צל חמאס בצבא הרוסי: הניאו-נאצים “רוסיץ'” תחת כנפי הקרמלין הכריזו על “תחרות” לתמונות של שבויים אוקראינים מוצאים להורג

לפעמים נדמה שהעולם כבר ראה הכל. אחרי דאעש, אחרי עינויי “ואגנר”, אחרי חמאס שהופך רצח למופע, קשה לדמיין משהו יותר ברברי. אבל רוסיה תמיד מוצאת דרך לרדת נמוך יותר. כך קרה גם עכשיו, כאשר קבוצת הניאו-נאצים דש”רג “רוסיץ'” הכריזה ב-16 בנובמבר 2025 בערוצי הטלגרם שלה על “תחרות” אמיתית: לשלוח תמונות עם שבויים אוקראינים מוצאים להורג — ולקבל מטבעות קריפטו. ללא רגשות, ללא בושה. רק “משחק” שבו המוות הוא הפרס.

עבור רבים מתושבי ישראל, זה נשמע כמו מקבילה כואבת. אנחנו מכירים את הטרור לא רק מהחדשות. ראינו איך רציחות הופכות לתוכן מדיה. ראינו איך קבוצות רדיקליות מנסות להשתלט על מרחב הפחד כדי לשנות את כללי האנושיות. כנראה לכן הסיפור הזה מעורר בישראל לא רק הלם — הוא מעורר את אותה תחושת זיהוי פנימית: הנה, אותו סוג של רוע, רק בצורה אחרת ובדגל אחר.

מי הם דש”רג “רוסיץ'”: קבוצה ניאו-נאצית שנוצרה במלחמה ומשרתת את האינטרסים של הקרמלין

דש”רג “רוסיץ'” הופיעה במחתרת הימנית הקיצונית הרוסית בערך בשנים 2013–2014, כאשר מנהיגיה העתידיים — אלכסיי מילצ’קוב ויאנין פטרובסקי (ולס) — החלו לגייס תומכים בקרב הניאו-נאצים הרוסים, קבוצות אוהדים ומשתתפי “תנועת העליונות הלבנה”. כבר בקיץ 2014, לאחר כיבוש קרים, “רוסיץ'” הועברה לדונבאס, שם פעלה יחד עם גדוד “פריזרק” ויחידות חמושות בלתי חוקיות אחרות תחת פיקוח של מדריכים רוסים.

מההתחלה הייתה לקבוצה טבע כפול. פורמלית הם נראו כ”מתנדבים”, אבל בפועל:

• קיבלו נשק ממחסני רוסיה,

• עבדו בשיתוף פעולה עם שירותי הביטחון הרוסיים,

• הסתתרו מאחורי מבנים הקשורים למשרד ההגנה הרוסי,

• השתתפו במבצעים שתוכננו על ידי מדריכים מה-GRU.

לאחר 2015 “רוסיץ'” נעלמת מהחדשות כמעט לשנתיים — עד שנים 2017–2018, כאשר משתתפים בודדים מופיעים בסוריה כחלק מפרוקסי רוסיים. זהו רגע חשוב: לסוריה לא מאפשרים “פעילות עצמאית”. הם נשלחו לשם לא בעצמם, אלא כחלק מהמדיניות הכללית של הקרמלין להשתמש בלוחמים רדיקליים בחזיתות פריפריאליות.

כאשר החלה המלחמה המלאה נגד אוקראינה בפברואר 2022, “רוסיץ'” שוב נמצא בחזית. במרץ–אפריל 2022 הם תועדו במחוז לוהנסק, מאוחר יותר — תחת איזיום, ואז בכיוונים הצפון-מזרחיים. זה לא סתם צירוף מקרים: “רוסיץ'” מופיע שם, היכן שהכוחות המזוינים הרוסיים מתמודדים עם הפסדים גדולים וזקוקים ל”עבודה מלוכלכת” טקטית.

