רוסיה ציירה לעצמה את דונבאס: תפקידו של הגנרל של נאט”ו במשא ומתן באבו דאבי

ב-11 בנובמבר 2026, משלחות מאוקראינה, רוסיה וארה”ב המשיכו במשא ומתן באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות. זו הפגישה האישית הראשונה מאז סבב פברואר בז’נבה. לפי Politico, היום השני לאחר הפסקה של תשעה חודשים מוקדש לטריטוריות; ביום הקודם דיברו על ערבויות ביטחוניות והחלפת שבויים. הפגישה הראשונה נמשכה כארבע שעות; אין הסכמים להפסקת אש. את המשלחת האוקראינית מוביל רוסטם אומרוב, את הרוסית — ולדימיר מדינסקי.

מחבר: R. Verter — НАновости

מפה שלא האמינו לה בקייב

ב-10 בנובמבר ולדימיר זלנסקי סיפר בקופנהגן כי חיילים ומרגלים רוסים ליד שולחן המשא ומתן טענו על כיבוש מחצית מהחלק של דונבאס שנותר בשליטת אוקראינה — אזור תעשייתי הכולל את מחוזות דונצק ולוהנסק. המשלחת האוקראינית התנגדה, והציגה הקלטות וידאו ומידע על נוכחות יחידותיה. לדברי הנשיא, האמריקאים אישרו שההערכה האוקראינית קרובה יותר למצב בפועל בחזית.

זלנסקי קישר את הפער הזה עם תפיסותיו של פוטין, שלדברי הנשיא האוקראיני, מבטיח לאמריקאים לכבוש את מזרח אוקראינה בתוך חודש עד שלושה חודשים. לא ידוע אם המתווכים הרוסים הגזימו בכוונה בתוצאות ההתקדמות או הסתמכו על דוחות שגויים. אין עדיין בדיקה עצמאית של המפות שהוצגו על ידי הצדדים. על תוכניות רחבות יותר של מוסקבה НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency כתבו ביום הקודם.

למה הגיע לפגישה גנרל נאט”ו

במשלחת האמריקאית יחד עם סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר היה אלכסוס גרינקביץ’ — מפקד הכוחות האמריקאים באירופה ובו זמנית המפקד העליון של כוחות נאט”ו המאוחדים באירופה. נציג הפיקוד האמריקאי אישר ל-TVP World: הגנרל נוכח כיועץ צבאי בכיר. זה לא אומר שנאט”ו הפכה רשמית לצד במשא ומתן המשולש.

עם זאת, הסיפור עם בדיקת המפות הרוסיות דורש ייחוס מדויק. זלנסקי דיבר על אישור מצד האמריקאים, ולא על הצהרה פומבית אישית של גרינקביץ’; הגרסאות כאילו הגנרל הובא במיוחד לחשוף את מוסקבה אינן מאושרות תיעודית. השתתפותו, עם זאת, מאפשרת לדון בקווי השליטה עם השתתפות של איש צבא מקצועי, ולא רק מתווכים פוליטיים.

איפה באמת צריכה לעבור קו הפסקת האש

רוסיה דורשת מאוקראינה את כל מחוז דונצק, כולל יישובים שמוסקבה לא שולטת בהם; היא גם מתעקשת על ויתור של קייב על נאט”ו והגבלות על צבאה. קייב דוחה את התנאים האלה. להפסקת אש לא מספיק הצהרה כללית: יש לקבוע את הקואורדינטות של המגע, להסכים על ניטור וסדר פירוק ההפרות. אם המפה הרוסית צובעת מראש את העמדות האוקראיניות, יהיה צורך לתקן את המפה תחילה ורק לאחר מכן לחתום על קו עצירת הכוחות. שותפים אמריקאים של Politico מדברים על גמישות מסוימת של שני הצדדים, אך לא מדווח על הסכמה של אוקראינה לוותר על שטחים.

עצם הגעת המשלחת הרוסית לא מוכיחה את חולשת הקרמלין, אך גם השיחות על כניעה מהירה של אוקראינה אינן מאושרות על ידי המתרחש. בעוד שהמתווכים נפגשו באיחוד האמירויות, רוסיה המשיכה במתקפות על האנרגיה האוקראינית, ומל”טים אוקראינים תקפו מטרות רוסיות, כולל נמל הנפט הבלטי אוסט-לוגה. רויטרס דיווחה גם על מתקפות על בתי זיקוק רוסיים. המלחמה לא נעצרה למען הדיפלומטיה.

