“יוזמה הומניטארית” רוסית בישראל: “יום הבוגרים” בנצרת כ”סמל השפעה” – גורמים ישראלים שכחו להזמין

29 בנובמבר 2024 בנצרת היה אירוע מאורגן “האגודה הישראלית לבוגרי האוניברסיטאות הסובייטיות והרוסיות בהנהגת היו”ר שלה, ד”ר ש' חטיב”.

אירוע זה לווה בהשתתפותם של דיפלומטים רוסים מרכזיים, כולל שגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב. IN

שגרירות רוסיה בישראל מודיעה מה”עם הטקסט המלא של הנאום ניתן למצוא את A.D. Viktorova בקישורים הבאים: ברוסית, בערבית. (אההה, באיזו מדינה אנחנו חיים? – עורך) »

מבחינה פורמלית, החג מוקדש לחיזוק “קשרים תרבותיים וחינוכיים”, אך ההקשר והדגש בנאומי המשתתפים מצביעים על מטרות עמוקות יותר.

כאמור, בפגישה השתתפו גם: “הקונסול הכללי של רוסיה בחיפה א.נ. בודייב, קונסול הכבוד הכללי של רוסיה בנצרת א. סאפיה, נציגי שגרירות רוסיה בישראל ורוסוטרדניצ'סטבו, אישי ציבור של הקהילה הערבית בישראל, בוגרי אוניברסיטאות סובייטיות ורוסיות”.

רגע, שכחו להזמין פקידים ישראלים?

כבר כתבנו על העמותה הזו – שגריר רוסיה בישראל הניח כי “המשלחת הישראלית” של 54 אנשים השתתפה במה שנקרא. “פסטיבל הנוער העולמי בסוצ'י” בפברואר 2024 בשיא הקמפיין הישראלי בפדרציה הרוסית

בפגישה השתתף גם אדם אלמוני עובד Rossotrudnichestvo — מי שלא יודע — יחידות Rossotrudnichestvo משמשות את שירות הביון החוץ (SVR) ואת שירות הביטחון הפדרלי (FSB) כמקומות מגורים, שקיומם ופעילותם מוכחשים ומוסתרים באופן רשמי. הם קשורים למשימות רוסיות חוקיות בחו”ל ומשמשות כיסוי למבצעים מיוחדים של סוכנויות ביון רוסיות.

ציטוטים:

“חשוב במיוחד שרבים מכם ישמרו על אהבה כנה לארצנו ולאנשיה, תוך חיזוק קשרי רוסיה-ישראל הרבים”.

“היום רוסיה עומדת על כינון סדר עולמי צודק ודמוקרטי יותר, תוך בניית יחסים בינלאומיים המבוססים על עקרונות של שוויון ריבוני, כבוד הדדי ותוך התחשבות באינטרסים של כל המדינות.

אנו מוצאים בהבנה זו ונכונות לשיתוף פעולה בין הרוב העולמי, בעיקר בין מדינות הדרום הגלובלי (על מי הוא מדבר – על ישראל? – עורך).

אנו מתכוונים להשיג בכל האמצעים הזמינים את הגשמת כל המטרות של המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה, כדי להבטיח התפתחות בטוחה ויציבה של המדינה והעם הרוסי.

ביחס למצב במזרח התיכון, תמיד ו
אנו מחפשים בעקביות הפסקת אש מיידית, תיקון דחוף של המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ומעבר לפתרון סכסוכים באמצעים מדיניים ודיפלומטיים.

אנו מאמינים שהגורם השורשי להחמרה הנוכחית הוא הסוגיה הפלסטינית המעורערת, שחייבת להיפתר על בסיס משפטי בינלאומי ידוע, קודם כל החלטות מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו”ם.

אני בטוח שלחברי האגודה יש ​​הבנה רבה בפעילותה של רוסיה בתחומים הנ”ל ואחרים”.

מה מסתתר מאחורי הרטוריקה החגיגית?

בנאומו הדגיש השגריר ויקטורוב את חשיבות עבודת האגודה וציין:

“העמותה שלך מקיימת קשרים תרבותיים עם רוסיה ומקדמת את השפה הרוסית בישראל”.

במבט ראשון, פעילות האגודה נראית ניטרלית למדי. עם זאת, מחקר מדוקדק של הרכב המשתתפים ומטרות הארגון מלמד על התמקדותו הברורה בקידום האינטרסים הרוסיים בישראל. כך למשל, יו”ר האגודה, ד”ר סמיר חטיב, מקיים אינטראקציה פעילה עם מבנים דיפלומטיים רוסים ומשתתף באירועים בינלאומיים שמארגנת רוסיה.

