שערוריית שחיתות באוקראינה: $3.35 מיליון, משרד זלנסקי והעקבות שמובילים שוב לישראל

ב-19 באוגוסט 2026 באוקראינה פרץ שערוריית שחיתות חדשה, שהגיעה תוך יום אחד לסביבתו הקרובה של נשיא ולדימיר זלנסקי. גופי האנטי-שחיתות ערכו חיפושים, הודיעו על חקירה של הלבנת 150 מיליון גריבנה – לפי השער הרשמי של הבנק הלאומי של אוקראינה זה כ-3.35 מיליון דולר – והנשיא פיטר אחת מסגניותיו במשרד הנשיא. בערב עורך דינה אישר: נמסרה לחשודה הודעה על חשד.

בישראל כבר שמו לב לעלילה הזו. הסיבה מעניינת יותר מהחלפת כוח אדם אוקראינית נוספת: החקירה החדשה צמחה מפרשת ‘מידאס’, שבה מעורבים אנשי עסקים הנמצאים בישראל, טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן. אוקראינה מנסה מאז האביב להפעיל את הליך ההסגרה שלהם ועדיין לא הודיעה בפומבי על תשובה שהתקבלה מישראל.

רוב הישראלים אינם חייבים לדעת מי היא אירינה מודרה, במה שונה ה-NAБУ מה-SАП ולמה חדשות אוקראיניות דנות בבנק סנס. לכן נתחיל לא מהשמות, אלא מהכסף. החקירה מנסה לברר כיצד סכום עצום במזומן יכול היה לעבור דרך חברות ובנק מדינה, ואז להפוך לערבות רשמית עבור אדם מאחת מחקירות השחיתות הגדולות ביותר בשנים האחרונות.

אנטון פשדינסקי ב-НАновости בדרך כלל כותב על ביטחון בינלאומי, ישראל והקשרים של המתרחש כאן עם אירועים מחוץ לגבולותיה. במקרה זה, הסיפור הפנימי האוקראיני ממש נוגע במערכת המשפט הישראלית: אנשים מהתיק המקורי נמצאים כאן, מסמכים על הסגרתם כבר נשלחו לכאן, וכעת בקייב מופיעים רישומים חדשים, שמות ואפיזודות פיננסיות.

19 באוגוסט: חיפושים, פיטורים וחשד תוך מספר שעות

בבוקר ה-19 באוגוסט הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות של אוקראינה – НАБУ – והתביעה המיוחדת למאבק בשחיתות – САП – הודיעו על מבצע ‘פורסט גאמפ’. ניתן לדמות את НАБУ כגוף חקירה מיוחד לשחיתות גדולה בדרגים הגבוהים של השלטון, ואת САП כתביעה שמלווה חקירות כאלה. המערכת האוקראינית מפרידה במיוחד בין הפונקציות הללו בין מוסדות אנטי-שחיתות נפרדים.

לפי גרסת החקירה, קבוצה של אנשים סיפקה הלבנה של 150 מיליון גריבנה (כ-3.35 מיליון דולר) במזומן, שהושגו בדרכים פליליות. הכסף היה אמור לעבור דרך חברות בשליטה ובנק מדינה, והמטרה הסופית של החקירה היא הפקדת ערבות עבור אחד הנאשמים בתיק גדול אחר – ‘מידאס’. ב-19 באוגוסט החלו להודיע למשתתפי הארגון המשוער על חשדות לפי סעיף הלבנת רכוש שהושג בדרכים פליליות.

במסמכי החקירה הופיעה משרת סגן ראש משרד הנשיא של אוקראינה.

התקשורת האוקראינית קישרה אותה לאירינה מודרה, ומאוחר יותר עורך דינה של הפקידה ארטם קריקון-טרוש אישר שני חיפושים באתרים הקשורים אליה ומסירת חשד. עם זאת, הוא במיוחד הכחיש את ההודעה הקודמת של חבר הפרלמנט אלכסיי גונצ’רנקו על כך שמודרה כביכול נעצרה ומתכוונים להשאיר אותה בלילה במעצר.

באותו יום חתם זלנסקי על צו מס’ 734/2026 ושחרר את מודרה מתפקידה כסגנית ראש משרד הנשיא. בצו לא צוינה סיבת הפיטורים. לכן הניסוח ‘זלנסקי פיטר אותה בשל שחיתות’ יהיה כעת חזק יותר ממה שמאשרים המסמכים: מאושרים הפיטורים, החיפושים והחשד, אך הנשיא לא הסביר בפומבי את המניע להחלטת כוח האדם.

