בית המשפט בקייב הכיר בתביעות של NAPK נגד שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק כחסרות בסיס

בית המשפט לערעורים השאיר את ההחלטה המרכזית בתוקף

בית המשפט המנהלי לערעורים השישי בקייב הכיר בכך שטענות הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות כלפי הצהרת השגריר של אוקראינה בישראל, יבגני קורניצ’וק, אינן מבוססות. מדובר במחלוקת סביב בדיקה מלאה של הצהרת הדיפלומט לשנת 2021. כך מדווח העיתון האוקראיני “ליבי ברג” ב-8 במאי 2026.

ההחלטה התקבלה ב-6 במאי 2026. בית המשפט לערעורים השאיר בתוקף את החלק המרכזי של החלטת בית המשפט המנהלי המחוזי של קייב מ-17 בדצמבר 2025, אשר קודם לכן קיבל במלואו את התביעה של קורניצ’וק נגד הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות.

לציבור הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כמחלוקת משפטית אוקראינית. יבגני קורניצ’וק מכהן כשגריר אוקראינה בישראל, ולכן כל האשמות פומביות או הכחשות סביב שמו משתקפות ישירות בהקשר הדיפלומטי בין קייב לירושלים.

מה בדיוק היה במחלוקת

המחלוקת נגעה לדו”ח הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות בעקבות בדיקה מלאה של הצהרת קורניצ’וק לשנת 2021. הסוכנות הטילה ספק במידע מסוים הקשור לנכסים כספיים, ערך רכוש ואוסף שעונים.

הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות שמה דגש מיוחד על מקור הכספים המזומנים. אך, כפי שעולה מעמדת בית המשפט, הכספים הללו הוצהרו כבר בשנת 2020 ונרכשו זמן רב לפני מינויו של קורניצ’וק לתפקיד ממשלתי.

בית המשפט בחן את חומרי הבדיקה לשנים 2020 ו-2021 ואישר למעשה: בעקבות הבדיקה המלאה של ההצהרה לשנת 2020 לא נמצאו סימנים לעבירות הקשורות להצהרה כוזבת, התעשרות בלתי חוקית או נכסים בלתי מבוססים.

במילים אחרות, אותם נסיבות שלא עוררו טענות מאושרות בעבר, הוערכו מאוחר יותר בבדיקה לשנת 2021 על ידי הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות באופן שונה. זה היה אחד מהאלמנטים המרכזיים במחלוקת המשפטית.

בית המשפט: מדובר היה באי דיוקים, ולא בניסיון להסתיר רכוש

בהחלטת בית המשפט צוין כי מסקנות הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות על הצהרת מידע כוזב היו בלתי מבוססות. בית המשפט הגיע למסקנה כי בפעולותיו של קורניצ’וק ייתכן שהיו רק אי דיוקים, שאינם מצביעים על כוונה להסתיר מידע.

זהו רגע עקרוני. בתיקים על הצהרות ההבדל בין אי דיוק טכני להסתיר רכוש במודע יש משמעות רצינית. הראשון יכול להיות תוצאה של חוסר התאמה פורמלית או מתודולוגית. השני כבר יוצר רמה שונה לחלוטין של סיכונים משפטיים ותדמיתיים.

במקרה זה, בית המשפט לא ראה עילה לדבר על התעשרות בלתי חוקית, נכסים בלתי מבוססים או מידע כוזב במשמעות שניסתה להוכיח הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות.

לשירות הדיפלומטי זה רגיש במיוחד. השגריר עובד לא רק עם מסמכים, אלא גם עם אמון המדינה המארחת, מעגלים פוליטיים, עסקים, ארגונים קהילתיים ומדיה. לכן ההחלטה המשפטית בתיק קורניצ’וק חשובה גם לשדה המידע האוקראיני-ישראלי.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבת אחרי סיפורים כאלה בהקשר זה: כאשר החלטות משפטיות פנימיות אוקראיניות יכולות להשפיע על תפיסת אוקראינה בישראל, על עבודת ערוצי הדיפלומטיה ועל האמון בנציגים הרשמיים של קייב.

חלקת אדמה והסימון “לא ידוע”

בית המשפט בחן בנפרד את השאלה על חלקת האדמה שקורניצ’וק קיבל בירושה. השגריר ציין את הערך כ”לא ידוע”, מכיוון שלא בוצעה הערכת רכוש.

