טראמפ וכדורגל: כיצד הפוליטיקה של נשיא ארה”ב מסכנת את גביע העולם 2026

העולם מתכונן לאירוע כדורגל מרהיב — גביע העולם 2026, שיתקיים לראשונה בשלוש מדינות: ארה”ב, קנדה ומקסיקו. אך מאחורי ההכרזות היפות מסתתרת מציאות מדאיגה: המדיניות הפנימית של וושינגטון עלולה להפוך לאסון עבור הטורניר, מנתח 24tv.ua, שהבטיח לאחד את הפלנטה.

לא מזמן ראש פיפ”א ג’יאני אינפנטינו הצהיר בביטחון שהמונדיאל הזה יהפוך ל”חלון הראווה של אמריקה”. אך אמריקה של היום אינה זו שעליה חלם.

מחירים שהדהימו את האוהדים

הכרטיסים הראשונים לגביע העולם 2026 הפכו לנושא של זעם המוני.

מחירם עלה לממדים חסרי תקדים: מ-560 עד 2235 דולר למשחק הפתיחה ומ-2030 עד 6000 לגמר. לשם השוואה: בקטאר 2022 האוהדים שילמו מ-55 עד 618 דולר.

פיפ”א הוסיפה עמלה נוספת של 15% על מכירת כרטיסים חוזרת, מה שהגביר עוד יותר את התסכול של האוהדים. ברשתות החברתיות אלפי הודעות עם צילומי מסך של המחירים ותגובות זועמות — האוהדים אומרים שהספורט שוב הפך לבן ערובה של פוליטיקה ומסחר.

ויזה כמחסום

המכה הבאה — כאוס הוויזות. בניגוד לקטאר, שם ב-2022 הוכנסה מערכת פשוטה יותר לאורחי הטורניר, ארה”ב עדיין לא עשתה דבר כדי להקל על הכניסה לאוהדים. התורים בשגרירויות גדלים, במיוחד עבור אוהדים מאפריקה, אסיה ודרום אמריקה.

רבים מסתכנים בכך שלא יספיקו לקבל ויזה עד תחילת הטורניר. ה-BBC מציין: המצב מדאיג עד כדי כך שאפילו נותני החסות של פיפ”א הביעו דאגה מהאפשרות של כישלון בתוכניות האוהדים וחבילות התיירות.

הפגנות ודאגה ברחובות

המדיניות של דונלד טראמפ מעוררת מתיחות פנימית. בכמה ערים גדולות, שבהן מתוכננים משחקי האליפות, פורצות הפגנות. על רקע המהומות הציבוריות, הנשיא הורה להכניס כוחות לשמירה על הסדר.

ההחלטה גרמה לגל חדש של ביקורת: הקהילה העולמית תוהה עד כמה בטוחות יהיו הערים האמריקאיות בקיץ 2026. טראמפ עצמו הצהיר שהוא מוכן “להעביר משחקים מאזורים מסוכנים” כדי “שהטורניר יעבור בסימן ביטחון”.

עולם שאוהב כדורגל — אך לא פוליטיקה

כדורגל תמיד היה מרחב של אחדות. אך היום הוא נמצא במרכזן של סערות פוליטיות. גביע העולם 2026 היה אמור להיות סמל לפתיחות ושיתוף פעולה בינלאומי, ובמקום זאת הוא מסתכן להפוך לזירה למשחקים פוליטיים.

אמריקה, שבה הכדורגל נאבק זמן רב על תשומת לב הצופים, יכלה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להראות שהספורט מסוגל לאחד יבשות. אך במקום זאת המדינה שוב מדגימה חלוקה.

גיאופוליטיקה ביציעים

באופן פרדוקסלי, אפילו מבנה הטורניר עצמו משקף את הסדר העולמי החדש: שלוש מדינות, שלושה קורסים שונים, ושדה אחד משותף שבו מתנגשות אידיאולוגיות. עבור פיפ”א זהו אתגר — לשמור על ניטרליות כאשר מיליוני אוהדים רואים מאחורי הלוגואים היפים — פוליטיקה וקונפליקט.

ככל שמתקרב האליפות, כך ברור יותר: המונדיאל הזה יהיה מבחן לא רק עבור הקבוצות הכדורגל, אלא גם עבור הדמוקרטיה.

סיכום

ארה”ב, קנדה ומקסיקו הבטיחו להראות לעולם חגיגת ספורט. אך בינתיים האוהדים דנים לא בהרכבי הנבחרות, אלא במחירי הכרטיסים, בעיות הוויזה ובסיורים צבאיים ברחובות.

גביע העולם 2026 היה אמור להיות חגיגה של אחדות. אך עלול להתברר כמראה של תקופה — שבה אפילו הכדורגל אינו מסוגל להסיח את הדעת מהפוליטיקה.

ואם העולם באמת “אוהב את אמריקה”, כפי שאמר אינפנטינו, אז עכשיו הוא מצפה ממנה לא רטוריקה, אלא פעולות שיחזירו לספורט את העיקר — אחדות אנושית.