אוקראינה וישראל בחזית: מלחמה לא סדירה כנורמה חדשה נגד דמוקרטיות – איך פרוקסי ולוחמה פסיכולוגית משנים את המלחמה

יגאל לוין, מומחה צבאי ישראלי, מנתח את הדו”ח הדיגיטלי של CSIS על שדה הקרב המודרני ומסיק מסקנות: מלחמה לא סדירה מתנהלת לצד קונבנציונלית, אזרחים הם “מרכז הכובד”, ומודיעין ועמידות הם המפתחות לניצחון.

על מה בכלל מדובר

בחדשות אנחנו רואים יותר ויותר לא רק ארטילריה ורחפנים, אלא גם מתקפות סייבר, חבלות בלוגיסטיקה, מבצעי מידע, סיפורים על בני ערובה. “המסלול השני” של המלחמה – הלא סדירה – כבר אינו רקע.

זה בדיוק מה שמסביר בעדינות הפרויקט הדיגיטלי רב-הפרקים בספטמבר 2225 של CSIS “War and the Modern Battlefield: Insights from Ukraine and the Middle East”. יגאל לוין קרא את החומרים של CSIS וב-21 בספטמבר 2025, אומר: כן, הכל כך, אבל במציאות התמונה עוד יותר קשה – במיוחד לדמוקרטיות שנלחמות תחת זרקור החוק והמוסר.

מה מניחים ביסוד CSIS

מלחמה לא סדירה ו”רגילה” כעת מחוברות

מחברי הפרויקט מתארים את השינוי ללא קישוטים: קונפליקטים “שינו את הפרדיגמה הקודמת” ונמשכים שנים, לא שבועות; ובמקביל “נזק עצום לתשתיות אזרחיות” הופך לנורמה. המשמעות פשוטה: חבלה, טרור, חטיפת בני ערובה, מתקפות סייבר ומבצעי פסיכולוגיה מתנהלים באותו חיבור עם ארטילריה, תמרון והגנה אווירית. מלחמה לא סדירה היא לא “תוספת”, אלא מסלול שווה ערך.

מרכז הכובד – החברה

בקטע על רצון, לכידות ועמידות נשמעת המסגרת המרכזית: מנצח מי שיודע “להתנגד ולהתאושש”. זה לא רק על בריגדות וטנקים. זה אור ומים, תקשורת ותחבורה, שירותים דיגיטליים ואמון הציבור במדינה לטווח ארוך. זה בדיוק “מרכז הכובד” שבו כדאי לתוקפים לפגוע: הרצון מתערער מהר יותר מאשר ממחסן שבור אחד נוסף.

טכנולוגיות: חשובה מהירות ההטמעה, לא רק “הברזל”

בפרק על האבולוציה הטכנולוגית הניסוח ברור מאוד: “קונפליקטים מודרניים מוגדרים יותר ויותר על ידי מהירות, הסתגלות וחדשנות; לא משנה למי יש טכנולוגיה מתקדמת יותר, אלא מי מהיר יותר בהטמעתה ובפריצתה”. בפשטות: לא מספיק לקנות רחפנים – אב הטיפוס של אתמול צריך כבר מחר לטוס בשורה ולהיות משולב במערכת הכללית. את המחשבה הזו מחזק הפרק על “רשתות קרב”, שבו הכללים נכתבים מחדש לטובת מהירות קבלת ההחלטות ו”הלם קוגניטיבי”.

מסגרת מוסרית חשובה (ציטוטים מ-CSIS)

כדי לא להתבלבל בניואנסים, נביא ציטוטים ישירים קצרים מהפרויקט של CSIS, שמבהירים מי עושה מה:

• על חמאס ושיטותיו הלא סדירות: “התקפות 7 באוקטובר כללו רצח אזרחים, חטיפת בני ערובה ומכות על מתקני ביטחון – דוגמה לאופן שבו מלחמה לא סדירה משתלבת עם קונבנציונלית”.
• על רוסיה וכלי הלחץ שלה: “באוקראינה רוסיה שילבה מתקפות סייבר, חבלות ודיסאינפורמציה כדי לערער את עמידות החברה ולשבור את הרצון להתנגדות”.
• על איראן כמדינה-ספונסר לפרוקסי: “מבני הפרוקסי האיראניים מדגימים כיצד מדינות משתמשות בכלים לא סדירים דרך מתווכים, מטשטשות אחריות ומרחיבות את המרחב ללחץ על יריבים”.
• על אוקראינה וישראל כיעדים דמוקרטיים לתוקפנות לא סדירה: “אוקראינה וישראל מדגימות עמידות גבוהה ויכולת הסתגלות, אך נגדן מופעלות שיטות שפוגעות ישירות בחברה – מתשתיות ועד שדה המידע”.
• על הסטנדרט הדמוקרטי “להילחם נקי יותר”, שבו משתמשים היריבים: “דמוקרטיות פועלות תחת מגבלות חוקיות ומוסריות, שהיריבים מנצלים במודע, הופכים אזרחים למגן ולמטרה לכפייה”.

