הזמנת התוקפן: מדוע טראמפ מזמין את פוטין ל”מועצת השלום” וכיצד זה מתבטא על רקע המלחמה באוקראינה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלח הזמנה לולדימיר פוטין להצטרף ל”מועצת השלום” הנוצרת — מבנה בינלאומי חדש, שלפי תוכנית הבית הלבן, אמור לעסוק ביישוב סכסוכים, החל מרצועת עזה. הצד הרוסי אישר את קבלת ההזמנה והצהיר כי הוא “לומד את הפרטים”, ומצפה לקשרים עם הממשל האמריקאי כדי להבהיר את הפורמט.

עצם העובדה של ההזמנה מעוררת תהודה כבר בהתחלה. מדובר לא רק ביוזמה דיפלומטית שנויה במחלוקת, אלא בניסיון לכלול בגוף “שלום” פוטנציאלי את מנהיג המדינה שמנהלת מלחמה תוקפנית מלאה נגד אוקראינה ונושאת באחריות להרס המוני ולמותם של אזרחים חפים מפשע.

מהו “מועצת השלום” של טראמפ

לפי הצהרת טראמפ, המועצה אמורה להיות מנגנון בינלאומי גמיש, שאינו קשור למגבלות בירוקרטיות של האו”ם. חבריה ימונה לתקופה של עד שלוש שנים עם אפשרות להארכה. עם זאת, ישנו חריג: מדינות שיתרמו יותר ממיליארד דולר בשנה הראשונה יוכלו לצפות למעמד מיוחד ולהבטחת השתתפותן בפועל.

בתחילה, המועצה אמורה להתמקד בעזה ובארכיטקטורה שלאחר המלחמה לניהול השטח. עם זאת, כבר בשלב ההקמה התברר שהפרויקט מתוכנן להיות רחב יותר — כזירה חלופית למסחר פוליטי גלובלי.

בדיוק בהקשר זה הופיע שמו של פוטין.

רוסיה ופוטין: מדוע ההזמנה הזו נראית רעילה

רוסיה תחת הנהגת פוטין היא מדינה תוקפנית, שמאז 2022 מנהלת מלחמה נגד אוקראינה, הורסת ערים, תשתיות אנרגיה ותוקפת במכוון מטרות אזרחיות.

מדובר לא ב”פרשנות שנויה במחלוקת של הסכסוך”, אלא במציאות מתועדת:

הכוחות הרוסיים הפגיזו שכונות מגורים, בתי חולים, בתי ספר ומתקני תשתית.

אלפי אזרחים חפים מפשע נהרגו, עשרות אלפים נפצעו.

בשטחים הכבושים תועדו עינויים, מעצרים בלתי חוקיים, חטיפות ולחץ על האוכלוסייה האזרחית.

פרק נפרד, שהפך לסמל בינלאומי של פשעים, היו גירוש ילדים אוקראינים — בדיוק על סעיף זה הוצא צו מעצר בינלאומי נגד פוטין.

למעשה, רוסיה של פוטין משתמשת בטרור כשיטת מלחמה: תקיפות על תשתיות אנרגיה בחורף, התקפות על תשתיות והפחדה מתמדת של האוכלוסייה הפכו לחלק מהאסטרטגיה הצבאית.

על רקע זה, הזמנת פוטין למבנה בשם “מועצת השלום” נראית כפרדוקס פוליטי ומעוררת שאלות אפילו אצל אלה שהתרגלו לצעדים הלא שגרתיים של טראמפ.

למה טראמפ עושה את זה

הלוגיקה של טראמפ היא מסורתית טרנזקציונית. גישתו לפוליטיקה בינלאומית אינה מבוססת על קטגוריות מוסריות, אלא על חישוב השפעה ועסקאות.

המניעים האפשריים להזמנה ברורים:

ניסיון לשלב את רוסיה בפורמט שבו וושינגטון קובעת את כללי המשחק;

הדגמה שארה”ב מוכנה לדבר עם כל שחקן, אם זה נותן מנופי לחץ;

שימוש בדמותו של פוטין ככלי בקומבינציה גיאופוליטית רחבה יותר — מהמזרח התיכון ועד שוקי האנרגיה.

עם זאת, גישה זו מתנגשת עם המציאות: המוניטין של פוטין כשותף נפגע עד כדי כך שהשתתפותו אינה מחזקת את האמון בפרויקט, אלא להפך — מערערת את עצם הרעיון של “שלום”.

תגובה ורקע בינלאומי

שורה של מנהיגים עולמיים כבר קיבלו הזמנות דומות. טורקיה, ארגנטינה והונגריה הצהירו על נכונותן לשקול השתתפות. זה מדגיש שטראמפ שואף לאסוף מעגל רחב ככל האפשר — מבעלי ברית של ארה”ב ועד שחקנים שנויים במחלוקת.

אבל דווקא המקרה הרוסי נשאר הבעייתי ביותר. עבור מדינות רבות, הכללת פוטין ב”מועצת השלום” פירושה סיכון ללגיטימציה של התוקפן וניסיון “לנרמל” את המלחמה נגד אוקראינה ללא אחריות אמיתית על הפשעים שבוצעו.

מה זה אומר בפועל

הזמנת פוטין אינה הופכת את רוסיה לשלום ואינה מוחקת את עובדות המלחמה. היא רק מדגישה את המציאות החדשה של הפוליטיקה העולמית, שבה:

תוקפן יכול להיות מוזמן לשולחן המשא ומתן ללא הפסקת האלימות מראש;

פשעים נגד אוכלוסייה אזרחית אינם הופכים למחסום אוטומטי להשתתפות בפורמטים חדשים;

הגורם המכריע הוא לעיתים קרובות לא המוניטין, אלא היכולת להיות מועיל בעסקה מסוימת.

עבור אוקראינה ובעלות בריתה זהו אות מדאיג. עבור ישראל — סיבה לעקוב בקפידה אחר התפתחות היוזמה, האם היא משתתפת בטשטוש הגבולות בין “דיאלוג” להצדקה בפועל של טרור.

סיכום

הרעיון של טראמפ ליצור “מועצת שלום” נראה שאפתני, אך הזמנת פוטין לפורמט זה מראה את הבעיה המרכזית של הפרויקט: השאיפה לעסקאות מהירות מתנגשת ישירות עם מציאות המלחמה והפשעים, שאי אפשר להתעלם מהם ללא השלכות.

כל עוד הצבא הרוסי הורס ערים אוקראיניות והורג אזרחים חפים מפשע, השתתפותו של פוטין בכל יוזמת “שלום” אינה צעד ליציבות, אלא סמל לכך עד כמה ההיגיון הפוליטי הגלובלי הפך מעוות.

חדשות ישראל | Nikk.Agency — כי בעולם שבו תוקפנים מוזמנים למועצות שלום, חשוב במיוחד לקרוא לדברים בשמם.