המוסד התכוון לבצע מבצע קרקעי נגד מנהיגי חמאס בקטאר, אך ביטל את התוכניות

9 בספטמבר 2025 ישראל הודיעה על ביצוע תקיפה נגד מנהיגים בכירים של חמאס שהיו בקטאר. עם זאת, בהצהרות הרשמיות לא הוזכר אחד משירותי הביון המרכזיים של ישראל — המוסד. מידע ממקורות מראה כי המודיעין החיצוני של ישראל סירב לבצע את התוכנית לחיסול המנהיגים הללו, שנדונה בשבועות האחרונים.

התנגדות המוסד

דוד ברנע, ראש המוסד, התנגד לביצוע המבצע, שכן זה עלול היה להשפיע לרעה על היחסים עם השלטונות הקטאריים. קטאר משחקת תפקיד מתווך במשא ומתן על הפסקת אש בין חמאס לישראל, מה שהוסיף מורכבות למצב.

האזהרות של המוסד נשמעו, ודעתם השפיעה על ביצוע התקיפה. למרות הסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, היו ספקות רבים בתוך כוחות הביטחון הישראליים לגבי בחירת הרגע למבצע.

מחלוקות על עיתוי התקיפה

למרות שרבים מסכימים על הצורך בחיסול כל מנהיגי חמאס, חלקם הטילו ספק אם היה זה נכון לפעול באותו רגע שבו נציגים קטאריים דנו עם טראמפ על הסכמים הומניטריים בתמורה להפסקת אש.

אסטרטגיות חלופיות

במקום מבצע קרקעי, ישראל השתמשה במטוסי קרב שתקפו מטרות בטילים. חמאס דיווח כי חברים בכירים בארגון לא נפגעו, אף כי כתוצאה מהתקיפה נהרגו עוזרים קרובים ואפילו קצין בצבא קטאר. הערכות על תוצאות התקיפה לא נמסרו על ידי השלטונות הישראליים, אך מיד לאחר התקיפה הופיעה מידע שהמטרה לא הייתה נכונה.

אפשרויות לפלישה קרקעית

נותרה אי ודאות לגבי האם למבצע קרקעי היו סיכויים להצלחה. נזכרים במבצע של 2022, כאשר סוכני המוסד חיסלו את מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה באיראן.

המוסד סבר כי חיסול המנהיגים הוא אורגני בעתיד, ולכן בחירת הרגע נותרת בספק. כפי שציין אחד המקורות האנונימיים, “אנחנו יכולים לעשות זאת בעוד שנה או כמה שנים, יש לנו מספיק משאבים”.

תגובה למצב

חלק מהאנליסטים סבורים כי נתניהו איבד סבלנות במשא ומתן על שלום והציב את תנאיו, מבלי לסמוך על תמיכה. חוקר בכיר במכון וושינגטון, דוד מקובסקי, מדגיש כי ראש הממשלה יכול היה לוותר על משא ומתן ממושך, בהתחשב בהיעדר עמדות חמאס.

מלבד ברנע, גם ראש המטה הכללי של צה”ל, אייל זמיר, מתנגד למבצע, מחשש שהצעד הזה יפגע בתהליכי המשא ומתן העתידיים. עם זאת, תמיכה בהחלטה הגיעה משר הביטחון ישראל כץ.

השלכות דיפלומטיות

השלטונות הישראליים טוענים כי התקיפה הייתה נחוצה למניעת האיום הבא. האפשרות שהופיעה לחסל מנהיגים מרכזיים של חמאס עשויה להיראות חשובה מדי. כמו כן, תשומת הלב נמשכה להתקפה האחרונה של לוחמים פלסטינים, שבה נהרגו ישראלים.

קטאר כבר גינתה בפומבי את פעולות ישראל, ותיארה אותן כבגידה. במקביל, ארה”ב הציגה הצעה חדשה הנוגעת למשא ומתן עתידי, שהראתה צעדים מבטיחים לשחרור בני ערובה.

עתיד היחסים

היחסים בין ישראל לקטאר נמצאים במצב לא יציב בעקבות התקרית. עם זאת, חלק מהפקידים בטוחים כי שיקום אפשרי. וראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן אל ת’אני, הדגיש את חשיבות המשך תפקיד התיווך של מדינתו במשא ומתן.

נתניהו מאשים את קטאר בחוסר תמיכה מספקת, ודורש שהאזור לא יספק עוד מקלט לטרוריסטים. עמדתו כלפי קטאר היא לא רק שאלה של מאבק בחמאס, אלא גם משחק דיפלומטי שמעמיד בספק את ההסכמים הקודמים בין המדינות.

הקשר של יחסים היסטוריים

בעבר קטאר אירחה פוליטיקאים של חמאס לבקשת ישראל וארה”ב. מאז 2018 זרם כסף קטארי לעזה בתמורה לשמירה על יציבות האזור. ניסיונות שונים לשיקום היחסים עם קטאר נמשכים, אך על רקע ההסלמה האחרונה של הסכסוך הם נראים קשים.

הקשיים הדיפלומטיים שהוזכרו לעיל רק מדגישים את הפיצול בתנאים הישראליים, שאינם שוללים בעתיד את הצורך לבקש עזרה קטארית.