החלפות שבויים והפסקת אש מוגבלת

הנושא ההומניטרי הקונקרטי ביותר הוא החלפת “1000 על 1000” או “1500 על 1500”, עליה סיפר זלנסקי. Politico מבהיר: אין הסכמה סופית; גם שחרור אזרחים מוחזקים והחזרת ילדים אוקראינים שנלקחו נדונים. נציגים אמריקאים מתכוונים להמשיך בהתייעצויות עם מוסקבה, אך מועדי ההחלפה אינם ידועים.

קייב הציעה הפסקת תקיפות נפרדת על מתקני אנרגיה והפסקת אש בים השחור, שעליה תלויים בטיחות השיט והייצוא. מוסקבה עדיין לא נתנה הסכמה; סרגיי לברוב מתנגד להפסקה מיידית של המלחמה ללא פתרון שאלות הביטחון העתידי. זלנסקי כינה את השיחה משמעותית, מרקו רוביו — פרודוקטיבית; מזכיר המדינה האמריקאי הזהיר שאין לצפות לתוצאה מהירה.

צבא, ערבויות ומחלוקת על ביטחון אירופה

Politico מדווחת שארה”ב בודקת אם מוסקבה תסכים לערבויות לאוקראינה, המזכירות את סעיף 5 של אמנת נאט”ו על הגנה קולקטיבית, אולי ללא קבלת קייב לברית. הסעיף עצמו חל על חברי נאט”ו; האנלוג המוצע עדיין לא נחתם. AFP מצטט מקור אוקראיני המדווח על תנאי אחר של קייב: מימון בינלאומי לצבא של 800,000 חיילים לפחות עשר שנים לאחר המלחמה.

עם אומרוב עובדים קיריל בודאנוב, סרגיי קיסליצה, דוד אראחמיה ו-ואדים סקיביצקי, עם מדינסקי — סרגיי ריאבקוב, מיכאיל גלוזין ואיגור קוסטיוקוב. ארה”ב מנהלת פורמט משולש ישיר, האירופאים נפגשים בנפרד: מוסקבה מתנגדת להשתתפותם הישירה. בהצהרה משותפת האיחוד האירופי, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, אוקראינה, ארה”ב ונאט”ו אישרו את שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה ואת הצורך בערבויות ממשיות.

במקביל, הקרמלין שואף להרבה יותר מהפסקת פעולות האיבה. מוסקבה רוצה לשנות את סדר הביטחון האירופי, כולל נוכחות נאט”ו במזרח אירופה, עוד לפני סיום המלחמה; קייב רואה צורך קודם לעצור את פעולות האיבה. זלנסקי מציע לדון בנושאים טריטוריאליים גם בפגישה של מנהיגי המדינות, אך פסגה כזו עדיין לא תואמה.

לקח סיני ותפקיד האמירויות

איחוד האמירויות, שקיבלו בעבר החלפות שבויים, מקיימות יחסים עם ישראל לאחר הסכמי אברהם ב-2020. במהלך הפגישה נכח גם שר החוץ של האמירויות עבדאללה בן זאיד. לישראל יש דוגמה מעשית למה משמעותה של מפה חתומה: הסכם השלום עם מצרים מ-1979. נספח הצבאי שלו מחלק את סיני לאזורים A, B ו-C, ואת השטח הישראלי הסמוך לאזור D, עם הגבלות על כוחות ונשק; הביצוע מפוקח על ידי משימת הכוחות הרב-לאומיים והמשקיפים (MFO). מנגנון הפיקוח אינו מחליף הסכם פוליטי, אך הופך אותו לבדיק.

ערבויות דומות לסעיף 5 של נאט”ו עונות על השאלה מה יקרה במקרה של התקפה חדשה; קואורדינטות ההפרדה — היכן ייפסק האש כעת. באבו דאבי עדיין אין הסכמה על אף אחד מהנקודות הללו. אפילו החלפת השבויים הנדונה עדיין צריכה להיות מעוצבת.