ב-18 באוקטובר 2026 האשים ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפומבי את רוסיה בשיתוף פעולה עם איראן בניגוד לאינטרסים הישראליים ודיבר על רשתות בוטים אנטישמיות הפועלות נגד המדינה היהודית. באותו תדרוך הוא הזכיר את המתקפות האוקראיניות על תשתיות ‘יאנדקס’ הרוסי והצהיר שלאחריהן נעלמו 60% מפעילות אינטרנט מסוימת שמקורה במבנים רוסיים שפעלו נגד ישראל.
מחבר: אלכסנדר חמניצקי
ההצהרה נשמעה בירושלים במהלך הצגת הקונספט החדש של הביטחון הלאומי של ישראל. התדרוך במשרד ראש הממשלה נקבע לשעה 10:00. באותו יום הממשלה פרסמה את עיקרי הדוקטרינה, שהוכנה בהשתתפות המועצה לביטחון לאומי של ישראל (מלא”ל – מבנה במשרד ראש הממשלה). זה היה דיון לא רק על איראן וטילים: נתניהו כלל את המאבק הבינלאומי במידע בין עשרת עקרונות ההגנה על המדינה.
האם הוסר האיסור הלא רשמי? מדוע פוליטיקאים ישראלים החלו לדבר על רוסיה לפני הבחירות
ככל שמתקרבות הבחירות ב-27 באוקטובר, כך עולה השאלה, שגם ישראלים עצמם שואלים: מדוע המפלגות והגושים הפוליטיים, המתמודדים על השלטון, נמנעו זמן רב כל כך משיתוף הפעולה של רוסיה הפוטינית עם איראן – מדינה המהווה איום ישיר על ישראל? מדוע הקשר הזה כמעט ולא הפך לנושא לשיחה פתוחה לפני הבחירות?
נאנובסטי כבר שמה לב לשינויים הראשונים. ב-16 בספטמבר יאיר לפיד כינה את רוסיה ישירות כבעלת ברית של איראן והבטיח להרחיב משמעותית את הסיוע לאוקראינה במקרה של חזרה לשלטון. לאחר מכן, ב-1 באוקטובר חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת ‘הדמוקרטים’ לאחר הלווייתו של דניאל אומנסקי בן ה-14, שנהרג מהתקפה רוסית על קייב, דרש שישראל תעמוד לצד אזרחי אוקראינה.
כעת, ב-18 באוקטובר, על שיתוף הפעולה הרוסי עם איראן ועל הבוטים האנטישמיים דיבר כבר נתניהו עצמו – ראש הממשלה המכהן ומנהיג ‘הליכוד’.
מתקבלת רצף מעניין: תחילה לפיד, לאחר מכן נציג ‘הדמוקרטים’, כעת נתניהו. כאילו הטאבו הלא רשמי שהיה בפוליטיקה הישראלית על שיחה ישירה על פעולות מוסקבה נעלם בהדרגה. לא היה איסור רשמי, רשמית, אבל הזהירות הפוליטית הייתה ניכרת היטב.
לא אתפלא אם בימים שנותרו לקמפיין הצהרות כאלה יתחילו לזרום כמים. לאחר דברי ראש הממשלה המכהן יהיה קשה יותר לפוליטיקאים אחרים להעמיד פנים ששיתוף הפעולה הרוסי-איראני הוא נושא שאין לו קשר לביטחון ישראל.
אבל הצהרות אינן עדיין מדיניות. כעת מעניין לשמוע מהמפלגות והגושים לא רק הערכות על פעולות פוטין, אלא גם הצעות קונקרטיות: מה ישראל מתכוונת לעשות עם ההשפעה הרוסית בתוך המדינה, איך היא מתכוונת להגיב על הסיוע הצבאי לאיראן ואיזה מקום היא מקצה לאוקראינה באסטרטגיית הביטחון שלה?
רוסיה ואיראן: מה אמר נתניהו על פוטין
במהלך תשובות לשאלות עיתונאים עצר ראש הממשלה על היחסים עם מוסקבה. לפי דיווח של העיתונאי Srugim יוסי בן-עתר, נתניהו הצהיר כי שיתוף הפעולה של רוסיה עם איראן במהלך המלחמה באוקראינה מנוגד לאינטרסים של ישראל.
