איסור סובייטי על זיכרון: תערוכה של אנדרטת באבי יאר משנת 1965 שלא מומשה נפתחת בקייב

״השבת העבר שלנו ופירוק המיתוסים שהמשטר הסובייטי יצר סביב השואה הם אחד מהכיוונים האסטרטגיים של שמורת ההנצחה ההיסטורית הלאומית בבאבי יאר״ — כך אמרה בדברי הפתיחה ראשת השמורה רוזה טאפּאנובה.

היא הדגישה כי תחרות 1965 הייתה תקווה עבור הקהילה להנציח את הקורבנות, אך הצנזורה הסובייטית רק העמידה פנים של דיאלוג.

בסופו של דבר בוטלה התחרות, וב-1976 הוקם באנדרטה רשמית ״לזכר אזרחי ברית המועצות וחיילי הצבא האדום שנרצחו על ידי הנאצים בבאבי יאר״ — מבלי לציין שמרבית הקורבנות היו יהודים.

״המשטר הסובייטי שכתב את ההיסטוריה והשתיק את העובדות. התערוכה הזו היא שיקום של זיכרון קולקטיבי. כמו שנכתב על חזית מרכז התערוכות: מי שאינו זוכר, נידון לחיות את ההיסטוריה שלו שוב ושוב. באבי יאר היא פרק טרגי וחשוב בהיסטוריה של אוקראינה, ולכן קיבלה מעמד של שמורת טבע לאומית. העבודה של צוות השמורה כיום תואמת באופן מלא את האינטרס הלאומי שלנו — להחזיר את האמת על עצמנו״ — הוסיף סגן שר התרבות והתקשורת האסטרטגית של אוקראינה, סרייה ביילייב.

כשהעולם קורס: תערוכה שמחזירה את הקול לזיכרון

NAnews מציגה סקירה על תערוכה בעלת משמעות עמוקה לעם האוקראיני ולעם היהודי. תערוכת התיעוד ״כשהעולם קורס״ נפתחה במרכז ״זיכרון חי״ בשמורת באבי יאר הלאומית בקייב.

התערוכה מוקדשת לפרויקט ההנצחה של השואה בבאבי יאר, שנוצר בשנת 1965 על ידי הצמד האמנותי אדה ריבאצ’וק וולודימיר מלניצ’נקו (ARVM). הצנזורה הסובייטית מנעה את מימושו, אך עשרות שנים לאחר מכן — הפרויקט זוכה לחיים חדשים.

מה מוצג בתערוכה

• מסמכים ארכיוניים וטקסטים מקוריים
• סקיצות ותמונות מקוריות
• מודל משוחזר של האנדרטה
• וידאו של הבמאי אולכסיי ראדינסקי — מסע קולנועי לאורך תוואי ההנצחה

הפריטים הושאלו מקרן השימור של ARVM, וממחישים את ניסיונם של האמנים ליצור שפה חדשה לזיכרון, שתכבד את הקורבנות ותספר את סיפורם האמיתי.

צנזורה ושתיקה: ההיסטוריה של פרויקט שנגנז

בשנת 1965 התקיימה תחרות אדריכלות להקמת אנדרטה לקורבנות הפשיזם ברובע שבצ’נקו בקייב. השתתפו בה אמנים ואדריכלים ידועים, ביניהם אברהם מילצקי, יוסיפ קראקיס, יאקיב רז’בה, יבגני ז’ובנרובסקי, אלברט קריז’ופולסקי ו-ARVM. בסופו של דבר, בוטלה התחרות ובמקומה הוצבה אנדרטה כללית, ללא אזכור מפורש לשואת יהודי באבי יאר.

ARVM: אמנים שהקדימו את זמנם

אדה ריבאצ’וק (1931–2010) וולודימיר מלניצ’נקו (1932–2023) היו צמד אמנים שפעלו יחד יותר מחמישים שנה. יצירותיהם כללו פרויקטים ציבוריים בקייב, כמו תחנת האוטובוסים המרכזית ופארק הזיכרון בבית העלמין בייקובה.

בשנת 1982, המשטר הסובייטי החליט לשפוך בטון על קיר הזיכרון שהקיפו, בשטח כולל של למעלה מ-2,000 מ״ר — מעשה של השתקה פיזית של האמנות והזיכרון.

עבודת האוצרים וגישת ההנצחה

צוות האוצרות — מריה מיזינה, אנסטסיה פסייקה ומיכאיל אלכסיינקו — עבדו במשך חצי שנה על חקר הארכיונים, דיגיטציה של המסמכים ושחזור המודל.

״ARVM לא רק בנו אנדרטה — הם יצרו חוויה. ההנצחה עבורם הייתה תהליך אישי״, הדגישה פסייקה.

הבמאי אולכסיי ראדינסקי הסביר כי הווידאו שיצר מאפשר תחושת נוכחות, כשצופים עוברים את הנתיב שתכננו האמנים.

ציטוטים שמעבירים את המסר

רוזה טאפּאנובה, ראשת השמורה: ״השבת האמת ופירוק המיתוסים על השואה — אחת המשימות המרכזיות שלנו״.

סרייה ביילייב, סגן שר התרבות של אוקראינה: ״המשטר הסובייטי השתיק את ההיסטוריה. התערוכה הזו מחזירה את הזיכרון הקולקטיבי שלנו״.

אינוקנטי וירובוי, נציג קרן ARVM: ״הפרויקט נשכח עשרות שנים. אבל אדה ווולודימיר תמיד האמינו שהאמת תנצח״.

למה זה חשוב

באבי יאר הוא סמל לשואת יהודי אוקראינה. בתוך יומיים, בספטמבר 1941, נרצחו במקום למעלה מ-33,000 יהודים. הניסיון להשכיח את הזוועות נכשל — ותערוכות כמו ״כשהעולם קורס״ משיבות את הצדק ההיסטורי.

עבור ישראלים שמוצאם מאוקראינה, מדובר לא רק בזיכרון אישי, אלא גם בחיזוק הקשר ההיסטורי והתרבותי בין העם היהודי לאוקראיני. לכן NAnews — חדשות ישראל מסקרת אירועים חשובים כאלה.

עובדות ונתונים

NAnews — חדשות ישראל תמשיך לעקוב אחרי יוזמות תרבותיות שמחברות בין עמים ומתנגדות לעיוות ההיסטוריה. כי בלי אמת על השואה — אין זיכרון אמיתי, לא באוקראינה, לא בישראל ולא בעולם.