ישראל “לא הצליחה להופיע” וארה”ב ורוסיה הצביעו “פה אחד” נגד החלטת האו”ם המגנה את התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה

אספת האומות המאוחדות אכן אישרה את ההחלטה A/79/L.75 על שיתוף פעולה עם מועצת אירופה

המסמך, שהוצע על ידי ליטא ולוקסמבורג, תומך בהגנה על זכויות האדם, שלטון החוק ודמוקרטיה.

עם זאת, תשומת לב מיוחדת הוסבה לחלק שבו מגונה תוקפנות רוסיה נגד אוקראינה.

נגד קבלת ההחלטה הצביעו 9 מדינות, כולל ארה”ב.

לצד ארה”ב, הצביעו נגד עוד שמונה מדינות, ביניהן רוסיה, בלארוס, אריתריאה, קונגו, מאלי, ניקרגואה, ניז’ר וסודן. זהו המקרה השני שבו ארצות הברית מתנגדת להחלטת האומות המאוחדות, שבה מגונה תוקפנות הקרמלין.

105 מדינות הצביעו בעד ההחלטה.

עוד 52 מדינות נמנעו, כולל סין, הודו, קזחסטן, ארגנטינה ודרום אפריקה.

ישראל, מצד שני, “לא לקחה חלק” בהצבעה, והשאיר את עמדתה לא מבוטאת.

ישראל לא השתתפה בהצבעה, והעמדה שלה נותרה לא מבוטאת — לצד שם המדינה לא מופיעה שום סימן (לא “בעד”, לא “נגד”, לא “נמנע”), מה שעשוי להעיד על כשל טכני או היעדר נציגות בזמן ההצבעה.

אגב, סימן כזה מופיע גם אצל עוד 42 מדינות בתוצאות ההצבעה.

הקשר והחשיבות הבינלאומית

החלטת אספת האומות המאוחדות A/79/L.75

המסמך על שיתוף פעולה עם מועצת אירופה היה צעד חשוב במאמצים הבינלאומיים להגן על זכויות האדם ולתמוך בדמוקרטיה. הוא גם מדגיש את הצורך בהקמת טריבונל מיוחד על פשעי תוקפנות, כולל תוקפנות רוסיה נגד אוקראינה.

תמיכה בהחלטה:

• 105 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, דבר שמעיד על קונצנזוס בינלאומי רחב בתמיכה באוקראינה ובמאבק בתוקפנות הרוסית.
• בין המדינות שנמנעו מההצבעה ניתן למצוא את סין, הודו, דרום אפריקה וארגנטינה. מדינות אלו הראו זהירות בהקשר הגיאופוליטי, והחליטו לא להיכנס להסכמה ישירה עם רוסיה.

המדינות שהצביעו נגד:

• רוסיה, ארה”ב, בלארוס, אריתריאה, מאלי, ניקרגואה, ניז’ר, סודן</strong, וכן צפון קוריאה. מדינות אלו הביעו התנגדות לנוסח ההחלטה, תוך סברם שהיא פוליטיזית.

התגובה של רוסיה וארה”ב

הדילוגציה הרוסית הביעה מורת רוח מהנוסחים בהחלטה, וטענה כי הם “פוליטיים מדי ובלתי מקובלים”. ארה”ב, מצידה, הצהירה כי המסמך הזה “לא מקדם את הדרך לשלום”. הם ציינו כי “הזכרת תוקפנות רוסיה היא ‘לא מועילה להשגת שלום’ ו’חוסמת את התקדמות תהליך פתרון הסכסוך’.

ישראל: שתיקה לאור המתיחות הבינלאומית

ישראל לא הבעה את עמדתה בהקשר להחלטה הזאת. בניגוד לארה”ב, ישראל לא הצביעה ולא נמנעה, דבר שגרם לתגובה מסוימת במעגלים בינלאומיים. ייתכן כי חוסר השתתפותה של דילוגציה ישראלית קשור לבעיות טכניות או להיעדר נציגות בזמן ההצבעה.

מה זה אומר עבור ישראל ואוקראינה

1. עמדות לא ברורות: ישראל הדגימה את נייטרליותה בעניין הזה, דבר שיכול להשפיע על קשריה הדיפלומטיים עם המערב ועם רוסיה. בעיצומו של הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, שתיקה זו נתפסת לעיתים כהסכמה שקטה לצד אחד.
2. היחסים בין אוקראינה וישראל: אוקראינה, ללא ספק, עוקבת מקרוב אחרי פעולות ישראל בהקשר הזה. ישראל, מצידה, מנסה לשמור על איזון ביחסיה עם ארה”ב ורוסיה, כדי להימנע ממתיחות פוליטית מיותרת.

החשיבות של ההצבעה הזאת

ההחלטה התקבלה תוך מגינה על תוקפנות רוסיה, דבר המראה שהקהילה הבינלאומית ממשיכה להישאר “מאוחדת” בהבעת התנגדות לפעולות הקרמלין.

אך חוסר העמדה של ישראל יכול להשפיע על קשריה עם מדינות המערב ועם רוסיה. צפוי שישראל תצטרך להשתתף בהצבעות דומות בעתיד כדי להדגים את עמדתה בפוליטיקה הבינלאומית.

NAnews ונטורליות ישראל בהצבעות האומות המאוחדות

בהקשר להחלטת האומות המאוחדות, NAnews – חדשות ישראל מדגישה כי “ההימנעות” של ישראל מלהצביע על ההחלטה, המגנה את תוקפנות רוסיה נגד אוקראינה, משקפת את עמדתה “הניטרלית” בסכסוך הבינלאומי הנוכחי. שתיקה זו יוצרת חוסר בהירות בקשריה עם ארה”ב, המערב ורוסיה.

לציבור הקוראים של NAnews, ובמיוחד לעולים מישראל, חשוב להבין איך החלטות אלו משפיעות על תהליכים פוליטיים עולמיים וביטחון באזור.