מי היא אירינה מודרה ולמה תפקידה בכלל חשוב

כעת שם משפחה, שאינו ידוע לרבים בישראל, דורש פענוח. אירינה מודרה הייתה אחת מסגניות ראש משרד הנשיא של אוקראינה – גוף חזק תחת ולדימיר זלנסקי, המשתתף בהכנה ותיאום החלטות הנשיא. זה לא בדיוק מקביל למשרד ראש הממשלה בישראל: שתי המערכות הפוליטיות מסודרות אחרת, אך ברמת הגישה למרכז קבלת ההחלטות מדובר בתפקיד גבוה.

זלנסקי מינה את מודרה לתפקיד זה ב-29 במרץ 2024. לפני המעבר למשרד הנשיא היא עבדה כסגנית שר המשפטים. במשרד הנשיא הפרופיל שלה היה רגיש במיוחד: שאלות משפטיות, רפורמה משפטית, אחריות בינלאומית של רוסיה, נכסים רוסיים ומנגנוני פיצוי על הנזק שנגרם לאוקראינה במלחמה.

לכן המקרה מעורר בקייב תהודה כזו. תחת חקירה נמצאת לא פקידה ברמת מחוז, אלא אדם ממשרד הנשיא, שעבד דווקא עם חוק, בתי משפט ומנגנונים משפטיים בינלאומיים.

אבל גם כאן אי אפשר לכתוב מחדש את גרסת החקירה כפסק דין. בערב ה-19 באוגוסט ידוע שמודרה קיבלה הודעה על חשד; עורך דינה אישר את העובדה הפרוצדורלית הזו. אשמה, תפקיד אישי בכל אפיזודה ומה בדיוק מהראיות יעמוד במבחן המשפטי, זהו עניין אחר לגמרי.

ל-НАновости — חדשות ישראל הגבול הזה חשוב במיוחד גם משום שמעתה החקירה האוקראינית נאלצת לעבוד לא רק בתוך המערכת שלה. חלק מהאנשים מהתיק המקורי נמצאים בישראל, שם החשדות האוקראיניים עצמם לא פותרים דבר אוטומטית.

מאיפה הופיעו 150 מיליון גריבנה — כ-3.35 מיליון דולר

במרכז ‘פורסט גאמפ’ נמצא סכום מאוד ספציפי. ביוני 2026 החקירה תיעדה שיחות על איך לאסוף ולהעביר כסף לערבות משפטית. בהקלטות נשמע השם ‘גרמן’, וביוני דווקא עבור שר האנרגיה לשעבר של אוקראינה גרמן גלושצ’נקו, דמות בפרשת ‘מידאס’, הופקדה ערבות 150 מיליון גריבנה (כ-3.35 מיליון דולר). הקשר של ההקלטות דווקא עם גלושצ’נקו עדיין מוגדר כהסתברותי.

גלושצ’נקו עבור הקהל הישראלי גם אינו שם ברור. הוא היה שנים רבות בפסגת האנרגיה האוקראינית, היה שר האנרגיה, ומאוחר יותר הפך לאחת הדמויות בפרשת ‘מידאס’. לכן השיחה על הכסף ‘עבור גרמן’ החוקרים משווים דווקא לערבות שלו.

בהתחלה דובר בכלל על האפשרות להפקיד 200 מיליון גריבנה (כ-4.47 מיליון דולר). בשיחות המורכבות דובר על היכן להשיג את הכספים הנדרשים ללא מזומן ובאילו חברות להעביר את הכסף. מאוחר יותר גודל הערבות שהופקדה בפועל היה אותם 150 מיליון גריבנה (כ-3.35 מיליון דולר).

החלק המוחשי ביותר של החומרים הוא תנועת המזומנים. לפי גרסת החקירה, בתחילה למשרד של חבר פרלמנט לשעבר נמסרו 50 מיליון גריבנה (כ-1.12 מיליון דולר). מתוכם 15 מיליון גריבנה (כ-335 אלף דולר) קיבלה דמות אמינה, ו-35 מיליון גריבנה (כ-782 אלף דולר) נשלחו למרכז המרה. לאחר מכן, כך טוענת החקירה, נמסרו לשם עוד 10 מיליון גריבנה (כ-223 אלף דולר).

