אלכסנדרובסקויה פודבוריה והצל הארוך של הקרמלין: מדוע “השטחים ההיסטוריים” שוב דופקים על דלתות ירושלים

ניסיון נוסף להרכיב מחדש את העבר תחת הסיסמה “צדק היסטורי” שוב עולה על פני השטח. הפעם – בלב ירושלים. על רקע המלחמה נגד אוקראינה והבחינה המחודשת של הגבולות באירופה, הנושא של משא ומתן עם רוסיה על מה שנקרא “שטחים היסטוריים” חוזר באופן בלתי צפוי לסדר היום הישראלי.

מדובר בחצר אלכסנדר – נכס בעיר העתיקה, שרוב הישראלים כמעט ולא יודעים עליו, למרות שהוא ממוקם במרחק של כמה דקות הליכה מכנסיית הקבר. דווקא הנקודה הזו עשויה להפוך למנוף השפעה חיצוני באחד המקומות הרגישים ביותר בעולם.

אות שקשה לא להבחין בו

סוכנות הידיעות TASS דיווחה שישראל חידשה את המשא ומתן עם רוסיה על העברת חצר אלכסנדר. המקור – משרד החוץ הרוסי. הניסוח זהיר, אך המשמעות ברורה: “יש סיכויים, מתנהלים מגעים”.

חשוב להזכיר: המשא ומתן הזה הוקפא לאחר הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022. ממשלת בנט-לפיד דאז ראתה את המשך הדיאלוג כבלתי אפשרי. כעת המצב השתנה – וזה בדיוק מה שמעורר דאגה.

למה הנקודה הזו קריטית

חצר אלכסנדר ממוקמת:

— בתוך חומות העיר העתיקה
— כ-150 מטרים מכנסיית הקבר

זה לא רק נדל”ן. זהו צומת שבו נפגשים דת, תיירות, פוליטיקה וביטחון. שליטה על נכס כזה משמעותה גישה לזרמי אנשים, סמלים ומשמעויות – כלומר, גם להשפעה.

איך השתנו כללי המשחק

בשנת 2020 ממשלת בנימין נתניהו שינתה את המעמד המשפטי של החצר, והשוותה אותה ל”מקומות קדושים”. למעשה – לכותל המערבי, אל-אקצה וכנסיית הקבר.

התוצאה הייתה ברורה: השאלה יצאה מהתחום המשפטי והפכה להיות לחלוטין בידי הממשלה. הליך העברת הנכס הפך לפשוט יותר מאשר קבלת היתר עירוני רגיל.

זו הייתה החלטה פוליטית. וההשלכות שלה – גם הן פוליטיות.

מי עומד מאחורי הדרישות

על החצר טוען החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית (IPPO). אחת הדמויות המרכזיות בהנהגתה – סרגיי סטפאשין, ראש ה-FSB לשעבר. במבנים ברמה כזו אין “לשעבר”.

ה-FSB אינו הפשטה. זהו מבנה ש:

— משתף פעולה עם איראן
— מתאם פעולות בסוריה
— יש לו קשרים עם חמאס
— מנהל פעולות היברידיות ומידע נגד ישראל

סטפאשין עצמו הודה בפומבי שמוסקבה לחצה על ישראל לחידוש המשא ומתן.

למה זה מסוכן דווקא עכשיו

ב-8 בדצמבר 2025 נתניהו הצהיר מעל בימת הכנסת שהוא שומר על קשר קבוע עם פוטין ורואה את היחסים האישיים הללו כ”חיוניים”. בהקשר זה, העברת נכס אסטרטגי למבנה הקשור למעגלי הכוח הרוסיים נראית לא כאפיזודה בירוקרטית, אלא כסיכון.

שליטה על חצר אלכסנדר – זו שליטה על “מערכת העצבים” של העיר העתיקה. וזה כבר עניין של ביטחון לאומי.

לקחים שמתעלמים מהם

כאשר שר החוץ של רוסיה הפשיסטית לברוב אומר ש”אוקראינה תמיד הייתה שלהם”, הוא למעשה מודה: מוסקבה מעולם לא התכוונה לקיים את ההסכמים שבהם הכירה בעצמה בגבולות 1991.

ההיסטוריה מאשרת זאת. גאורגיה, אבחזיה, אזור צחינוואלי. אולטימטומים, “כוחות שמירה על השלום”, ואז – ניתוק שטחים. התסריט חוזר על עצמו במשך עשורים.

כבר במאה ה-19 אוטו פון ביסמרק הזהיר: הסכם עם רוסיה אינו שווה את הנייר שעליו הוא חתום. הוא ידע על מה הוא מדבר – שלוש שנים עבד כשגריר בסנט פטרסבורג.

הסופר הגאורגי גריגול רובקידזה כתב על כך לפני מאה שנה, ותיאר לא רק כיבוש, אלא קרע תרבותי ומוסרי שרוסיה מביאה עמה. דבריו נשמעים היום מפחידים ורלוונטיים.

עבודת סוכנים כאסטרטגיה

רוסיה הפשיסטית פועלת מזמן לא רק עם טנקים. חדירה סוכנתית, מפלגות לוויין, “אידיוטים מועילים” – זה חלק ממערכת אחת.

ב-21 בנובמבר 2025 בבריטניה הורשע חבר פרלמנט אירופי לשעבר, נייתן גיל, שהודה בעבודה עבור רוסיה. העונש – 10.5 שנים. בגרמניה “אלטרנטיבה לגרמניה” מפגינה בגלוי נטייה פרו-רוסית. השאלה היא רק בהיקף.

ירושלים – לא מטבע עובר לסוחר

חצר אלכסנדר – זה לא ויכוח ארכיוני ולא מחווה של “רצון טוב”. זהו בחירה אסטרטגית עם השלכות ארוכות טווח.

ההיסטוריה של אוקראינה, גאורגיה וכל מזרח אירופה מראה: ויתורים לרוסיה אינם סוגרים את הסכסוך, אלא מזמינים את המשכו. במיוחד כאשר מדובר במקומות “קדושים” וב”זכויות היסטוריות”.

זו הסיבה שהדיון בנושא זה חורג בהרבה מעבר לעסקה אחת ודורש זהירות מרבית – הן עבור ישראל והן עבור האזור כולו. זהו ההקשר שבו היום פועלים ומנתחים את האירועים נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency.

עצומה נגד העברת חצר אלכסנדר

❗️אנו קוראים לכל מי שאכפת לו לחתום על העצומה נגד העברת חצר אלכסנדר לידי IPPO.
זה חשוב מאוד לביטחון ישראל ולהגנה❗️
🔽 קישור לעצומה 🔽

https://www.atzuma.co.il/threatfromrussia