כיום, אוקראינה והעולם מכבדים את זכרם של מיליוני קורבנות חפים מפשע של ההולודומור – רצח העם של העם האוקראיני. האם עמדת ישראל תשתנה?

בכל שנה בשבת הרביעית של נובמבר (ב-2024 ב-23 בנובמבר) זוכרת אוקראינה קורבנות הולודומור – אחד הפשעים הנוראים ביותר של המשטר הסובייטי הקומוניסטי.

אוקראינים במאה העשרים חוו שלושה הולודומורים: 1921-1923, 1932-1933 והרעב של 1946-1947. הרעב הגדול ביותר היה הרעב של 1932-1933 – כך הם קוראים לזה רצח עם של העם האוקראיני שביצע המשטר הסטליניסטי.

על פי הערכות שונות, בין 3.5 ל-10 מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהרעב.

שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי ציין:

“היום, יחד עם תושבי אוקראינה, אנו מכבדים את זכר קורבנות ההולודומור – פשע המשטר הסטליניסטי, אחת הטרגדיות הנוראות ביותר של המאה ה-20”.

למרות כמה ניסיונות, כולל בכנסת, ישראל מעולם לא הכירה בהולודומור כרצח עם של העם האוקראיני. נושא זה גורם לוויכוח סוער ומעלה שאלות רבות הן לקהילות האוקראינית והן לקהילות הבינלאומיות.

לְפִי חוק “על הולודומור 1932-1933 באוקראינה”אומץ ב-28 בנובמבר 2006, הרעב של 1932-1933 הוא מעשה של רצח עם של העם האוקראיני, ו”ההתנגדות הציבורית שלו … מוכרת כזעם נגד זכרם של מיליוני קורבנות ההולודומור, השפלה של כבודו של העם האוקראיני ואינו חוקי”.

עד היום 33 מדינות הכירו בהולודומור של 1932-1933 כרצח עם של העם האוקראיני, וגם הפרלמנט האירופי, PACE, הכנסייה הקתולית הרומית, הכנסייה האורתודוקסית קונסטנטינופול ואחרים.

כעת, יותר מ-90 שנה לאחר הטרגדיה, רוסיה ממשיכה לנסות למחוק את אוקראינה ממפת העולם, להרוס את העם האוקראיני, את התרבות, השפה וההיסטוריה האוקראינית. בפרט, כפי שהודגש בהחלטת PACE לרגל יום השנה להולדומור, המלחמה הנוכחית היא שלב חדש במדיניות רצח העם של הפדרציה הרוסית כלפי אוקראינה.

על פי המסורת, ביום זה מדליקים האוקראינים נר זיכרון בבתיהם לזכרם של המתים מרעב מלאכותי.

19 באוגוסט 2019 נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי פנה לצד הישראלי עם קריאה להכיר בהולודומור של 1932-33 כמעשה רצח עם של העם האוקראיני. ראש המדינה הצהיר זאת בעקבות משא ומתן עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הנמצא בביקור רשמי באוקראינה.

“לאוקראינה וישראל יש קשרים היסטוריים ארוכי שנים והדוקים. העמים שלנו יחד שרדו את כל הטרגדיות של ההיסטוריה המודרנית – ההולודומור והשואה, מלחמת העולם השנייה, המשטר הסובייטי הטוטליטרי“- הדגיש זלנסקי.

מדוע הקרמלין של פוטין מפחד מהמילה “הולודומור”

יותר מ-90 שנה חלפו מאז תחילתו של אחד הפשעים הנוראים ביותר בתולדות האנושות – רצח עם שביצע הממשלה הבולשביקית ואשר גבה את חייהם של מיליוני אוקראינים.

למרות השנים, האוקראינים לא שכחו דבר, וכיום כוחות ההגנה האוקראינים עושים הכל כדי להבטיח שרצח העם לא יחזור על עצמו. הזיכרון הוא המפתח, והצבא הוא הערב.

כל עוד האנשים זוכרים, חמושים ויש להם כוחות מזוינים, הם יעשו הכל כדי שזה לא יתאפשר שוב. לכן אחת הדרישות של מוסקבה ב-2022 במהלך המשא ומתן הייתה צמצום כזה במספר הכוחות המזוינים של אוקראינה, מה שלמעשה ייתן לקרמלין יד חופשית להמשיך לעשות את אותו הדבר שעשו במריופול, בוצ'ה, איזיום, חרסון וכו'.

מוסקבה מבינה היטב שהצבא האוקראיני הוא שעומד בדרכו לתוכניות רצח העם שלהם.

