האומות המאוחדות מתכונן לקצץ ברבע מכוח האדם לשמירת השלום בתשעה מבצעים ברחבי העולם עקב מחסור במימון, והמימון האמריקאי העתידי נותר לא ודאי.
אתגרים פיננסיים
בחודשים הקרובים מתכננת האו”ם להחזיר כ-25% מכוחות השלום והמשטרה, כמו גם את הציוד שלהם. זה ישפיע גם על מספר משמעותי של כוח אדם אזרחי. לדברי מקור אנונימי באו”ם, מדובר ב-13,000–14,000 חיילים ושוטרים.
ארצות הברית, התורמת הגדולה ביותר למבצעי השלום של האו”ם, מספקת יותר מ-26% מהמימון. סין באה אחריה, ותורמת כמעט 24%. תשלומים אלה הם חובה, אך ארצות הברית כבר צברה חוב של 1.5 מיליארד דולר בתחילת שנת הכספים החדשה ב-1 ביולי. הסכום הכולל של החשבונות הלא משולמים של וושינגטון עלה על 2.8 מיליארד דולר.
אי ודאות במימון
ארצות הברית הודיעה לאו”ם על תשלום צפוי של 680 מיליון דולר, אך המשלחת האמריקאית באו”ם לא הגיבה. באוגוסט הנשיא דונלד טראמפ ביטל באופן חד צדדי כ-800 מיליון דולר של מימון למבצעי שלום שתוכננו לשנים 2024 ו-2025. משרד התקציבים של הבית הלבן הציע לבטל את המימון לשנת 2026, תוך התייחסות לכישלונות במבצעים במאלי, לבנון והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
השלכות גלובליות
מבצעי השלום שעלולים להיפגע מתקיימים בדרום סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לבנון, קוסובו, קפריסין, הרפובליקה המרכז אפריקאית, סהרה המערבית, האזור המפורז של רמת הגולן בין ישראל לסוריה, וכן באביי — אזור מנהלי המנוהל במשותף על ידי דרום סודן וסודן.
שינויים אלה עשויים להשפיע על היציבות באזורים שבהם נוכחות האו”ם משחקת תפקיד מפתח. שאלות המימון נותרות פתוחות, ועתיד המשימות לשמירת השלום תלוי בהחלטות שיתקבלו בקרוב.