במילים אחרות: אוקראינה וישראל – הצד שמחזיק בהגנה ובונה עמידות; רוסיה, איראן, חמאס ופרוקסי אחרים – אלה שמודעים להשתמש בשיטות טרור ולא סדירות, מסתתרים באזרחים ולוחצים על החברה.

איך יגאל לוין קורא את CSIS ומה הוא מוסיף

מלכודת לדמוקרטיות – אסטרטגיה מודעת של היריב

לוין עושה את המסגרת של CSIS ליישומית. היריב בכוונה בונה מלכודת: לא מפנה את האוכלוסייה מהערים הקדמיות או הכבושות, “ממוסס” את נקודות הפיקוד והמחסנים ברקמה האזרחית, מסתיר נשק בין בתים ובתי ספר. כל מכה על מטרה צבאית חוקית בעיר צפופה הופכת לא רק למשימה טקטית, אלא גם למשבר פוליטי בגלל הסיכון הבלתי נמנע לאזרחים.

דמוקרטיות משלמות מחיר כפול – על התוצאה ועל המוניטין. אוטוקרטיות – בעיקר על התוצאה. באסימטריה הזו יש חישוב. (הלוגיקה נובעת ישירות מהתזה של CSIS על “מרכז הכובד” – החברה.)

ישראל ואוקראינה – דוגמאות מוחשיות

בעזה התשתית הטרוריסטית משתלבת בסביבה האזרחית, והופכת כל ירי לסערה תקשורתית.

“הרוסים מסתכלים על חמאס ולומדים איך לערבב יחד מלחמה רגילה ולא סדירה במסגרת האסטרטגיה ההיברידית שלהם”.

בשטחים הכבושים של אוקראינה הלוגיסטיקה הצבאית מסתתרת מאחורי גבם של התושבים – הערים הופכות למעשה ל”מגן חי”.

“הרוסים הפכו את דונצק למגן חי ענק, שבו בנו את המרכז הלוגיסטי והצבאי שלהם, וכל מכה אוקראינית על המתקנים הצבאיים של הכוחות המזוינים של רוסיה מאיימת לפגוע גם בתושבי דונצק.”, – מציין לוין.

המשמעות ברורה: להכריח את היריב או להכות ולשאת בהשלכות המוסריות-פוליטיות, או לוותר ולתת את היוזמה.

אירופה צריכה לחוות מראש תרחישים בלתי אפשריים

לוין מעלה שאלה רצינית: ומה אם מחר – עיר כבושה בבלטיות או בפולין, שבה אנשים בכוונה נשארו בבתים? שחרור – חודשים של מלחמה עירונית ושיטפון של טענות פנימיות “למה לא הגנו על האזרחים”.

ויתור – כניעה בפועל. כדי שהיד לא תרעד, ההחלטות צריכות להתקבל לפני הירייה הראשונה: כללי שימוש בכוח, תוכניות פינוי, הכנות משפטיות ותקשורתיות, הגנה על תשתיות קריטיות, הפעלה מהירה של שיקום. זו העמידות בהבנת CSIS, שלוין מתרגם לשפת הפרקטיקה המטה.

“למידה דרך פרוקסי”: כתב יד איראני, פרקטיקה רוסית

פרוקסי רשתיים – לא חידוש. איראן חידדה אותם במשך שנים, והפכה את הפרוקסי לנשק ול”גלימה בלתי נראית”. רוסיה, לפי תצפיתו של לוין, מאמצת יותר ויותר את כתב היד הזה: מתקפות סייבר וחבלות באירופה, מבצעים “אפורים” ולחץ מידע ממושך. פעולות לא סדירות הופכות בקלות להדק לירי ישיר בין מדינות – והתשובה יכולה להגיע כבר לא לפרוקסי, אלא לספונסר שלהם. לוגיקה זו משתלבת במסגרת הכללית של CSIS על “חיבור” הקונבנציונלי והלא סדיר.

איך לנצח את מי שמסתתר ברקמה האזרחית

מודיעין – חמצן, אבל לא שרביט קסמים

גם CSIS וגם לוין מסכימים: בלי מודיעין לא תהיה דיוק, לא תהיה מניעה, ולא תהיה “כירורגיה”. זה על SIGINT/IMINT/OSINT, עבודה סוכנותית, “חלל” מסחרי, אנליטיקה של AI ומחזורי אישור מהירים של מטרות. אבל חשוב לא להבטיח את הבלתי אפשרי: מלחמה עירונית נשארת מלוכלכת ויקרה. אפילו תמונה מושלמת של מטרות לא מבטלת את העובדה – היריב בכוונה מסווה את הצבאי באזרחי, ומכריח כל החלטה נכונה להיות פוליטית יקרה מדי. (CSIS מדגיש: מהירות, הסתגלות וחדשנות קובעות.)

