תערוכה “נשים ששרדו את השואה” באודסה – מוזיאון רצח העם “טריטוריית הזיכרון”

מדוע אספנו כאן את הסיפורים האלו

מדובר לא רק בתאריכים ובמספרים, אלא בהדים של דמעה שהוחבאה בעטיפה, בשיחת לחישה בין אחיות במצוד שבלילה. כל תמונה וכל מסמך חבויים בו רגעים שבהם בחרו נשים מול כל הסיכויים—לבחור בחיים.

רגעי הפתיחה המרגשים

• האש הקלה של מנורת השבת בעמוד הכניסה, ואנשים אוחזים כוסות קפה חמות, מחפשים עיניים מוכרות.
• בסביבות השעה 13:30, קריינית הפרויקט הסבירה: “זהו לא מיצג סטטי, אלא מרחב להיפגש עם העבר.”
• ב-14:00 הוזמנו המשתתפים לשבת בחדר המרוחק, שם הוקרנו קטעי וידאו שבהם הניצולות משחזרים משפטים קטועים, אך מלאי תקווה.
• אחרי ההקרנה, ב-14:30, עברה הקבוצה לאזור המעגל—האנשים העלו שאלות כמו “איך ממשיכים לחיות אחרי שכל כך הרבה נשבר?”

מה אמרו מארגני התערוכה

“חברים יקרים, התערוכה ‘נשים ששרדו את השואה’ נולדה מתוך רצון לתת קולם לאלו שלא הניחו לדיכאון לכבות את אור התקווה. הן מביאות איתן שרידים של נשיות—חלומות, געגועים, צליל צחוק—ומזכירות לנו שעדיין אפשר לקום.”

— איגור חורז׳בסקי ו-פבל קוזלנקו

כך בנוי החוויה במוזיאון

על הקירות נתלים מכתבים משובצי דמעות ופסים ישנים של סרט שצולם במשרד קטן, ובין עמדות ההקרנה ניצבות ספסלים נמוכים שמזמינים עצירה והקשבה. כל אחד יכול לשבת, לצפות, ואז לדבר—להעיר, לשאול, להשתתף בדיאלוג שמעניק למילות הניצולות חיים מחודשים.

למה חשוב שתבואו לראות

• זו לא תערוכה של מוזיאון—זו פגישה עם לבבות שבחרו לא לשקוט.
• החוויה לא מסתכמת בידיעה בלבד, אלא בהזדמנות לשאול ולהשמיע.
• כאן ישראל ואוקראינה נפגשות סביב אותה משימה: לשמר את הזיכרון האנושי.

מערכת NAnews – חדשות מישראל מציינת שהתערוכה מאירה באור אנושי את השואה ומעמיקה את ההבנה שלנו לגבי עמידות וסולידריות.

התערוכה “נשים ששרדו את השואה” פתוחה עד סוף קיץ 2025. הכניסה חופשית—אל תפספסו את ההזדמנות לקחת חלק בשיח שיציל את הזיכרונות מהשכחה.