הוא לא הודיע על הפסקת הקשרים עם הקרמלין. לדברי ראש הממשלה, הוא מדבר עם פוטין לפי הצורך, חילוקי הדעות של ישראל מובעים לצד הרוסי ישירות, והאינטראקציה נמשכת במקום שבו נשמרים אינטרסים משותפים. הקו הדיפלומטי הקודם, לפיכך, לא בוטל. החדש הוא אחר: ההאשמה למוסקבה נשמעה בפומבי, בהקשר של הביטחון הלאומי.
עבור ישראל הקשר הרוסי-איראני אינו מוגבל להצהרות דיפלומטיות. בספטמבר נאנובסטי ניתחה בפירוט את תוכנית C430L, עליה דיווחה Financial Times: מומחים רוסים סייעו לאיראן לעבוד על טכנולוגיית טילים על-קוליים. זהו דוגמה קונקרטית לכך מדוע שיתוף הפעולה הצבאי של מוסקבה עם טהראן חשוב לביטחון ישראל, ללא קשר למצב הנוכחי של הקשרים של נתניהו עם פוטין.
האנטישמיות הגסה ביותר: רשתות בוטים רוסיות נגד ישראל
בנפרד הזכיר ראש הממשלה את הקמפיינים באינטרנט. Srugim מביא את דבריו בעברית: “יש רשתות, מהלך של בוטים נגד מדינת ישראל באנטישמיות הכי גסה שיכולה להיות”. תרגום: “יש רשתות, פעילות של בוטים נגד מדינת ישראל עם האנטישמיות הגסה ביותר שיכולה להיות”.
חשוב ההקשר של התשובה: מדובר היה בטענות כלפי רוסיה, שישראל, לדברי נתניהו, מציגה למוסקבה. זה לא אומר שכל חשבון אנטי-ישראלי מנוהל מרוסיה. ראש הממשלה דיבר על קיומן של רשתות מאורגנות ועל פעילותן נגד ישראל.
בוטים הם תוכנות שמפרסמות הודעות באופן אוטומטי, שולחות תגובות או מבצעות פעולות באתרים. בקמפיינים מידעיים יכולים להצטרף אליהם חשבונות מזויפים המנוהלים על ידי אנשים. יחד הם יכולים ליצור תחושה כוזבת של תמיכה המונית בעמדה מסוימת, לקדם סיסמאות אנטישמיות ולהצית קונפליקטים בחברה שכבר מתוחה.
יאנדקס ו-60%: הרגע המדויק בהקלטת הנאום
המשפט על ‘יאנדקס’ נשמע ב-עקרון השמיני של הדוקטרינה – המאבק על התודעה הציבורית, או בעברית, מאבק על התודעה. נתניהו אמר כי מתנגדי ישראל משתמשים ברשתות החברתיות וכי על המדינה ליצור אמצעי נגד משלה, כולל שימוש בבינה מלאכותית.
לאחר מכן הוא הביא דוגמה של מתקפה אוקראינית על מתקן של ‘יאנדקס’ הרוסי. ראש הממשלה הצהיר על היעלמות 60% מהפעילות שמקורה במבנים רוסיים שפעלו נגד ישראל, והוסיף כי פרק זה מראה את עוצמת ההשפעה על התשתית הדיגיטלית.
קטע זה נמצא ב-הקלטת הווידאו של הנאום, החל מ-42:17; האזכור של ‘יאנדקס’ נשמע קרוב יותר לדקה ה-43. בתמלול האוטומטי המילה המציינת את סוג הפעילות זוהתה כלא ברורה. לכן מדויק יותר להעביר את ההערכה שנשמעה כ’60% מהפעילות’, מבלי להחליף אותה בטענה על 60% מכל הפרסומים האנטי-ישראלים בעולם.
