ב-X (לשעבר טוויטר) הופיעה חיתוך מעניין של תפיסה גלובלית. החשבון Global Statistics פרסם תוצאות מחקר אסוציאציות — מה הדבר הראשון שעולה לאנשים בראש כשהם שומעים את שם המדינה. לא כלכלה, לא תוצר ולא דיפלומטיה. אלא דימויים. פשוטים, יציבים, כמעט אינסטינקטיביים.
התמונה שהתקבלה היא מייצגת ובמקומות מסוימים לא נוחה.
דימויים חזקים יותר מעובדות
יפן — טכנולוגיות ואנימה.
ארה”ב — הוליווד והזדמנויות.
צרפת — רומנטיקה ומגדל אייפל.
איטליה — פיצה ואופנה.
אלו לא תגליות. אבל דווקא דימויים כאלה יוצרים את התפיסה ההמונית על העולם — מהר יותר מכל דוחות אנליטיים.
ישראל בעדשה כפולה
ישראל, לדעת המשיבים, מזוהה מיד עם חדשנות וקונפליקטים. שתי מילים שלרוב לא עומדות זו לצד זו, אבל דווקא בצירוף הזה המדינה מופיעה לרוב בדמיון הגלובלי.
מרכז טכנולוגי — ואזור מתיחות מתמיד. אומת הסטארט-אפ — וחדשות יומיות על מלחמה. הדואליזם הזה הפך מזמן לחלק מהתפיסה הבינלאומית של ישראל.
מזרח, מערב וקלישאות
דרום קוריאה — K-pop וטיפוח עור.
הודו — בוליווד ותבלינים.
סין — ייצור ואוכלוסייה.
גרמניה — מכוניות והנדסה.
בריטניה — משפחת המלוכה ותה.
כל אסוציאציה מפשטת את המציאות, אבל כך בדיוק פועלת החשיבה ההמונית: דרך סמנים קצרים וקלים לזיהוי.
גם פוליטיקה משאירה חותם
רוסיה — קור ופוטין.
סוריה — היסטוריה ומלחמה.
עיראק — נפט ומסופוטמיה.
אפגניסטן — הרים ועמידות.
כאן כבר פחות תיירות ויותר גיאופוליטיקה. האסוציאציות מתעדות לא תרבות, אלא מצב — קונפליקט, חוסר יציבות, לחץ ההיסטוריה.
אוקראינה ובלארוס
אוקראינה ברשימה זו נתפסת כאומץ וחיטה.
בלארוס — יערות ומורשת סובייטית.
גם זה סימפטום של התקופה. מדינה אחת נראית דרך התנגדות ודימוי חקלאי, והשנייה — דרך עבר שעדיין לא מרפה.
העולם כמערכת דימויים
אמריקה הלטינית — כדורגל, קפה, קרנבלים.
אפריקה — טבע, זהב, ספארי, מרתוניסטים.
סקנדינביה — אושר, עיצוב, פיורדים, זוהר צפוני.
המזרח התיכון — נפט, מדבר, מקומות קדושים ומתיחות.
שום דבר מזה אינו תמונה מלאה. אבל דווקא מחלקים כאלה מורכבת התפיסה הגלובלית — זו שמדינות מתמודדות איתה במדיה, דיפלומטיה, תיירות ואפילו באלגוריתמים של רשתות חברתיות.
למה זה חשוב
אסוציאציות — זה לא בדיחה ולא משחק. זו כוח רך שפועל ללא תלות במדיניות רשמית. הוא משפיע על השקעות, אהדות, פחדים וציפיות.
לכן מחקרים כאלה חשובים לא פחות מאינדקסים כלכליים: הם מראים, כיצד תופסים את המדינה, ולא כיצד היא מכנה את עצמה.
ובמובן הזה, ניתוח דימויים כאלה הוא חלק מהשיחה על העולם המודרני, שמוביל НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעד כיצד התפיסה הקולקטיבית יוצרת מציאות מהר יותר מכל הצהרות ואסטרטגיות.