הקבוצה ומנהיגיה נכללים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי, ארה”ב ואחרים. כ”יחידה המשתתפת בלחימה נגד אוקראינה”.

כיצד “רוסיץ'” מתקשר עם המדינה הרוסית: רשמית הם לא קיימים, אבל המדינה משתמשת בהם

השלטון הרוסי תמיד שיחק משחק כפול עם קבוצות רדיקליות. פורמלית הקרמלין מתרחק: אין דרגות רשמיות, אין חוזים עם משרד ההגנה, אין “לגיטימציה” ישירה. אבל בפועל “רוסיץ'” — כלי שמשתמשים בו במקרים שבהם הקרמלין זקוק לא לפקידים, אלא לדחלילים, פרובוקטורים, ואנשים שמוכנים להפר את אמנות ז’נבה ללא היסוס.

✔ 1. הצבא הרוסי מספק להם

למרות היעדר “סטטוס רשמי”, “רוסיץ'” מקבל:

• רכב משוריין,

• נשק אוטומטי,

• תקשורת,

• ציוד מיוחד,

• גישה לתשתית צבאית.

זה בלתי אפשרי ללא אישור הפיקוד.

✔ 2. משתמשים בהם באזורים שבהם נדרשת “עבודה מלוכלכת”

בקרב אנליסטים צבאיים קיימת דעה יציבה: אם בכיוון מסוים מופיע “רוסיץ'”, זה אומר:

• מצפים לטיהורים המוניים,

• נדרש אפקט פסיכולוגי,

• יופעלו שיטות טרור נגד שבויים ואזרחים.

כך השתמשו ב”רוסיץ'” תחת לוהנסק ב-2014, וכך גם תחת איזיום ב-2022.

✔ 3. מגנים עליהם מפני צדק

אף אחד ממשתתפי “רוסיץ'”:

• לא נעצר,

• לא נחקר,

• לא נושא לחקירה ברוסיה,

• לא הוכרז כקיצוני.

למרות שהם מציגים בפומבי סמלים נאציים, מודים בהוצאות להורג של שבויים ומצלמים התעללויות במצלמה.

זהו אינדיקטור ישיר לכיסוי פוליטי.

✔ 4. “מורידים אותם מהרדארים” כאשר נהיה רועש מדי

לאחר שערוריות:

• בשנת 2015, כאשר הקבוצה הואשמה בעינויים,

• בשנת 2022, לאחר תיעוד השתתפות בהוצאות להורג של שבויים,

• בשנת 2023, כאשר ארה”ב הטילה עליהם סנקציות,

• בשנת 2024, כאשר חקירות קישרו אותם למפעילי GRU,

“רוסיץ'” נעלם זמנית מהשדה הציבורי — אך לעולם לא מהצבא.

✔ 5. הם הפכו לחלק מהכלים הלא רשמיים של הקרמלין

רוסיה משתמשת באופן שיטתי בקבוצות כאלה כ:

• כלי לחץ,

• ערוץ לפעולות “בלתי נשלטות”,

• נושאי אידיאולוגיה של אלימות, המועילה לגיוס “קהל Z”.

זו אותה שיטה כמו עם:

• “ואגנר”,

• לוחמים סוריים,

• יחידות לחימה צ’צ’ניות.

המדינה עושה כאילו הם לא קיימים, בעוד היא משתמשת בהם בשקט.

למה זה חשוב להבנת רוסיה של היום

דש”רג “רוסיץ'” — אינו יוצא דופן ואינו אקזוטי.
זהו השתקפות של מה שהפכה המדיניות הצבאית הרוסית המודרנית:

• רדיקליזציה,

• אלמנטים ניאו-נאציים,

• הימור על טרור,

• היעדר מוחלט של כללים,

• נכונות להשתמש בפושעים ככלי של המדינה.

