אנושיות תחת אש: אוקראינה מאמצת חוקים להגנת בעלי חיים במהלך התוקפנות המדממת של פוטין — לפי הסטנדרטים של האיחוד האירופי וישראל

אוקראינה עשתה עוד צעד לכיוון הסטנדרטים ההומניסטיים העולמיים בטיפול בבעלי חיים. הוורכובנה ראדה תמכה באופן ראשוני בהצעת חוק שמרחיבה את המושגים בתחום הגנת בעלי החיים, מכניסה נורמות חדשות של אחריות ומחזקת את ההגבלות על שימוש בבעלי חיים במרחב הציבורי — מפרסום ועד בידור.

מדובר לא רק בניסוחים סמליים. המסמך מעגן מושגים כמו “דוגהנטר”, “השארת בעל חיים ללא השגחה”, “רווחת בעלי חיים”, וכן מוסיף עקרונות בסיסיים להגנה מפני התעללות. סעיף נפרד קובע איסור על שימוש בבעלי חיים ביתיים בפרסום בהיעדר תנאים נאותים.

עם זאת, אוקראינה עדיין נמצאת בנקודת ביניים. כיום ברמה הלאומית קיים רק איסור על קרקסים ניידים. אין איסור כלל-מדינתי על שימוש בבעלי חיים פראיים או ביתיים במופעי קרקס, אף על פי שהדיונים הציבוריים והניסיונות החקיקתיים נמשכים.

מפת האיסורים העולמית

במדינות רבות הדרך הזו כבר עברה. איסור לאומי מלא על שימוש בבעלי חיים פראיים וביתיים בקרקסים קיים ביוון, בוליביה, בוסניה והרצגובינה, קולומביה, קפריסין ומלטה. בקנדה ובברזיל הוטלו הגבלות כאלה ברמה האזורית.

הפרקטיקה של איסור על בעלי חיים פראיים נפוצה עוד יותר. ביותר מחמישים מדינות מופעי קרקס ללא השתתפות חיות פרא הפכו לנורמה. ביניהן — אוסטריה, אנגליה, בלגיה, בולגריה, וירמניה, גואטמלה, דנמרק, ישראל, הודו, אירלנד, ספרד, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, סינגפור, צרפת, שוודיה וסקוטלנד. בארה”ב, גרמניה, ארגנטינה ואוסטרליה קיימים איסורים מקומיים ברמת המדינות או האזורים.

השימוש בבעלי חיים ביתיים במופעי קרקס נאסר גם במספר מדינות, כולל בוליביה, בוסניה והרצגובינה, ברזיל, גואטמלה, יוון, קנדה, קולומביה, קפריסין ומלטה.

מה משתנה באוקראינה

הצעת החוק מס’ 11328, שאושרה ב-15 בינואר 2026 כבסיס, מציעה גישה מערכתית יותר. בה מעוגנות נורמות הנוגעות ישירות לתנאי החזקת בעלי חיים. לדוגמה, מותר להחזיק בעלי חיים ביתיים על רצועה לא יותר מ-12 שעות ברציפות, ולאחר מכן חובה להוציאם לטיול של לפחות שעה.

מותר להחזיק בעלי חיים למטרות מדעיות — בכלובים, ויווריות או משתלות, אך רק בתנאים מחמירים. המסמך גם מכניס תוכניות חינוכיות לטיפול הומני בבעלי חיים ומדגיש את אחריות הבעלים למצבם הפיזי והנפשי.

מוגדרים בנפרד מושגים שלא היו קיימים בעבר בחקיקה. “רווחת בעלי חיים” מוגדרת כהבטחת הצרכים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים, מניעת כאב, פחד וסבל, כולל רגעי שחיטה. “השארת בעל חיים ללא השגחה” מוגדרת כפעולה או מחדל של הבעלים המובילים למצב חסר אונים של בעל החיים. “דוגהנטרים” מוגדרים כאנשים מגיל 14 ומעלה, שמשמידים בכוונה בעלי חיים או קוראים לכך.

כמו כן, מוצע לאסור שימוש בבעלי חיים ביתיים בפרסום, בתערוכות ובתחרויות, אם המארגנים לא סיפקו תנאים בטוחים. נאסרות גם ניתוחים כירורגיים שאינם קשורים לטיפול: חיתוך אוזניים וזנבות, הסרת שיניים, ציפורניים, שלילת קול. יוצא דופן — רק אינדיקציות רפואיות בהחלטת וטרינר.

הקשר המלחמה והתחייבויות אירופיות

בהערת ההסבר מודגש כי אוקראינה כבר ב-2013 אשררה את האמנה האירופית להגנת בעלי חיים ביתיים. חלק מהנורמות שלה יושמו, אך הפלישה המלאה של רוסיה ב-2022 יצרה אתגרים חדשים — מהפינוי של בעלי חיים ועד הגישה למקלטים, שבהם רק בשנה השלישית למלחמה הותר רשמית להימצא עם חיות מחמד.

על רקע זה, הדיון האוקראיני על קרקסים עם בעלי חיים חורג מגבולות התרבות או הבידור. זהו שיח על ערכים, אחריות והתקרבות לסטנדרטים עולמיים שכבר פועלים במדינות האיחוד האירופי ובישראל.

גם במהלך מלחמה מדממת

מודגש בנפרד כי נורמות כאלה מתקבלות לא בתקופה “שקטה”. אוקראינה מקדמת חוקים להגנת בעלי חיים בתנאי מלחמה מלאה, מדממת, כאשר המדינה מתמודדת מדי יום עם שאלות של הישרדות, הגנה וביטחון. עם זאת, הטיפול ההומני בבעלי חיים אינו מוצא מהסוגריים ואינו נדחה “לזמנים טובים יותר”, אלא נחשב כחלק מערכי היסוד של החברה, הנשמרים גם תחת לחץ המלחמה.

זו הסיבה שהנושא של איסור השימוש בבעלי חיים בקרקסים נתפס היום לא כיוזמה פרטית של מגיני בעלי חיים, אלא כחלק מהטרנספורמציה הרחבה יותר של החברה, עליה כותבים יותר ויותר НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.