה במרכז קייב משרד שבו נרשמו והולבנו הכספים שהתקבלו. דרך ‘המכבסה’ הזו, לפי נתוני נאב”ו, עברו כ-100 מיליון דולר בתקופה המתועדת. לשם העברות נעשה שימוש גם ברשת של חברות זרות, וחלק מהפעולות בוצעו מחוץ לאוקראינה.

זה כבר לא שמועה מרשתות חברתיות. על 100 מיליון דולר דיווחה רשמית נאב”ו עצמה.

אבל נאב”ו לא טוענת שה-100 מיליון דולר האלה הם אותם 100 מיליון דולר של סיוע צבאי מארה”ב או האיחוד האירופי.

בדיוק את ההבדל הזה אסור לאבד.

נאנובוסטי כבר ניתחו בפירוט כיצד פרשת ‘מידאס’ הגיעה להליכים רשמיים בין אוקראינה לישראל. אז במרכז תשומת הלב היו אנשים. עכשיו Intelligence Online מעביר את תשומת הלב גם לתנועת הכספים.

למה ישראל כבר נמצאת בתוך ‘מידאס’

בפוליטיקה האוקראינית השם טימור מינדיץ’ מובן כמעט ללא הסברים. לקורא הישראלי – לא.

מינדיץ’ הוא איש עסקים אוקראיני מהמעגל של ולדימיר זלנסקי במשך שנים רבות, לשעבר שותף בבעלות על סטודיו ‘קווארטל 95’. נאב”ו רואה בו אחד מהדמויות המרכזיות בפרשת ‘מידאס’. זו גרסת החקירה; האשמה הסופית נקבעת על ידי בית המשפט.

עוד לפני שלב החקירה הפעיל, מינדיץ’ עזב את אוקראינה והגיע לישראל. כאן נמצא גם אלכסנדר צוקרמן, עוד דמות בפרשה.

בסוף 2025 עיתונאים אוקראינים מצאו את שניהם בישראל. לאחר מכן הסיפור הפסיק להיות רק עיתונאי.

ב-31 במרץ 2026 אוקראינה שלחה למשרד המשפטים של ישראל בקשות רשמיות להסגרתם של מינדיץ’ וצוקרמן. חבילת החומרים לאחר תיקון ליקויים פרוצדורליים גדלה ל-24 כרכים ותורגמה עבור הצד הישראלי.

ב-10 באוגוסט ראש סאפ אלכסנדר קלימנקו הודיע שאוקראינה עדיין מחכה לתשובה.

נאנובוסטי שחזרו בפירוט את הכרונולוגיה הזו במאמר על למה אוקראינה כבר 132 ימים מחכה לתגובה מישראל על מינדיץ’ וצוקרמן.

וב-19 באוגוסט – ממש יום לפני פרסום Intelligence Online – הפרשה קיבלה המשך נוסף. מבנים אוקראיניים למאבק בשחיתות דיווחו על חקירה חדשה של הלבנת 150 מיליון גריבנה, כלומר כ-3.35 מיליון דולר, הקשורה לניסיון לאסוף כספים עבור ערבות לאחד מהדמויות של ‘מידאס’.

נאנובוסטי כבר ניתחו את הפרק השחיתותי החדש הזה והקשר שלו לחלק הישראלי של הפרשה.

מתקבלת רצף מוזר.

פרשה אוקראינית על 100 מיליון דולר מביאה כמה דמויות מפתח לישראל. אוקראינה מבקשת מישראל הסגרה. לאחר מכן מופיעות חקירות חדשות על תנועת כספים סביב אותם אנשים. ובתוך זה Intelligence Online מדווח שארה”ב ומבנים אירופיים גייסו עובד לשעבר של המודיעין הישראלי לחיפוש אחר כספים המיועדים לאוקראינה.

זה עדיין לא הוכחה לכך שכל הקווים הללו הם תכנית פיננסית אחת. אבל קשה להתעלם מהשכנות שלהם.

אנדריי ירמק – למה השם הזה חשוב כאן

בעמוד עצמו של Intelligence Online בין האנשים הקשורים לחומר מופיע אנדריי ירמק.

