מאר-א-לאגו, איראן וטילים: למה נתניהו ממהר לטראמפ

סוף דצמבר לפוליטיקה הישראלית מבטיח להיות מתוח. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתכונן לפגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבה, לפי מקורות אמריקאים, הנושא המרכזי יהיה אישור אפשרי של פעולות צבאיות חדשות נגד איראן. השיחות מתוכננות בפלורידה, במועדון Mar-a-Lago, באופן ראשוני – ב-29 בדצמבר.

הצהרת טראמפ נשמעה מאופקת: התאריך לא אושר, אבל יש בקשה לפגישה. בחוגים ישראליים האות הזה נקרא באופן חד משמעי – השאלה דחופה, והיא יוצאת הרבה מעבר לפרוטוקול הדיפלומטי.

בירושלים מקדישים פחות ופחות תשומת לב לתוכנית הגרעין האיראנית כשלעצמה ויותר ויותר לטילים הבליסטיים. מקורות המכירים את הדיון מדגישים: דווקא הטילים נחשבים כיום לאיום המרכזי, המסוגל לשנות את מאזן הכוחות מהר וכואב יותר מאשר מתקני הגרעין.

לפי הערכות הצד הישראלי, איראן בשמירה על יכולות הייצור הנוכחיות מסוגלת לייצר עד כמה אלפי טילים בליסטיים בחודש. מספר זה מופיע בתדרוכים סגורים ומעורר דאגה רצינית – במיוחד על רקע העובדה שמערכות ההגנה האווירית, גם כשהן מראות יעילות גבוהה, דורשות משאבים כספיים וטכנולוגיים עצומים.

הניסיון מהסכסוך האחרון בן 12 הימים היה תזכורת קרה. למרות יירוטים ברמה של כ-86 אחוזים, עשרות טילים איראניים בכל זאת הגיעו ליעדים. נרשמו פגיעות במתקנים צבאיים, כולל בסיסי חיל האוויר. ישראל הכירה רשמית במכות, והדגישה שהן לא הוציאו את התשתית מכלל פעולה – אבל עצם העובדה הייתה סימן מדאיג.

מחיר ההגנה התברר כלא פחות מובהק. מאות טילים מיירטים, מיליארדי שקלים של הוצאות ומלאי זמן מוגבל לשיקום – כל זה יוצר לוגיקה חדשה של קבלת החלטות. במציאות כזו השאלה “להכות או לחכות” מפסיקה להיות תיאורטית.

הרקע המידעתי סביב הדיונים הללו צפוף ביותר. בישראל באותם ימים עולה בחדות העניין בנושאי כדורגל פנימיים – “הפועל באר שבע”, “הפועל תל אביב”, – בדמויות בינלאומיות מתרבות הפופ והספורט, וכן בשערוריות ארכיון רועשות כמו פרשת ג’פרי אפשטיין. על רקע זה שאלות הביטחון מתחרות על תשומת הלב של החברה, אבל עבור ההנהגה הפוליטית סדרי העדיפויות לא משתנים.

אפילו בסביבת טראמפ, כפי שמודים פקידים אמריקאים לשעבר, אין ביטחון מלא שהוא יתמוך ללא סייג בגישה הישראלית. עמדתו עשויה להיות תלויה במידה שבה האיום הטילי יוצג בצורה משכנעת ובמידה שבה הוא משתלב בתרחיש רחב יותר של ייצוב אזורי.

עם זאת, בירושלים יוצאים מחישוב פשוט: אם איראן תשמור על קצב הגברת הפוטנציאל הטילי, החלון להחלטות מקדימות ייסגר במהירות. זה בדיוק מה שנתניהו מתכוון להעביר לטראמפ – ללא רטוריקה פומבית, אלא עם מספרים, תרחישים ותוצאות ישירות.

בתנאים שבהם סדר היום העולמי נקרע בין ספורט, שערוריות ושמות רועשים, שאלות המלחמה והביטחון חוזרות למרכז – לא לפי מגמה, אלא לפי צורך. על הקשר הזה ומשמעותו לישראל כותבים באופן קבוע НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency, מתעדים רגעים שבהם מאחורי רעש החדשות מסתתרים החלטות ברמה אסטרטגית.