בדיוק במערכת זו מופיעות הכרזות על “תחרויות” עם שבויים מתים.
בדיוק מערכת כזו הופכת כל משא ומתן לבלתי אפשרי.
בדיוק מערכת כזו אוקראינה עוצרת במזרח, וישראל — במזרח התיכון, כשהיא מתמודדת עם שותפיה: איראן, חמאס, “חיזבאללה”.

מה באמת קרה

דש”רג “רוסיץ'” — זה לא סתם יחידה. זה פולחן. פולחן של אכזריות, שבו רצח — אינו אמצעי, אלא מטרה. בהכרזה שהם פרסמו ברשת, הכל ברור לחלוטין: שלושת הראשונים שישלחו תמונה על רקע “שבויים מחוסלים”, יקבלו פרס. אנונימיות מובטחת. פרסום — חובה.

באחד הערוצים הם אפילו פרסמו “דוגמה” — תמונה עם גופות של אנשים מתים. לא בשדה הקרב. לא בכאוס של התקפה. אלא באופן מאורגן, מביש, כאילו מדובר בצילום פרסומת. וזה — הכי חשוב: זה לא על מלחמה, אלא על סדיזם מופגן.

במקביל “רוסיץ'” פרסם תמונה אחרת — קבוצה של אנשים חמושים ביער סתיו עם הכיתוב “מחוז לנינגרד, סתיו 2025”. הרמז ברור: כאילו אנחנו “עובדים” רחוק מאוקראינה. למעשה זהו תרגיל ישן — ניסיון להראות שהם בלתי נגישים, מוסתרים, רגועים. אבל הניסיון של השנים האחרונות מראה שניסיונות כאלה בדרך כלל מופיעים כאשר הם מתחילים לפחד.

מי עומד מאחורי זה

המנהיג של “רוסיץ'” — מילצ’קוב. אדם שאפילו בלוגרים רוסים Z מזמן הפסיקו לקחת ברצינות. קוראים לו שוליים, “קרינג'”, מי שמנסה למשוך תשומת לב באמצעות מעשי סדיזם. זה אותו אדם, שאת עברו הילדותי מתארים דרך התעללות בבעלי חיים. מי שבהמשך מצא את עצמו תחת כנפי מפקדים צ’צ’נים והפך למבצע צייתן — חייל פשוט, שמותר לו הכל, חוץ מדבר אחד: להפגין חולשה בפומבי.

אבל החולשה בכל זאת פרצה החוצה. וידאו אחרון שבו הוא בקושי מחזיק דמעות ליד אפטי אלאודינוב, הפך למם אפילו בקהילות Z. ומאז כל הופעה שלו — זו ניסיון לפצות על הבושה במנה חדשה של אכזריות. “התחרות” על תמונות עם שבויים מוצאים להורג — מאותה סדרה.

למה זה חשוב דווקא לישראלים

יש רגעים שבהם הגיאוגרפיה מפסיקה להיות חשובה. כשמסתכלים על “התחרות” הזו, אי אפשר שלא לעשות הקבלות. ישראל מכירה את הטרור לפי הריח, לפי הצליל, לפי הצמרמורת שעוברת בעמוד השדרה כשמבינים: מישהו הופך רצח למשחק. דאעש עשה זאת, כשהוא מצלם הוצאות להורג בתפאורות מעוצבות. חמאס הפך את הטבח ב-7 באוקטובר לתוכן וידאו. רוסיה הולכת באותו דרך — רק בתעמולה שלה היא עושה זאת גם מצחיק, גס, עם אותה ברוטליות רוסית שלעתים קרובות מסתתרת מאחורי המילה “ניצחון”.

אבל המהות אחת: כאשר המוות הופך לתוכן, מתחילה התדרדרות החברה.

וזה חשוב לישראל לא רק מבחינה מוסרית. לרוסיה יש קשרים ארוכים עם קבוצות רדיקליות במזרח התיכון. היא תומכת בחמאס דיפלומטית, באיראן — טכנולוגית, ב”חיזבאללה” — פוליטית. רוסיה הכשירה כוחות סוריים, סייעה למבנים צבאיים, שהשתמשו מאוחר יותר בניסיון בפעולות טרור. המנגנון המרכזי כאן זהה: אלימות כהצגה, כהפגנת כוח. ו”רוסיץ'” — רק חלק מהמערכת הזו.

אוקראינה וישראל: איום אחד — חזיתות שונות

מה ש”רוסיץ'” עושה — זה לא עניין פנימי רוסי. זה סימפטום. סימפטום של חברה שבה הטרור הפך לנורמה, ושבה האנושיות — חולשה. אוקראינה מתמודדת עם זה מדי יום. ישראל — באופן קבוע, בגבולות שונים, דרך קבוצות שונות.

המלחמה הזו אינה רק על שטחים. זו מלחמה על הנורמה הציוויליזציונית. אוקראינה מגנה על אירופה מפני מה שישראל מגנה על הדרום והצפון שלה: מפני אנשים שאוהבים להרוג. לא במובן המטאפורי — פשוט אוהבים.

כאשר טרוריסט מצלם רצח ומעלה לרשת — הוא הורס את הגבולות בין מלחמה למופע. כאשר “רוסיץ'” מכריז על תחרות — הם עושים את אותו הדבר, רק במבטא רוסי.

למה הם בכלל עושים את זה

יש כמה סיבות.

1. פחד

כאשר מתחילים לפרסם על הקבוצה נתונים, מיקום או תוכניות, הם מנסים “לטשטש עקבות”, על ידי פרסום תמונות מאזורים אחרים.

2. משבר פנימי

החברה הרוסית כל כך התרגלה לאלימות, שכבר צריך להעלות את המינון. לתעמולה דרושים שוקים חדשים, זוועות חדשות, “גיבורים” חדשים.

3. מאבק על תשומת לב

קבוצות שוליים חיות מצפיות. בעולם שבו אפילו אכזריות מתחרה עם ממים, הם צריכים להמציא דרכים חדשות למשוך תשומת לב.

4. סדיזם כאידיאולוגיה

ל”רוסיץ'” אין אידיאולוגיה, מלבד אלימות קיצונית. זהו השפה שלהם, המותג שלהם, המוצר שלהם.

🇮🇱 מה עלינו לעשות עם זה בישראל

לא להתעלם. לא להתייחס כאל “משהו רחוק”. ישראל רגילה להבין את כוחו של האויב, אבל לפעמים חשוב להבין גם את טבעו. וטבע “רוסיץ'” — זהו טבע חמאס, “המדינה האסלאמית”, “חיזבאללה” וקבוצות טרור אחרות שמשתמשות באותו סט כלים:

• מוות,

• פומביות,

• פחד,

• רעיון מעוות של “גבורה”.

כאשר רוסיה הופכת בפומבי הוצאה להורג של שבויים לתחרות — זו לא רק חדשות מפחידות. זהו אות. אות לכך שרוסיה לא שולטת בקבוצות הרדיקליות שלה. שרוסיה מוכנה להשתמש בכל שיטה — באוקראינה, בסוריה, במזרח התיכון. ושקבוצות כאלה יכולות להפוך לכלי השפעה הרבה מעבר לחזית.

המחשבה המרכזית

אוקראינה היום מתמודדת עם אותו סוג של רוע שישראל מתמודדת איתו במשך עשורים.
ההבדל הוא רק בגיאוגרפיה. לא במהות.

לכן חשוב לדעת סיפורים כאלה. חשוב להבין. וחשוב לדבר עליהם. כי רוע שהופך רצח למשחק, לעולם לא נשאר מקומי. הוא מחפש אזורים חדשים, קהלים חדשים, דרכים חדשות להיות “נראה”.

נאנווסטי חדשות ישראל Nikk.Agency