לקורא הישראלי כאן שוב נדרש תרגום מהמערכת הפוליטית האוקראינית לשפה רגילה.

ירמק עמד במשך שנים רבות בראש משרד נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. פורמלית זהו המשרד שמבטיח את עבודת הנשיא. בפועל, תחת ירמק התפקיד הפך לאחד המשפיעים ביותר במדינה: הוא השתתף במשא ומתן בינלאומי, במדיניות כוח אדם ובקבלת החלטות מפתח סביב האנכית הנשיאותית.

ב-2026 חקירת שחיתות הגיעה גם אליו.

במאי רויטרס דיווחה שראש המשרד לשעבר של הנשיא הפך לחשוד בפרשת הלבנת כ-10.5 מיליון דולר דרך פרויקט בנייה יוקרתי ליד קייב. הפרק נבחן במסגרת חקירה רחבה יותר של ‘מידאס’.

ירמק מכחיש את ההאשמות.

ב-14 במאי בית המשפט העליון למאבק בשחיתות של אוקראינה קבע לו מעצר עם אפשרות להפקדת ערבות בסך 140 מיליון גריבנה – כ-3.2 מיליון דולר לפי השער של אותה תקופה.

גם את הסכום הזה אי אפשר לחבר ל-100 מיליון דולר של ‘מידאס’ ולהכריז על התוצאה שהתקבלה כ”סיוע אמריקאי שנגנב”. בחקירה מופיעים פרקים שונים, מקורות כספים שונים והאשמות פרוצדורליות שונות.

אבל הרמה של האנשים שכבר נגע בהם ‘מידאס’ מראה את היקף הפרשה. זה כבר מזמן לא סיפור על כמה מנהלים של חברה ממשלתית אוקראינית.

ארה”ב עצמה מכירה בבעיות עם שליטה על מיליארדים

יש עוד חלק מהתמונה שמשנה את תפיסת החדשות של Intelligence Online.

המערב לא התחיל לשאול שאלות על הכספים של אוקראינה אתמול.

ב-3 במרץ 2026 פרסם משרד המפקח הכללי של USAID ביקורת נפרדת על התמיכה התקציבית הישירה של המדינה האוקראינית. בשנים הפיננסיות 2022–2024 התחייבה USAID לספק לאוקראינה כ-30.7 מיליארד דולר של סיוע כזה.

כ-25.9 מיליארד דולר מהסכום הזה הופנו דרך קרן PEACE של הבנק העולמי.

כאן גם חשוב להבין את המונח. תמיכה תקציבית ישירה – זה לא טילים HIMARS ולא פגזי ארטילריה. הכספים נדרשים לעבודה של המדינה האזרחית: תשלומים חברתיים, משכורות של קטגוריות מסוימות של עובדים, סיוע לאנשים שהועברו פנימית והוצאות אחרות.

הצד האמריקאי שכר בנוסף את Deloitte ו-KPMG לשליטה על השימוש בכספים.

והביקורת של מרץ לא הייתה מרגיעה כלל.

המפקח הכללי קבע ש-USAID לא קיבלה חלק מהחומרים הנדרשים בזמן או לא קיבלה אותם בכלל. בשל כך, הצד האמריקאי היה בעל יכולות מוגבלות להשתכנע בעבודה התקינה של כל מערכת השליטה לפני העברת הכספים הבאים.

נמצאו גם בעיות ספציפיות. ממשלת אוקראינה אישרה, למשל, החזר של תשלומים כפולים לארבעה אנשים שהועברו פנימית. היו שאלות לבדיקה של תשלומים לאנשים שכבר היו בפועל מחוץ לאוקראינה.

אבל הביקורת לא גילתה “25.9 מיליארד דולר שנעלמו”.

זה עקרוני.

היא הראתה דבר אחר: אפילו עם הבנק העולמי, רואי חשבון בינלאומיים ודיווח רב-שכבתי, וושינגטון לא תמיד ראתה את תנועת הכספים בצורה כל כך טובה כמו שרצתה.

וזה כבר מסביר ישירות למה ביקורת רגילה יכולה להיות מלווה במודיעין פיננסי.

ומה אם הכספים עברו דרך כמה מדינות?

כאן הסיפור הופך במיוחד לישראלי.