מה קרה למרכזי הנתונים הרוסיים
בין ה-7 ל-11 באוקטובר, לפי דיווחים על סדרת מתקפות, פגעו מל”טים אוקראינים בכמה מרכזי עיבוד נתונים של ‘יאנדקס’ ברוסיה. הוזכרו מתקנים בסאסוב שבמחוז ריאזן, במחוזות קלוגה וולדימיר. עצירות השירותים השפיעו על משתמשים ועסקים התלויים בתשתית הענן הרוסית: מתשלומים דיגיטליים ותחבורה ועד לשירותי אינטרנט אחרים.
ב-12 באוקטובר קישר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את המתקפות עם ירידה ניכרת, לפי הערכתו, בפעילות עוינת ופרובוקציות ברשתות החברתיות. ב-18 באוקטובר הביא נתניהו את הסיפור הזה כבר במסגרת הקונספט הביטחוני שלו לישראל.
הצד הטכני של התקלות ב-14 באוקטובר תואר על ידי Cloudflare. החברה תיעדה ירידה חדה בתעבורת הרובוטים של ‘יאנדקס’ ושינויים בעבודת הבקשות האוטומטיות מהרשת העננית, שחלקן עברו לספקים אחרים. נתונים אלה מתייחסים לתעבורת רשת, ולא לרשימה שפורסמה של חשבונות אנטישמיים ספציפיים. נתניהו בנאומו לא ציין את המתודולוגיה לחישוב ה-60% שהזכיר.
לקורא הישראלי חשוב עוד הסבר: ‘יאנדקס’ הוא לא רק מנוע חיפוש. זו אקוסיסטמה טכנולוגית רוסית גדולה עם יכולות ענן ושירותים תלויים רבים. לכן פגיעה במרכז נתונים יכולה להשפיע הרבה מעבר לאתר אחד. עם זאת, מהצהרת נתניהו לא נובע שישראל השתתפה במתקפות האוקראיניות או תיאמה אותן.
מדוע המלחמה המידעית נכנסה לדוקטרינת הביטחון
נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency
העקרון השמיני שהוכרז קשור לבעיה שנדונה בישראל כבר לא שנה ראשונה. ביולי נאנובסטי ניתחה את הדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על ההתמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. בו, בין היתר, צוין על חוסר תיאום בין-משרדי ועל היעדר מערכת תגובה אחידה, שעובדת במלואה, לפעולות כאלה.
בדיוק בהשתתפות מלא”ל וראשו שמואל בן-עזרא, כפי שדיווח משרד ראש הממשלה, הוכנה הקונספט החדש. אם העקרון השמיני יקבל המשך מעשי, השאלה תהיה לא רק בזיהוי פייקים, אלא גם מי אחראי על הגנת האזרחים, עבודה עם הפלטפורמות ושימוש בבינה מלאכותית.
עשרת העקרונות: ישראל לא רוצה יותר לחכות למכה הראשונה
נתניהו התחיל את הנאום עם בחינה מחדש של תפיסות ההגנה על המדינה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. במערכת הישראלית המסורתית היה מקום רב להרתעה, אזהרה מודיעינית והדיפת מתקפות. כעת ראש הממשלה שם דגש על מניעת איומים ופעולות יזומות, כולל מכה מקדימה פתאומית.
העקרונות שהוצגו כוללים מניעת נשק גרעיני אצל אויבי ישראל, הרתעה, אזהרה מודיעינית, יוזמה ותחבולה צבאית, הגנת גבולות ועורף, בריתות בינלאומיות, עצמאות טכנולוגית ותעשייתית, מאבק על התודעה הציבורית, השגת ניצחון וחיזוק החוסן הפנימי של החברה. מעליהם הציב ראש הממשלה דרישה כללית: עליונות ישראל ביכולות צבאיות, ולא תקווה על אי-שינוי כוונות השכנים.
ברשימת האיומים הוא ציין נשק גרעיני, טילים מדויקים ובליסטיים, מל”טים ונחילים שלהם, מתקפות סייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות קוונטיות, נשק בלתי חוקי בתוך המדינה, טרור, איומים מהגבולות וניסיונות בינלאומיים לבודד את ישראל. הוא הדגיש במיוחד את הסיכון של מל”טים קטנים, המשוגרים לא רק מבחוץ, אלא גם מהשטח הישראלי.