פעילים בעלי משימה מיוחדת

אחת מפעילויות המפתח של האגודה היא להקל על בחירת המועמדים ללמוד באוניברסיטאות ברוסיה. לדברי ויקטורוב, כ-65 מכסות חינוך מוקצות מדי שנה לישראל, אשר מתווספות ל-15 מקומות נוספים באמצעות Rossotrudnichestvo.

חילופי חינוך זה מעלה שאלות:

• מי בדיוק נבחר להדרכה?
• אילו ערכים והשקפות נוצרים בקרב משתתפי התוכנית?
• מה תפקידם עם החזרה לישראל?

הבעיה האמיתית נעוצה בעובדה שבוגרי אוניברסיטאות רוסיות, בזכות פעילותם המקצועית והחברתית, יכולים לקדם את סדר היום הרוסי במבנים ישראלים.

“תמיכה רוסית” או השפעה פוליטית?

השתתפותם של דיפלומטים וקונסולים רוסים באירועי האגודה מעידה על כך שפעילותה נתפסת כמכשיר של “דיפלומטיה עממית”. דבריו של ויקטורוב הדגישו “הבנה ותמיכה” במדיניות החוץ הנוכחית של רוסיה.

כמה ציטוטים מהנאום:

1. “בוגרי האוניברסיטה ממשיכים לשמור על אהבה כנה לרוסיה ולחזק את קשריה עם ישראל”.
2. “רוסיה דוגלת בעקביות בפתרון הוגן של סכסוכים בינלאומיים, כולל השאלה הפלסטינית”.

אמירות כאלה עשויות לעורר ספקות בקרב הישראלים: האם זו באמת יוזמה תרבותית או ניסיון להקים רשת של תומכים בסדר היום הרוסי?

שאלות להנהלת העמותה

ד”ר סמיר חטיב הוא דמות שמעניינת לא רק דיפלומטים רוסים, אלא גם אנליסטים מקומיים. במהלך הנהגתו, הוא קיבל פרסים רבים והשתתף בתחרויות בינלאומיות שארגנה רוסיה. במקביל, פעילי האגודה מקיימים אינטראקציה הדוקה עם שגרירות רוסיה, מה שהופך את פעילותה לא רק לתרבותית, אלא גם למשמעותית פוליטית.

פעילותו של יו”ר אגודת הבוגרים של האוניברסיטאות הסובייטיות והרוסיות, אמר ויקטורוב, ד”ר סמיר חטיב, “צוינה כראויה לשבחים הגבוהים ביותר”. במאי השנה הוא נבחר שוב לתפקידו, לאחר שקיבל “תמיכה רחבה מחברי הארגון”. זה “משקף את הכבוד והאמון שחטיב זכה במהלך שנות מנהיגותו הרבות”.

“ד”ר חטיב אינו מוגבל להישגים הנוכחיים. בסיוע שגרירות רוסיה בישראל, הוא השתתף בתחרות הבינלאומית III “מנהיג הדיפלומטיה הציבורית”, שהתקיימה ברוסיה בתמיכת ארגונים בינלאומיים שונים, לרבות אספת העמים האירו-אסייתית. חטיב נכנס לגמר והפך למנצח בתחרות.

בנוסף לכך, הוא זכה בפרס “אות הכבוד של בן ארצו“, הוקמה ועדת ממשלת רוסיה לענייני בני ארצם בחו”ל. פרסים אלו מדגישים את תרומתו לחיזוק הקשרים בין רוסיה וישראל”.

טבלה: השתתפות דיפלומטים רוסים באירועי ההתאחדות

מה זה אומר על ישראל?

בהקשר של מתחים עולמיים והשפעה רוסית גוברת במזרח התיכון, יוזמות כמו אגודת הבוגרים יכולות להיות כלים שימושיים לכוח רך.

השאלה היחידה היא, מי באמת מרוויח מפעילותה?

NAnews, הידועה בסיקור האובייקטיבי שלה של אירועים, מדגישה:

“על ישראל לעקוב מקרוב אחר פעילותם של ארגונים הנשענים על תמיכה ישירה של מדינות זרות כדי למנוע התערבות בענייניה הפנימיים שלה”.

אירועים כמו יום הבוגרים נראים לא מזיקים רק במבט ראשון. אבל למעשה, הם יכולים להפוך לחלק מאסטרטגיית השפעה רחבה יותר.