אוקראינה קוראת לנאט”ו להגיב לרוסיה, איראן וצפון קוריאה כאיום יחיד. הברית כוללת סיוע לאוקראינה בתקציבי הביטחון, ומכנה את רוסיה האיום העיקרי על הביטחון האירו-אטלנטי.

ב-24 ביוני 2025 הצהיר אנדריי סיביגה במועצת אוקראינה–נאט”ו: “יש לרסן את רוסיה, איראן וצפון קוריאה כגוש אחד”.

כבר ב-25 ביוני פרסמה נאט”ו את הצהרת הסיכום של הפסגה, ובה בפעם הראשונה נכתב כי תרומות ישירות להגנת אוקראינה ייכללו בתקציבי ההגנה של מדינות הברית. כמו כן, צוין כי רוסיה ממשיכה להוות את האיום המרכזי על ביטחון אירופה והאטלנטי — החלטה אסטרטגית משמעותית.

“איום מאוחד דורש תגובה מאוחדת”: הצהרת סיביגה

ביום שלישי, 24 ביוני 2025, במהלך פסגת נאט”ו בהאג, התקיים מפגש של מועצת אוקראינה–נאט”ו. בפגישה השתתפו שרי החוץ של מדינות נאט”ו, נציגי האיחוד האירופי וסגן שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה.

בדבריו בפני השותפים הדגיש את הצורך בגישה מקיפה לאיומים עולמיים.

סיביגה הצהיר במפורש כי רוסיה, איראן וצפון קוריאה פועלות בתיאום ומערערות את היציבות הבינלאומית.

לדבריו, נאט”ו חייבת להתייחס אליהן כאיום אחד, מבלי לפצל את תשומת הלב בין חזיתות שונות. הוא הזהיר מפני פיזור משאבים והדגיש כי אחדות בין בנות הברית היא קריטית לא רק עבור אוקראינה, אלא גם עבור כל מבנה הביטחון האירו-אטלנטי.

המסר המרכזי בנאומו היה: “התגובה לרוסיה, איראן וצפון קוריאה חייבת להיות כוללת ומתואמת”. הוא הדגיש כי רק פעולה מאוחדת תוכל לעצור את ההתרחבות הצבאית והאיומים של המשטרים הללו.

הצהרה זו אינה רלוונטית רק למדינות נאט”ו, אלא גם לישראל. טהרן ושלוחותיה מהוות זה מכבר איום ביטחוני ישיר על ישראל, והקשר שסיביגה יצר מצביע על כך שאוקראינה וישראל ניצבות היום באותו צד של המתרס — מול משולש איומים משותף.

סיוע לאוקראינה כהוצאה ביטחונית: הצהרת נאט”ו מ-25 ביוני

למחרת, ב-25 ביוני 2025, פורסמה הצהרת הסיכום של פסגת נאט”ו בהאג. המסמך היה יוצא דופן בכמה היבטים.

ראשית, בניגוד לחששות, אוקראינה לא רק שלא הושמטה מהטקסט, אלא אף קיבלה סעיף ייעודי. מדינות נאט”ו הדגישו את מחויבותן הריבונית כלפי קייב, והבהירו כי ביטחון אוקראינה מחזק את ביטחונן שלהן. החשוב ביותר — ההצהרה כי תרומות ישירות להגנת אוקראינה ולתעשיית הביטחונית שלה ייכללו בחישוב תקציבי ההגנה של המדינות החברות.

בכך הופך הסיוע לקייב ממענה זמני למרכיב קבוע בתקציבי הביטחון של נאט”ו. זו אינה חברות רשמית, אך זו קירבה מוסדית אמיתית למערכת ההגנה המשותפת של הברית.

שנית, ההצהרה קובעת יעד חדש — 5% מהתמ”ג עד 2035 עבור תקציבי ביטחון. מתוכם לפחות 3.5% יוקדשו ללחימה, ו-1.5% לתשתיות, סייבר ותמיכה באוקראינה.

משמעות רבה יש גם לאישור מחדש של התחייבות הברזל לסעיף 5 באמנת וושינגטון: “התקפה על אחת היא התקפה על כולן” — כולל ארה”ב, למרות ספקולציות קודמות.

עם זאת, ההצהרה אינה מזכירה במפורש את “התוקפנות הרוסית”, וגם לא את “האחריות המלאה של הקרמלין”.

אך עדיין, רוסיה מוגדרת כאיום המרכזי על ביטחון אירופה והאטלנטי.

ומה זה אומר עבור ישראל?

החלטות שהתקבלו ב-24 וב-25 ביוני מצביעות על כך שאוקראינה הופכת לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הביטחונית של המערב. עבור ישראל, מדובר באיתות ברור: האיום האיראני משתלב עתה עם האיומים הרוסיים בהקשר אסטרטגי רחב יותר.

תמיכה באוקראינה משמעה חיזוק של החזית הבינלאומית, שבה ישראל היא שותפה טבעית.

מערכת NAnews — חדשות ישראל מדגישה: מבנה התקציב החדש של נאט”ו הוא הרבה יותר מהקצאה כספית. זהו מסר ברור על מחויבות ארוכת טווח לעצירת איומים — לא רק בגבולות אירופה, אלא בזירה הגלובלית שבה ירושלים וקייב עומדות בצד הנכון של ההיסטוריה.