ממשלת איראן סוגרת את המדינה: כיצד סגירת האינטרנט משנה את המחאות ומשאירה את התפוצות בחושך

ביום חמישי בערב, בסביבות השעה שמונה, איראן ניתקה את האינטרנט, ובכך למעשה ניתקה כ-85 מיליון אנשים מהעולם החיצון. צעד כזה כבר הפך לפרקטיקה מוכרת של טהראן בתקופות משבר — כאשר השלטון מנסה בו זמנית להוריד את התיאום ברחובות ולחסום את זרם העדויות החוצה.

עד לרגע זה, האיראנים, למרות הסנקציות והחסימות הפנימיות, שמרו לעיתים קרובות על גישה לאפליקציות ואתרים מוכרים דרך VPN. אך הניתוק הנוכחי מצמצם בחדות אפילו את הפרצות הללו: שיתוף וידאו, תמונות ועדויות על ההפגנות הופך להרבה יותר קשה, ומשמעות הדבר היא שפחות מידע מגיע לעיתונאים, פעילי זכויות אדם וקרובי משפחה בחו”ל.

על רקע ההחמרה הכלכלית, גל המחאה נראה יותר ויותר כאיום הפנימי המסוכן ביותר למשטר בשנים האחרונות. בתנאים כאלה, “חושך דיגיטלי” יכול לשמש ככיסוי לדיכוי קשה, כאשר ההצדקות הציבוריות והאמון בשלטון הולכים ופוחתים, וההימור — עולה.

מחוץ למדינה זה נתפס כאסון אישי.

קרובי משפחה של איראנים בארה”ב, אירופה, קנדה ומדינות אחרות נותרים ללא קשר וחיים במצב של דאגה מתמדת. ביום שבת, התובע הכללי של איראן הצהיר כי משתתפי ההפגנות ייחשבו “אויבי האל”, ומשמעות הדבר היא סיכון לגזרי דין חמורים ביותר, כולל עונש מוות.

עאזם ג’נראווי, מומחית לאבטחת סייבר מטורונטו, מתארת את מצב הדיאספורה בצורה ישירה: תארו לעצמכם שאחיכם ובני דודיכם יוצאים לרחובות — ואתם לא יכולים לא להתקשר ולא לראות מה קורה. היא אומרת שלא הצליחה להתרכז בעבודה וחשבה רק על הקרובים והחברים. בקולה — דמעות: אנשים נהרגים ונפצעים, ובחו”ל לא מבינים מי בדיוק, היכן ומה קורה איתם.

בסיפור הזה עולה יותר ויותר מילה אחת: Starlink.

ניתוק האינטרנט הפך כבר לשלישי בקנה מידה גדול בשנים האחרונות. ב-2019, כאשר מחו נגד העלאת מחירי הדלק, דווח על מאות הרוגים. ב-2022, לאחר מותה של מהסה אמיני, שנעצרה בשל לבישת חיג’אב “לא נכונה” לכאורה, ההפגנות שוב דוכאו עם מספר רב של קורבנות.

אז הקשר דרך Starlink שיחק תפקיד ניכר: חלק מהאנשים קיבלו אפשרות להעביר מידע החוצה, תוך עקיפת החסימות הממשלתיות. כעת השימוש במסופים, לפי התיאורים, גדל עוד יותר — למרות שהרשויות לא נתנו אישור, והשירות נותר בלתי חוקי.

על פי הערכות גורמים רשמיים, במדינה עשויים להימצא עשרות אלפי מקלטי Starlink. עם זה מסכים פעיל האינטרנט מהדי יחיאנז’אד: רוב המכשירים, ככל הנראה, בידי עסקים, אך חלק מהבעלים משתמשים בהם דווקא כדי לשלוח וידאו ותמונות ממקומות ההפגנות.

אך גם Starlink לא נראה כ”כפתור קסם”.

לאחר המלחמה עם ישראל ביוני בשנה שעברה, איראן, לפי אותן עדויות, החלה לדכא יותר את אותות ה-GPS — כאלמנט של לוגיקה צבאית וניהול יכולות טכנולוגיות. ולמקלטי Starlink ה-GPS נחוץ לקשר יציב עם לוויינים במסלול נמוך.

אמיר רשידי, מנהל זכויות דיגיטליות וביטחון בקבוצת Miaan, מעריך ירידה ברמת העברת הנתונים ממכשירי Starlink בכ-30% לאחרונה. באזורים מסוימים, לדבריו, הירידה הגיעה ל-80% — כלומר הקשר הופך להגרלה ולא לערוץ יציב.

זו הסיבה שכעת רוב ההודעות שיוצאות מאיראן לאחר ניתוק האינטרנט מגיעות דרך Starlink — וזה הופך את המשתמשים לפגיעים. הפחד ממעצר הופך לגורם שבגללו אנשים נמנעים מהפעלת המסופים. ג’נראווי אומרת בצורה ישירה: אם אדם ייעצר, הוא עלול להיות מואשם בעבודה עבור ישראל או ארה”ב, וההשלכות עלולות להיות קיצוניות.

אך הפרדוקס הוא שוויתור על קשר הופך את המתרחש לעוד יותר לא שקוף — גם לעולם וגם לדיאספורה עצמה, שמנסה להבין אם קרוביהם חיים.

יחיאנז’אד סבור שמחאה רדיקלית כזו קשה להחזיק בתנאים של דיכוי קיצוני ובידוד מידע. אם בימים הקרובים לא ישתנה דבר, פעילות המחאה עשויה להתחיל לדעוך — לא משום שהסיבות נעלמו, אלא משום שהתנאים להמשך נעלמו.

איראן שוב מראה שמלחמה מודרנית ומשבר פנימי מתנהלים לא רק על הקרקע ובשמיים, אלא גם בכבלים — שם במתג אחד ניתן לנתק את הקשר של אנשים עם העולם ועם זה עם זה. НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתעדת את הרגע הזה כמפתח: בשנת 2026 השליטה במידע הופכת לכלי שלטון כמו כוחות הביטחון ובתי המשפט המדכאים.