הטרנש הבא היה 70 מיליון גריבנה (כ-1.56 מיליון דולר). מתוכו 20 מיליון גריבנה (כ-447 אלף דולר) נמסרו לדמות אמינה, ו-50 מיליון גריבנה (כ-1.12 מיליון דולר), לפי הטרמינולוגיה של החומרים שפורסמו, הלכו ל’כביסה’. ה-20 מיליון גריבנה (כ-447 אלף דולר) האחרונים מתוארים על ידי החקירה ככאלה שנעשו באותו אופן. אם נחבר את הטרנשים הנקובים, נקבל את אותו סכום ראשוני – 150 מיליון גריבנה.

והנה סט המספרים הזה מבדיל את המקרה מהתכתשות פוליטית רגילה. החוקרים מראים לא רק הקלטת שיחה על שחיתות, אלא גם את השחזור שלהם כיצד המזומנים הפכו לכסף המתאים לתשלום רשמי.

בנק המדינה סנס, חברי פרלמנט ושיחות על ‘שליטה’

לפי גרסת НАБУ ו-САП, היה צורך ב-בנק סנס להעברת הכסף. לקורא הישראלי השם כנראה לא אומר דבר, אבל באוקראינה זו פרט עקרוני: הבנק שייך למדינה. החקירה טוענת כי בתחילת יוני מארגני התוכנית קיבלו אפשרות להשפיע על הפעולות הנדרשות, ובין המשתתפים המשוערים נקראו מנהלי הבנק.

בפרסומים בתקשורת האוקראינית הופיעו עוד שני שמות – ואדים סטולר ו-מקסים מיקיטאס. סטולר הוא חבר פרלמנט אוקראיני ואיש עסקים, ידוע היטב בקייב בעסקי הבנייה והנדל”ן; מיקיטאס הוא חבר פרלמנט לשעבר וראש לשעבר של תאגיד הבנייה הגדול ‘אוקרבוד’. עם זאת, НАБУ עצמה בהודעות הראשוניות ציינה בעיקר תפקידים, ולכן יש להשאיר את זיהוי האנשים הספציפיים שם, היכן שהלשכה לא אישרה זאת רשמית, כגרסה עיתונאית.

האפיזודה הפיננסית אינה מוגבלת להקלטות שפורסמו. החקירה טוענת כי בשיחות נדונו שליטה על הבנק, החלטות כוח אדם ואפילו הצורך באנשים נאמנים בתוך גופי אכיפת החוק. באחת ההקלטות אישה, שסומנה כסגנית ראש משרד הנשיא, מדברת על הצורך ב’מאגר כוח אדם’ משלה.

יש גם משפט שבגללו ‘פורסט גאמפ’ בוודאי ימשיך לחיות בנפרד מהתיק הפלילי עצמו. בהכרזה על הקלטות חדשות אחד המשתתפים אומר שיש ל‘מערכת ולשלוט’ בשחיתות. מי בדיוק אמר את המילים הללו ואיזו תפקיד פרוצדורלי הן יקבלו בסופו של דבר, צריך לקבוע בית המשפט; להפוך הקלטה בולטת לתוכנית פלילית מוכחת כבר יהיה קיצור נוח מדי.

ל-НАновости כאן מעניין יותר משהו אחר. אם גרסת החקירה תאושר, מדובר במנגנון שבו נמצאים יחד כסף מזומן, מבנים מסחריים, בנק מדינה ואנשים עם גישה לכוח פוליטי. אם לא תאושר – הקלטות רועשות יישארו הקלטות. הבדל כזה קל במיוחד לאבד, כאשר שמות כבר הובאו לכותרות הראשיות.

מה זה תיק ‘מידאס’ ולמה הוא נמצא מזמן בישראל

‘מידאס’ הוא שם של חקירה רחבת היקף נוספת של НАБУ ו-САП. היא קשורה לרשת שחיתות משוערת סביב האנרגיה האוקראינית, ובין הדמויות המוכרות ביותר שלה נמצאים טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן. עבור המאמר הנוכחי זו הדרך הראשית מקייב לישראל.

מינדיץ’ הוא איש עסקים אוקראיני מסביבתו הוותיקה של ולדימיר זלנסקי ואדם ששמו ידוע היטב בהקשר לסטודיו ‘קווארטל 95’. לאחר תחילת שלב החקירה הפעיל הוא נמצא בישראל. צוקרמן, דמות נוספת, גם נמצא כאן, והרשויות האוקראיניות מבקשות את הסגרתם של שניהם.