בפברואר וביולי 2026 פרסמה נאב”ו חומרים חדשים של ‘מידאס’, שבהם הכספים הפסיקו להיראות כמו חשבונאות אוקראינית רגילה.

החוקרים תיארו מטבע קריפטוגרפי, נדל”ן יקר, נכסים שנרשמו על שמות אחרים ומבנים זרים. בחומרי הפרשה הופיעו חברות זרות ופעולות שבוצעו מחוץ לאוקראינה.

זו כבר בדיוק אותה טריטוריה שבה אדם עם ניסיון במודיעין פיננסי מועיל יותר ממומחה שבודק חוזה ממשלתי.

נניח, הכספים יצאו מחברה אוקראינית. המקבל הבא רשום במדינה אחת, חשבון הבנק נמצא בשנייה, הבעלים האמיתי גר בשלישית, והנדל”ן שנרכש בכספים האלה – ברביעית.

אף חוקר אוקראיני לא יכול לפתוח בעצמו תיק בנקאי בכל נקודה בעולם.

נדרשים בקשות בינלאומיות, מודיעין פיננסי, נתוני בנקים, מידע על הבעלים הסופיים של חברות, מבנים סנקציוניים ורשויות אכיפת החוק של כמה מדינות.

לפעמים יש לאסוף את השרשרת אחורה: לא מהתשלום הראשוני לכספים, אלא מהווילה, החברה, הארנק הקריפטוגרפי או חשבון הבנק – לאדם שבפועל שולט בזה.

ישראל עשתה בדיוק את זה במשך עשורים, כשהיא ניסתה לחסום רשתות פיננסיות של חמאס וחיזבאללה.

עכשיו, לפי Intelligence Online, נדרש כלי דומה סביב אוקראינה.

מה עדיין לא מסתדר

יש פיתוי כבר עכשיו לאסוף הכל לסיפור יפה אחד.

ארה”ב נתנה לאוקראינה מיליארדים. ב’אנרגואטום’ גילו מערכת שחיתות משוערת. דרך ‘המכבסה’ עברו 100 מיליון דולר. מינדיץ’ הגיע לישראל. ירמק הפך לחשוד. אוקראינה מחכה להסגרה. והמערב שכר עובד לשעבר של ‘המוסד’.

הבעיה באחת: בין הנקודות הללו עדיין לא פורסמה שרשרת בנקאית מלאה.

אנחנו יודעים ש-Intelligence Online מדווח על חיפוש אחר כספים חסרים המיועדים לסיוע צבאי לאוקראינה.

אנחנו יודעים שנאב”ו מתעדת כ-100 מיליון דולר בפרשה נפרדת של ‘מידאס’.

אנחנו יודעים שחלק מהפעולות של הפרשה הזו יצאו מחוץ לאוקראינה ושדמויותיה נמצאות בישראל.

אנחנו יודעים גם שהביקורת האמריקאית גילתה נקודות תורפה בשליטה על ערוץ סיוע אחר, תקציבי.

אבל מהמסמכים הזמינים כרגע אי אפשר להעביר קו מדולר אמריקאי או אירופי ספציפי של סיוע צבאי ישירות לחשבון ספציפי של אדם מ’מידאס’.

בדיוק בגלל זה הופעתו של מומחה למודיעין פיננסי נראית כאן חשובה יותר מהמספר הכי רועש.

ביקורת רגילה יכולה להראות: מסמך לא הגיע, דוח איחר, הוצאה אושרה לא מספיק טוב.

המעקב הפיננסי צריך לענות על שאלה אחרת: איפה הכספים נמצאים בסוף.

כרגע אין תשובה על כך בחומרים הפומביים.

ואם Intelligence Online תיאר את תחילת הבדיקה הזו, הדבר הכי מעניין בסיפור הזה עדיין לא הסכום ואפילו לא השמות. מעניין יותר יהיה לראות את השרשרת הראשונה שהמבנים המערביים יוכלו להעביר במלואה – מתוכנית הסיוע לאוקראינה ועד לבעלים הסופי של הכספים או הנכס.

אז יהיה ברור מה בדיוק היה צריך לחפש העובד לשעבר של המודיעין הישראלי.