בית המשפט הסכים עם גישה זו. לפי ההיגיון של ההחלטה, אם ערך הרכוש לא היה ידוע לנושא ההצהרה, החוק אינו דורש לציין אותו באופן מלאכותי או לחשב אותו בעצמו ללא הערכה שבוצעה.

זו פרט חשוב, כי במחלוקות הצהרתיות שדות פורמליים לפעמים הופכים לעילה להאשמות רחבות. אך בית המשפט בפרק זה למעשה הפריד בין עבירה ממשית לבין מצב שבו המצהיר פעל במסגרת האפשרות הקבועה בחוק למילוי.

מדוע בית המשפט ביקר את המתודולוגיה של הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות

בלוק משמעותי נוסף של התיק נגע לגישת הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות לחישוב הכנסות קורניצ’וק לאורך תקופה ארוכה — משנת 1998 ועד למינויו לתפקיד.

בית המשפט הכיר במתודולוגיה של הסוכנות כטעות, מכיוון שבבדיקה כזו לא נלקחו בחשבון תהליכי אינפלציה. זה, לפי עמדת בית המשפט, הוביל לעיוות של נתונים כלכליים.

לקורא הרגיל ניתן להסביר זאת בפשטות: כסף שהורווח לפני עשרות שנים לא ניתן להעריך כאילו המציאות הכלכלית נותרה ללא שינוי כל השנים הללו. אם הגוף הבודק אינו לוקח בחשבון אינפלציה ושינוי בערך הכסף לאורך זמן, החישוב עשוי לתת תמונה מעוותת.

אוסף השעונים: בית המשפט לא תמך בטענות הסוכנות

בית המשפט גם אישר את ביטול מסקנות הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות לגבי המידע על אוסף השעונים.

בחומרי התיק צוין כי השעונים נרכשו עוד לפני תחילת השירות הממשלתי. עם זאת, הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות, לפי הערכת בית המשפט, ללא עילות מספיקות הטילה ספק בקיומם.

פרק זה הפך לחלק מההיגיון המשפטי הרחב יותר: טענות להצהרה צריכות להתבסס לא על השערות, אלא על נסיבות שניתן להוכיח. אם הרכוש נרכש לפני המינוי לתפקיד ואין סימנים מאושרים למקור בלתי חוקי של נכסים, עצם העובדה של הבעלות לא יכולה להפוך אוטומטית לעבירה.

מה משמעות ההחלטה עבור השגריר של אוקראינה בישראל

החלטת בית המשפט לערעורים נכנסה לתוקף חוקי מתאריך קבלתה — 6 במאי 2026. עם זאת, ניתן לערער עליה תוך שלושים יום ממועד ניסוח ההחלטה המשפטית המלאה על ידי הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

כלומר, מבחינה משפטית הסיפור עדיין יכול להמשיך, אם הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות תחליט להמשיך הלאה. עם זאת, נכון לעכשיו, בית המשפט לערעורים אישר: הטענות המרכזיות להצהרת יבגני קורניצ’וק הוכרו כבלתי מבוססות.

לאוקראינה ההחלטה הזו חשובה במישור הוודאות המשפטית. לישראל — במישור היציבות הדיפלומטית. כאשר סביב שגריר מדינה ידידותית מתעוררות האשמות פומביות, הערכתן המשפטית הופכת לחלק מהקשר הרחב יותר של היחסים בין המדינות.

במקרה זה, בית המשפט למעשה הפריד בין שאלות הצהרתיות שנבדקו לבין הרעש הפוליטי. הוא ציין כי לא נמצאו מידע כוזב, סימנים להתעשרות בלתי חוקית וסימנים לנכסים בלתי מבוססים.

הקשר ליחסים האוקראיניים-ישראלים

קורניצ’וק נותר אחת הדמויות הבולטות בדיפלומטיה האוקראינית בישראל, במיוחד על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, שאלות הסיוע, שערוריית התבואה, סדר היום ההומניטרי והדיאלוג המתמיד עם החברה הישראלית.

לכן ההחלטה המשפטית בקייב יש לה לא רק משמעות מנהלית. היא משפיעה על הרקע התדמיתי סביב הנציגות הדיפלומטית האוקראינית בישראל.

באופן פורמלי מדובר היה בהצהרה לשנת 2021. אך למעשה בית המשפט בחן שאלה רחבה יותר: עד כמה היו מסקנות הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות מבוססות והאם ניתן לראות את הפערים שהתגלו כסימן להסתיר מידע במודע. התשובה של בית המשפט לערעורים הייתה לטובת הדיפלומט.