זה כבר לא השערה על העתיד. ב-31 במרץ 2026 אוקראינה שלחה למשרד המשפטים של ישראל בקשות רשמיות להסגרתם של מינדיץ’ וצוקרמן. לפני השליחה הצד האוקראיני תיקן ליקויים פרוצדורליים וטכניים, ולאחר מכן החבילה גדלה ל-24 כרכים, תורגמה ונשלחה לישראל.

ב-10 באוגוסט ראש САП אלכסנדר קלימנקו הצהיר כי תשובה מהצד הישראלי אוקראינה עדיין לא קיבלה. НАновости שחזרו בפירוט את הכרונולוגיה הזו: בין שליחת המסמכים ב-31 במרץ להצהרת קלימנקו עברו 132 ימים. עצם היעדר התשובה הפומבית אינו מאפשר לקבוע באיזו שלב נמצאים החומרים בתוך המערכת הישראלית והאם ישראל דרשה מסמכים נוספים כלשהם.

כאן החקירה החדשה מקבלת עבורנו משמעות מעשית. אם ‘פורסט גאמפ’ יספק ראיות נוספות לקשרים פיננסיים או ארגוניים של אנשים מ’מידאס’, הצד האוקראיני יוכל תיאורטית להוסיף חומרים לשיתוף פעולה פלילי בינלאומי. כרגע אין אישורים שחבילה חדשה כבר נשלחה לישראל.

מה המשמעות של התיק החדש עבור ישראל

ישראל אינה מחויבת לקבל אוטומטית את גרסת האירועים האוקראינית רק משום ש-НАБУ פרסמה הקלטות. כאשר מדינה זרה מבקשת להסגיר אדם, הגופים הישראליים בוחנים את הכשירות המשפטית של הבקשה, את חומרי התיק ואת ההתאמה לדרישות החוק המקומי. НАновости בעבר ניתחו בנפרד האם ישראל יכולה להסגיר את טימור מינדיץ’ לאוקראינה ולמה אזרחות ישראלית כשלעצמה אינה מצמצמת את כל ההליך למילה אחת ‘לא’.

לכן 150 מיליון גריבנה (כ-3.35 מיליון דולר) יש להם משמעות הרבה מעבר לבית המשפט האוקראיני. אם החוקרים יוכיחו מאיפה בדיוק הופיע הכסף הזה, דרך מי הוא עבר ואיזו קשר הייתה לכל השרשרת עם משתתפי ‘מידאס’, לעורכי הדין הישראלים עשוי להיות יותר חומר להערכת התיק הכללי. כרגע זהו תוצאה אפשרית של החקירה, ולא החלטה שכבר התקבלה בישראל.

יש כאן גם פרט פוליטי, שנראה היטב דווקא מישראל. לקורא אין צורך לדעת עשרות שמות של פקידים אוקראינים כדי לראות את הרצף: תיק גדול באנרגיה – הדמויות שלו נמצאות בישראל – קייב שולחת לכאן 24 כרכים של חומרי הסגרה – ואז בתוך אוקראינה מופיעה חקירה על מקור 3.35 מיליון דולר, ששימשו לשחרור דמות נוספת מאותה פרשה.

וב-19 באוגוסט השרשרת הזו הגיעה כבר למשרד הנשיא עצמו. סגנית ראש משרד זלנסקי פוטרה, באתרים הקשורים אליה נערכו חיפושים, בערב נמסרה לה הודעה על חשד. מעצר, בניגוד להודעות הראשונות, לא היה – זה אושר ישירות על ידי עורך דינה.

כך שהשם של אירינה מודרה כאן באמת אינו העיקר. עבור ישראל הרבה יותר חשוב משהו אחר: התיק האוקראיני ‘מידאס’, שהגיע לכאן לפני מספר חודשים בצורת 24 כרכים של מסמכים להסגרה של שני אנשים, קיבל ענף חדש – עם כסף, בנק מדינה ואדם ממשרדו הקרוב של זלנסקי. כעת על החקירה האוקראינית להוכיח את המבנה הזה בבית המשפט, ועל הצד הישראלי – להחליט בנפרד על מה שכבר נמצא בתחום השיפוט שלה.