האירועים המתרחשים היום באוקראינה הם רצח עם חדש של העם האוקראיני. המונח “רצח עם”, שפירושו “השמדת עם”, הופיע לראשונה ב-1944. כבר ב-1953, ההשמדה ההמונית של אוקראינים על ידי המשטר הסובייטי כונתה בפומבי “דוגמה קלאסית לרצח עם”. מטרת מדיניות הדיכוי של המשטר הסטליניסטי הייתה לשבור את העם האוקראיני, לדכא את התנגדותו ומאבקו לעצמאות ולהשבת מדינתו שלו.

90 שנה חלפו, ודיקטטור אחר מאדמת רוסיה ארגן רצח עם חדש.

“היום אף אחד לא מטיל ספק בכך שפוטין נמצא בשורה אחת עם היטלר וסטלין. מפציץ בתי חולים ליולדות, מחסל ערים והורג אלפי אזרחים, הוא מסתתר מאחורי שקרים על 'ההגנה של אוקראינה מפני הנאצים'.

עם זאת, זיכרון ההולודומור נותן השראה לאוקראינים להתנגד. אי אפשר להביס את האנשים ששרדו את הטרגדיה הזו.

רוסיה מכחישה באופן עקבי את עובדת ההולודומור כרצח עם של העם האוקראיני, החל בהפגנות נגד ההכרה הבינלאומית בה וכלה בהרס הפגנתי של אנדרטאות ושריפת ספר הזיכרון הלאומי של קורבנות ההולודומור. זה רק מדגיש את הקו ההיסטורי של דיסאינפורמציה ומניפולציה שמטרתה לכסות את הפשעים של סטלין.

ההולודומור הוא פשע חמור וציני נגד האנושות.

הטרגדיה של העם האוקראיני שנגרמה על ידי רוסיה.

הדבר מאושר על ידי מסמכים וזיכרונות של עדי ראייה לאירועים. זה מה שרוסיה עושה עכשיו, מענה חיילים שבויים ואזרחים ברעב.

הרעב של 1921-1923 התעורר עקב תפיסת מזון על ידי הממשלה הבולשביקית, הבצורת והשלכות המלחמה. המספר המדויק של מקרי המוות אינו ידוע, אך החוקרים מעריכים את הנתון על 500 אלף.

ההולודומור של 1932-1933 היה מעשה רצח עם שתוכנן במכוון שמטרתו להשמיד את האוקראינים: כל האוכל נלקח מהאנשים, והביא למותם של מיליונים.

הרעב של 1946–1947 נגרם על ידי מדיניות הדיכוי של הממשלה הסובייטית, תוכניות רכש תבואה מנופחות, בצורת והחלטת ברית המועצות לייצא תבואה לחו”ל.

תולדות עמדת ישראל בסוגיית הולודומור

ישראל, כמדינה שנוצרה לאחר הטרגדיה של השואה וחוותה את הכאב העמוק של רצח עם, תמיד הייתה רגישה לנושאים של טרגדיות המוניות. עם זאת, ההולודומור מעולם לא הוכר רשמית כרצח עם של העם האוקראיני.

למה זה קרה? התשובות טמונות בגיאופוליטיקה ובמוזרויות של הפוליטיקה המקומית הישראלית.
מומחים רבים מציינים כי הגורם המרכזי הוא החשש מסיבוכים ביחסים עם רוסיה. ישראל, במצב גיאופוליטי קשה במזרח התיכון, נאלצת לא פעם לתמרן בין מוקדי כוח עולמיים שונים, כולל מוסקבה.

כפי שמציינים משקיפים פוליטיים:
“ישראל תשמח להכיר בהולודומור, אבל פוליטיקאים חוששים מתגובה רוסית אפשרית. “

עמדה דיפלומטית קשה זו משקפת את המוזרויות של מדיניות החוץ הישראלית, המבקשת להימנע מעימות ישיר עם מוסקבה.

השפעת הפזורה הרוסית וקשרים תרבותיים

גורם חשוב המשפיע על מעמדה של ישראל הוא ההשפעה המשמעותית של הפזורה הרוסית. בקרב אנשים ממדינות ברית המועצות לשעבר, רבים נשארים מחויבים לתרבות ולאידיאולוגיה הרוסית. חלקם ממשיכים להגן על הגרסה הסובייטית של ההיסטוריה, שבה ההולודומור מוצג כ”טרגדיה של ברית המועצות כולה”, ולא מעשה מכוון של רצח עם נגד אוקראינים.