להגנה דיבר ראש הממשלה על אזורי חיץ בעזה, לבנון וסוריה, בניית גדרות וחיזוק הגבול המזרחי – מנהר הירמוק ועד אילת. אזור חיץ בהקשר זה פירושו שטח שבו ישראל שואפת להרחיק כוחות חמושים מיישוביה. ביחס ליהודה ושומרון – כך מכנה ישראל רשמית את הגדה המערבית של נהר הירדן – הוא הזכיר אמצעים נגד קבוצות חמושות ונשק בלתי חוקי.
איראן: ממניעת האיום הגרעיני למטרה של שינוי משטר
ראש הממשלה כינה את איראן כאיום המרכזי והצהיר כי הפעולות הישראליות שננקטו הרחיקו את הסכנה של יצירת נשק גרעיני איראני והחלישו את הכוחות הנתמכים על ידי טהראן באזור. זו הערכתו של תוצאות המלחמה, ולא הכרזה על היעלמות סופית של היכולות האיראניות.
במהלך התדרוך הלך נתניהו רחוק יותר. לפי Srugim, הוא הצהיר כי הורה לגופי הביטחון לעבוד למען נפילת המשטר האיראני. לשאלה על עמדת וושינגטון ענה ראש הממשלה כי המטרות שהוא מציב אינן תלויות בהסכמת ארה”ב וישראל יכולה לפעול בעצמה במידת הצורך.
בהופעה עצמה הוא גם דיבר על הצורך להחליש סופית את חמאס ו’חיזבאללה’. עבור הישראלים כאן עקרונית ההבדל: מכה על מתקנים צבאיים איראניים, מניעת תוכנית גרעינית ושינוי משטר פוליטי – מטרות שונות עם השלכות שונות. נתניהו איחד אותם בתמונה אסטרטגית אחת, אך לא ציין תאריך למבצע חדש.
טורקיה, טראמפ ושתי צירים אזוריים
מלבד הציר האיראני ציין נתניהו עוד בלוק אזורי, שלדבריו, מתהווה סביב טורקיה והנשיא רג’פ טאיפ ארדואן. ראש הממשלה הזהיר מפני הסיכון של התקרבות הכיוונים הללו ומהצורך לחפש בעלי ברית בין מדינות שגם הן מודאגות משינוי מאזן הכוחות.
בתשובה לשאלה של Srugim, הוא הכיר בחילוקי דעות עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לגבי טורקיה. נתניהו סיפר כי פעולות ישראל מנעו את הרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית לאחד משדות התעופה בסוריה, והביע תקווה להימנע מעימות ישיר עם אנקרה.
הבהרה זו חשובה: הברית עם וושינגטון נותרת אחת מהיסודות של הביטחון הישראלי, אך ראש הממשלה מכיר ישירות בכך שהאינטרסים האמריקאים והישראלים אינם תמיד זהים. במקביל הוא קורא לפתח שותפויות אזוריות חדשות.
450 מיליארד שקל, נשק עצמאי ובינה מלאכותית
בלוק נפרד של הנאום הוקדש למחיר הדוקטרינה החדשה. נתניהו דיבר על סכום המתקרב ל-450 מיליארד שקל, בהקשר להוצאות ביטחוניות נוספות ולפיתוח עתידי של הכוחות. הוא לא הציג בתדרוך פירוט מפורט של הסכום הזה לפי שנים ופרויקטים.
ראש הממשלה מתעקש שישראל צריכה לייצר יותר תחמושת ונשק בעצמה, לחזק יכולות ייצור מוגנות, לצמצם תלות בספקים זרים ולהיכנס לשורת המדינות המובילות בתחום הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר והטכנולוגיות הקוונטיות. כדוגמה לשינוי המהיר של שוק הנשק הוא הזכיר את החברה האמריקאית Anduril ופיתוחים חדשים בתחום המערכות הבלתי מאוישות.
באותו חלק של התדרוך הוא נגע בביטחון התעופה האזרחית: לאחר הסיפור עם Flydubai דיבר על הצורך בבדיקות נוספות של צוותים ותיאום בינלאומי. זו הייתה שאלה נפרדת של עיתונאים, לא קשורה לבוטים הרוסיים.
תדרוך תשעה ימים לפני הבחירות ותגובת האופוזיציה
הנאום התקיים על רקע הבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר לכנסת – הפרלמנט של ישראל. עוד לפני האירוע התעורר ויכוח על גישת העיתונאים: כפי ש-דיווח News1, חלק מהכתבים הצבאיים לא קיבלו הזמנות, ואיתי בלומנטל מ-Kan וניצן שפירא מ-N12 הצהירו שלא יגיעו לתדרוך. הם ביקרו את סדר ההזמנות הבררני.
לאחר פרסום הדוקטרינה, ראש המטה הכללי לשעבר של צה”ל והפוליטיקאי האופוזיציוני גדי איזנקוט ביקר את המסמך כסט של סיסמאות בחירות. זו הערכתו הפוליטית; משרד ראש הממשלה, מצדו, הציג את הקונספט כתוצאה של עדכון האסטרטגיה לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה.
לכן חשוב להבחין בין שני אירועים של אותו יום: ההכרזה המהותית על דוקטרינת הביטחון החדשה והפולמוס הפוליטי סביב השאלה מדוע הוצגה דווקא עכשיו. השאלות על מועדי הפרסום אינן מבטלות את תוכן ההצהרות על רוסיה, איראן ופעולות המידע.
מה המשמעות של הנאום עבור היחסים בין ישראל, אוקראינה ורוסיה
אוקראינה מתמודדת עם טילים רוסיים, מל”טים ומתקפות על תשתיות אזרחיות. ישראל – עם איומים מצד איראן, חמאס, ‘חיזבאללה’ וכוחות חמושים אחרים באזור. שיתוף הפעולה הרוסי-איראני יוצר בין הקונפליקטים הללו קשר טכנולוגי ופוליטי ישיר: נשק, נתוני מודיעין, פתרונות הנדסיים וניסיון השימוש בהם אינם נשארים בגבולות מלחמה אחת.
הטכנולוגיות הקשורות ל-Shahed האיראניים נמצאו במלחמה הרוסית נגד אוקראינה, ופיתוחים רוסיים ומומחים מסייעים לתוכניות הצבאיות של טהראן. עד כה הייתה תלות זו בעיקר נושא לחקירות והצהרות של קייב. התדרוך ב-18 באוקטובר הוסיף לה מילים פומביות ישירות של ראש ממשלת ישראל.
עם זאת, נתניהו לא הכריז על רוסיה כאויב רשמי, לא הודיע על הפסקת המשא ומתן עם פוטין, על סנקציות חדשות או על השתתפות צבאית של ישראל לצד אוקראינה. ההחלטות המעשיות בתחומים אלה עוד יש להעריך בנפרד. לא הייתי מכנה את מה שקרה קרע עם מוסקבה. אבל גם אי אפשר לצמצם אותו להערה דיפלומטית נוספת: הקשר הרוסי-איראני והרשתות האנטישמיות כעת נקראו ישירות על ידי ראש הממשלה בין בעיות הביטחון של ישראל.
עבור הישראלים השאלה המרכזית לאחר הנאום הזה היא מאוד קונקרטית: האם בעקבות ההכרה באיום תבוא מערכת מתפקדת להתמודדות עם פעולות מידע זרות והאם תשתנה מדיניות ירושלים כלפי מוסקבה? עבור אוקראינה לא פחות חשוב שהמתקפות שלה על התשתית הדיגיטלית הרוסית נשמעו בנאום ראש ממשלת ישראל כדוגמה לעוצמת ההשפעה על האויב.
ב-18 באוקטובר שמר נתניהו על ערוץ דיפלומטי לפוטין, אך הפסיק לעקוף בשתיקה שתי נושאים: שיתוף הפעולה של רוסיה עם איראן ופעילות הרשתות האנטישמיות הרוסיות נגד ישראל. זה בדיוק זה, ולא השערות לא מאושרות על הצעדים הבאים של ירושלים, מהווה את משמעות הצהרתו.