מינוס שמונה עשרה וחושך: איך דיפלומטים ישראלים שורדים את חורף המלחמה בקייב

התקפות מסיביות של רוסיה על תשתיות אזרחיות בימים האחרונים החמירו באופן חד את המצב בקייב. בירת אוקראינה נותרה ללא חשמל יציב, חימום ומים על רקע כפור חזק. הטמפרטורה יורדת ל−18 מעלות, ועבור מאות אלפי תושבים זה כבר לא אי נוחות זמנית, אלא שאלה של הישרדות.

האור והחום נעלמים מיד בכמה אזורים. הבתים מתקררים תוך שעות ספורות. אנשים נאלצים לעזוב את הדירות, לחפש נקודות חימום או לעזוב את העיר. קייב נכנסת בהדרגה למצב של הישרדות אנרגטית, כאשר אפילו הפסקה קצרה הופכת לסיכון רציני לחיים.

על רקע זה, דיפלומטים ישראלים ממשיכים לעבוד בבירת אוקראינה. למרות המלחמה והקור הקיצוני, שגרירות ישראל בקייב לא מפסיקה לקבל מבקרים. העובדים יוצאים לעבודה מדי יום, לעיתים קרובות חוזרים בערב לדירות ללא אור, מים וחימום.

רוב הדיפלומטים והעובדים המקומיים גרים בבנייני מגורים רגילים עם אספקת חשמל לא יציבה. בתוך המבנים קר. אנשים לובשים בגדים חמים אפילו בבית, ישנים תחת כמה שמיכות, מבשלים אוכל בתנאים של הפסקות מתמידות. גנרטורים לא נמצאים בכל מקום, והכוח שלהם לא תמיד מספיק.

לפני כמה ימים התרחש אירוע שהפך לסמל מוחשי של המתרחש. הקונסול קתרין נחשון בילתה כשלוש שעות במעלית תקועה. החשמל בבניין נותק פתאום, והיה אפשר לצאת רק לאחר שחזור חלקי של אספקת האנרגיה. בתנאי קור מצבים כאלה הופכים לא רק למלחיצים, אלא גם למסוכנים.

שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי הצהיר כי החורף הנוכחי הפך לקשה ביותר בכל תקופת המלחמה המלאה. לדבריו, תשתית האנרגיה ההרוסה בשילוב עם כפור קיצוני יוצרת סיכון להפיכת קייב לעיר שאינה ראויה למגורים. עם זאת, העובדים מחזיקים מעמד וממשיכים לבצע את תפקידיהם.

חלק עיקרי מהעבודה כעת קשור לעזרה לישראלים ולקהילה היהודית באוקראינה. שאלות קונסולריות, תמיכה באזרחים, תיאום מאמצים הומניטריים — כל זה מתרחש על רקע הפסקות מתמידות ואזעקות אוויר.

המצב משפיע גם על חיי משפחות רגילות. בשל היעדר חימום בבתים, הרשויות דנו בדחיית תחילת שנת הלימודים. בפועל, הורים רבים קיבלו החלטה פרדוקסלית אך הכרחית: לשלוח את הילדים לבתי ספר, שם חם, אפילו למרות הסיכונים. בדירות קר, ומבני בתי הספר מחוברים למקורות אנרגיה חלופיים.

שירותי העירייה עובדים במצב חירום. צוותי התחזוקה מקימים נקודות חימום ניידות, מספקים חום לבתי חולים, מחלקות יולדות, מוסדות חברתיים ומרכזים קהילתיים. עובדי האנרגיה מנסים לשחזר את אספקת האור והחום, אך בשל היקף ההרס זה קורה לאט ולא באופן שווה.

ראש עיריית קייב הצהיר כי ההתקפה המשולבת האחרונה הייתה אחת הכואבות ביותר בזמן האחרון. ההתקפות פגעו במתקנים קריטיים, וההשלכות מורגשות בכל העיר. הרשויות קראו למי שיש לו אפשרות, לעזוב זמנית למקומות עם חשמל וחימום.

באזור קייב מתגוררים מיליוני אנשים. רבים מהם חיים כעת בתנאי חושך מוחלט וקור עז. שירותי הרווחה מזהירים מפני איום ממשי על החיים, במיוחד עבור קשישים, ילדים ואלה שאין להם גנרטורים או גישה לנקודות חימום.

לפי מקורות אוקראינים, במהלך ההתקפות האחרונות נעשה שימוש במערכת טילים בליסטיים היפר-קוליים “אורשניק”. ההתקפות היו חלק מגל רחב שכלל מאות רחפנים ועשרות טילים בכל רחבי המדינה. בקייב אושרה מותו של לפחות ארבעה אנשים.

הקהילות היהודיות קיבלו בימים האחרונים דלק נוסף לגנרטורים וציוד חירום. עזרה זו ניתנה על ידי רשת חב”ד באוקראינה, שפתחה במבצע חירום לתמיכה באנשים בקייב ובערים אחרות. עזרה זו מאפשרת לשמור על פעילות מרכזי הקהילה ומצילה חיים ממש.

לאלה שנשארו ללא חימום הוצעה פינוי לכפר חינוכי אור אבנר באזור ז’יטומיר, שם פועלות מערכות חימום. אחד הרבנים בקייב ציין כי אנשים רבים חיים בתנאים בלתי נסבלים, והשילוב של מלחמה וקור עז נושא אופי קטסטרופלי גלוי.

החורף באוקראינה שוב הופך לנשק. ובתנאים אלה, נוכחות הדיפלומטים הישראלים בקייב אינה פורמליות, אלא עבודה יומיומית על סף האפשרי. על כך כותב נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעד את מציאות המלחמה לא לפי דיווחים, אלא לפי איך שהיא מורגשת בדירות הקרות והחשוכות של העיר הנצורה.