מהירות ההטמעה – משמעת חדשה

ממצאים בשטח ואבות טיפוס “מוסך” צריכים לעבור לשירות מהר. מנצח לא מי שעשה ראשון מצגת, אלא מי ששרשרת “רעיון → פתרון בכוחות” לוקחת ימים, לא חודשים. זה נוגע גם לטכנולוגיות (נחילי רחפנים, לוחמה אלקטרונית, הנחיה), וגם לפרוצדורות (כמה מהר הסכימו, כמה מהר פגעו). למעשה, מהירות – היא “עוצמת אש” בלתי נראית.

עמידות החברה = הגנה ללא הסוואה

אור, תקשורת, מים, תחבורה, תמיכה פסיכולוגית, הודעות שקופות וצפויות מהשלטון – נשמע לא גיבורי, אבל זה מה שמחזיק מדינה במלחמה ארוכה. CSIS מעלה את העמידות לדרגת גורם צבאי, וכאן לוין רק מחזק: בלי “למה” ו”איך” ברורים לאנשים, כל הצלחה במפה נאכלת על ידי פאניקה, עייפות ורעש מידע.

ישראל ואוקראינה: שתי ויטרינות של עידן אחד

ישראל: הגנה רב-שכבתית נגד פרוקסי

לישראל “המסלול האפור” – שגרה. חמאס, “חיזבאללה”, חוסים – ידיים שונות של אסטרטגיה אחת של איראן. כל מבצע – בו זמנית צבאי, מידע ומשפטי: הראה מטרה, הסבר סיבה, חזק את העורף. אם מתמהמהים, היריב יכפה את הקצב; אם שותקים, כל מטרה חוקית תהפוך לקרב מידע. לכן כל כך מוערכים דיוק, מהירות וארגומנטציה ציבורית ברורה. (במונחי CSIS – “רשתות קרב מידע-מרכזיות משנות את הכללים לטובת מהירות ההחלטות”.)

אוקראינה: חזית ועורף – במה אחת

אוקראינה חיה במצב של מלחמה כפולה: קו מגע וקשת ענקית של מתקפות סייבר, חבלות, תעמולה, התשה כלכלית. שם, היכן שעמידות מחזיקה – האור חוזר, המים זורמים, התחבורה עובדת, – מכות לא סדירות לא מצטברות ל”אפקט דומינו”. כאן עמידות – לא סיסמה, אלא שריון; בלעדיה ניצחונות טקטיים מתמוססים בעייפות. זה תואם לחלוטין את המסגרת של CSIS על “רצון, לכידות ועמידות” כגורמים למלחמות עתידיות.

מה חשוב לעשות “אתמול”

נודה בכנות: אין יותר מלחמה “אבירותית”, קונבנציונלית טהורה.

לדמוקרטיות צריך מראש לחוות תרחישים קשים – עיר כבושה עם אוכלוסייה שלא שוחררה, “מגן חי”, מכות פרוקסי על תשתיות, תוכניות “אפורות” איראניות עם ייצוא אלימות דרך מתווכים, סחיטת סייבר. יש צורך בכללי שימוש בכוח שיעמדו בזרקור החוק והמוסר; שרשראות מהירות “למצוא – לאשר – לפגוע”; שפות שיחה עם החברה – לפני, לא אחרי המכה.

בפורמולה הזו אין פשטות קלה. אבל יש סט מנופים: מודיעין כחמצן, מהירות כמשמעת, עמידות כשריון.

סיכום НАновости

מלחמה לא סדירה הפכה לנורמה ומתנהלת בחיבור עם קונבנציונלית. אוקראינה וישראל – אלה שמחזיקים בהגנה ומראים עמידות. רוסיה, איראן, חמאס והפרוקסי שלהם – אלה שמודעים להשתמש בשיטות טרור ולא סדירות, פוגעים בחברה ומסתתרים באזרחים. כדי לא ליפול למלכודת שלהם, צריך לשחק מהר יותר, מדויק יותר והוגן יותר – בשדה הקרב ובראשי האנשים. זה לא על פשטות יפה. זה על הגנה אמיתית.

…

יגאל לוין — https://t.me/yigal_levin, אנליסט צבאי ישראלי וקצין מילואים, מפרש קונפליקטים מודרניים, טקטיקה ונשק עבור מדיה ופלטפורמות מקצועיות.

CSIS (Center for Strategic and International Studies) — https://www.csis.org/, מרכז מחקר מוביל בוושינגטון לביטחון בינלאומי ומדיניות, מפרסם מחקרים והמלצות לממשלה, מומחים ומדיה.