כפי שאומרים מומחים:
“חוזרים רוסים בישראל, שרבים מהם מגיעים מאוקראינה, ממשיכים לחיות בפרדיגמת 'העולם הרוסי', המשפיעה על דעת הקהל ואף על עמדות הפוליטיקאים”.

קשרים תרבותיים והיסטוריים אלה, שנוצרו במשך עשרות שנים, עדיין משפיעים על תפיסת הטרגדיות של עמים אחרים. כתוצאה מכך, כל צעד שיכול להיתפס כ”אנטי-רוסי” גורם להתנגדות רצינית.

הקשר פוליטי: רוסיה ודיפלומטיה ישראלית

היחסים בין ישראל לרוסיה תמיד היו קשים. מוסקבה ממלאת תפקיד חשוב על הבמה הבינלאומית, במיוחד בנושאי ביטחון במזרח התיכון. לישראל חשוב לשמור על יחסי עבודה עם הקרמלין כדי למנוע החמרה במצב בגבולות.

חלק מהאנליסטים מציינים כי הכרה בהולודומור כרצח עם עלולה לגרום לתגובה חריפה ממוסקבה, שאינה מקובלת על ישראל בתנאים הנוכחיים. אחד המומחים הדגיש:
“ישראל מנסה לאזן. האינטרסים שלו ביחסים עם רוסיה כוללים לא רק היבטים פוליטיים, אלא גם גורמים תרבותיים, כלכליים וצבאיים”.

השפעת סטריאוטיפים והאשמות הדדיות

אל לנו לשכוח את הקשיים ביחסים בין העם היהודי לאוקראינה, שלעיתים מצילים עליהם האשמות הדדיות.

מצד אחד, בחברה הישראלית יש דעה על “אנטישמיות מסורתית” באוקראינה. מצד שני, באוקראינה יש לפעמים האשמות ב”השתתפות יהודית בהולודומור”. המיתוסים הללו, הניזונים הן מתעמולה היסטורית והן על ידי מניפולציה מודרנית, ממשיכים להרעיל את הדיאלוג.

זיכרון ההולודומור: שיעורים לזמנים המודרניים

אוקראינה ממשיכה להילחם על הכרה בינלאומית בהולודומור כרצח עם. משרד החוץ האוקראיני מדגיש כי הטרגדיה הזו היא חלק ממדיניות ההשמדה של העם האוקראיני, הנמשכת גם היום בצורה של תוקפנות רוסית.

כפי שאמר משרד החוץ האוקראיני בהצהרה:
“למשטר שארגן את ההולודומור ואת רוסיה המודרנית יש מאפיינים משותפים. המדיניות של 'העולם הרוסי', הרס הזהות האוקראינית והגירוש הכפוי של ילדים אוקראינים הם המשך ישיר של האידיאולוגיה האימפריאלית”.

עמדה זו מדגישה את חשיבות ההכרה בהולודומור לא רק כטרגדיה היסטורית, אלא גם כלקח לזמנים המודרניים.

למה זה חשוב לישראל?

ישראל, כמדינה ששרדה את טרגדיית השואה, יכולה למלא תפקיד חשוב בהשבת הצדק ההיסטורי. ההכרה בהולודומור כרצח עם תהפוך לסמל של סולידריות עם אוקראינה ותזכורת לכך שזכרם של קורבנות העבר צריך לאחד עמים.

בתור הערות”חדשות – חדשות ישראל”:
“נושא ההכרה בהולדומור חשוב לא רק עבור אוקראינה, אלא גם עבור העולם כולו. זהו צעד לקראת צדק בינלאומי וחיזוק היחסים בין העמים שלנו”.

אוקראינה כבר הביעה תודה לאותן מדינות שהכירו בהולודומור כרצח עם. במשרד החוץ מדגישים:
“אנו קוראים לקהילה הבינלאומית להמשיך ולהחזיר את הצדק ההיסטורי”.

מַסְקָנָה

זיכרון ההולודומור הוא לא רק חלק מההיסטוריה של אוקראינה, אלא גם אזהרה לכל העולם שלפשעים נגד האנושות אין תקופת התיישנות.

עבור ישראל, הכרה בטרגדיה זו עשויה להיות צעד לקראת חיזוק היחסים עם אוקראינה ותרומה חשובה למאבק בגילויי תוקפנות ושנאה מודרניים. השאלה היחידה היא האם ישראל תמצא את האומץ לעשות את הצעד הזה בעתיד הקרוב.

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל