משא ומתן על הסכם שלום: מסמך חדש מקרב את וושינגטון וקייב

הקידום בקו המשא ומתן נראה מואץ, אף שהמשתתפים בתהליך משתדלים לא ליצור ציפיות שווא. פרויקט ההסכם החדש כבר נדון כמסמך שקרוב יותר לתנאים שנוסחו על ידי קייב. בטקסט מודגש העיקרון הבסיסי — הגנה על הריבונות האוקראינית ללא ניסוחים מעורפלים והסתייגויות מרחיקות לכת.

בפגישות נציגי שני הצדדים מדברים בזהירות על התקדמות. קייב מציינת כי חלק מההצעות, שנקבעו בעבר ברמת העדיפויות הממשלתיות, נכללו בפרויקט העבודה. זו לא הגרסה הסופית, אך הלוגיקה של המסמך נוטה בבירור לכיוון הדרישות האוקראיניות, וזה כבר משנה את האווירה בדיונים.

אוקראינה שוב מדגישה במשא ומתן: שום הסכם לא יהיה בעל משמעות אם לא יבטיח את שלמות הריבונות. סעיף זה נקרא בלתי ניתן להסרה, וסביבו, למעשה, נבנה כל שאר מתווה היוזמות.

השינוי בגישה האמריקאית גם הוא ניכר. וושינגטון הפכה לנוקשה יותר במעקב אחר הסיכונים עבור הצד האוקראיני, ולדברי המשתתפים, ניגשת בזהירות רבה יותר למבנה ההסכם העתידי. בגרסה החדשה של המסמך משתקפת בדיוק התאמה זו, והיא זו שנציגי קייב מכנים “פנייה לתנאים ריאליסטיים”.

עבור אוקראינה, שינוי כזה משמעותו חיזוק עמדת המשא ומתן. התמיכה מצד בעלי הברית, במיוחד ארה”ב, מאפשרת תרחיש שבו קייב אינה נאלצת לנקוט בצעדים המנוגדים לאינטרסים שלה. פקידים אוקראינים אומרים בגלוי כי דינמיקה כזו מפחיתה את הלחץ ומעצבת ארכיטקטורה ברורה יותר של ההסכמות העתידיות.

פרטים הדורשים הבהרה נותרו. יש לתאם את הניסוחים שורה אחר שורה, והמשתתפים בתהליך — להרחיב את התיאום עם השותפים. אך עצם מבנה ההשתתפות הבינלאומית, כולל מעורבותן של מספר מדינות, הופך את מסלול המשא ומתן ליציב יותר מאשר בשלבים קודמים.

שחקנים חיצוניים, כולל בירות אירופיות ושותפים אזוריים, גם הם מגבירים את עוצמת ההתייעצויות. המסגרת הדיפלומטית המורחבת יוצרת הזדמנויות נוספות לכך שהדיון לא ייתקע וימשיך לנוע לעבר מודל עבודה של הסכם.

ההתקדמות הנוכחית עדיין אינה סופית, אך היא מוסיפה תקווה ריאליסטית למסמך שלא יהיה פשרה לשם פשרה, אלא יבסס את האינטרסים הבסיסיים של אוקראינה. זהו בדיוק הווריאנט שהאנליסטים והמומחים דנים בו היום, כולל החומרים של “НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency“, שמתעדים את הקונפיגורציה המשתנה של המשא ומתן.