מועצת השלום בעזה: טראמפ קורא ונתניהו, אירופה מתרחקת, רשימת המוזמנים מתרחבת

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, לפי מקורות, הזמין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להיכנס לפרויקט בשם “מועצת השלום”. בוושינגטון מתארים אותו כמבנה שאמור לפקח על ניהול שלאחר המלחמה ברצועת עזה ולהתחיל בשיקום.

הרעיון פשוט ובו זמנית רעיל: ליצור “מעגל פיקוח” פוליטי שיחליט מי מנהל את עזה “למחרת”, מי שולט בביטחון, ומי מקבל את הזכות להשפיע על כספי השיקום. כבר בהתחלה הפרויקט מעורר מחלוקות — בעיקר בגלל רשימת המשתתפים והמנדט המעורפל.

הקונפליקט המרכזי — טורקיה וקטאר ברשימה

בתוך המערכת הפוליטית הישראלית, המטריד המרכזי היה שבין המוזמנים, לפי דיווחי מקורות, מופיעות טורקיה וקטאר. עבור ירושלים זה אומר סיכון: שתי המדינות נתפסות כשחקנים עם אינטרסים משלהן בנושא הפלסטיני, ולא כ”מנהלים” ניטרליים.

בנוסף, נדון כי לצד “מועצת השלום” עשוי להופיע גוף ביצועי לעזה — יותר מעשי, “מבצעי”. וסביבו, לפי תחושות המשלחות, יש הכי הרבה מתח: מי ישב ליד השולחן, מי באמת יקבל החלטות בשטח, ואיפה בסכמה הזו המקום לפלסטינים.

נתניהו ידע מראש או הופתע

המקורות מציגים תמונה סותרת: מחנה אחד טוען שנתניהו היה מודע מראש להזמנות לטורקיה וקטאר, ואחר טוען שזה היה עבורו הפתעה לא נעימה. הפער הזה חשוב בפני עצמו: אם ראש הממשלה מגלה פרטים כאלה “במהלך”, זה נראה כניסיון לכפות על ישראל פורמט מבחוץ.

בפוליטיקה פרטים כאלה לעיתים רחוקות נשארים “טכניים”. הם הופכים לשאלת אמון ושליטה, במיוחד כשמדובר בביטחון בגבולות.

אירופה, ככל הנראה, לא תצטרף לפורמט הזה

באירופה הרעיון של “מועצת השלום” נתקל בהתנגדות רצינית. דיפלומטים אומרים שמדינות רבות באיחוד האירופי לא מוכנות להשתתף, כי הפרויקט נתפס כמבנה מקבילי שיכול לצאת מגבולות עזה ולהפוך לכלי של מדיניות אישית של הבית הלבן.

על רקע איומי מכסים ועצבנות סביב נושאים חוץ-מדיניים אחרים, אין לבריסל רצון להיכנס לפלטפורמה שבה הכללים נכתבים מראש עבור יו”ר אחד, והמנדט יכול להתרחב ללא הגבלות ברורות.

צרפת בוחנת את המנדט, אוקראינה גם מופיעה בהזמנות

בירות אירופיות מסוימות, כולל פריז, מעדיפות את הנוסחה “בוחנים בקפידה את הטקסט”. שם מדאיגה במיוחד רוחב הסמכויות: אם המסמך מדבר לא רק על עזה, אלא על מנגנונים בינלאומיים רחבים יותר, זה כבר לא יוזמה מקומית, אלא הצעה לארכיטקטורת השפעה חדשה.

לפי מקורות, ההזמנה עשויה הייתה להישלח גם לאוקראינה. זה מוסיף לתחושה שמנסים להפוך את פרויקט “מועצת השלום” לפלטפורמה אוניברסלית לסכסוכים גדולים — עם לוגיקה והרכב בלתי צפויים.

פוטין ברשימה — רעילות נפרדת

קו מיוחד — ההזמנה שנשלחה לולדימיר פוטין. בסביבה הדיפלומטית יש ספק אם הוא יסכים לשחק תפקיד של משתתף תחת יו”ר טראמפ. אבל עצם העובדה של הזמנה כזו מגבירה את הקונפליקטיות של היוזמה, בהתחשב בהקשר הבינלאומי ובצו בית הדין הפלילי הבינלאומי שהוצא ב-2023.

עבור אירופה זו מטפחת אדומה. עבור ישראל — גורם שמסבך כל ניסיון להפוך את “מועצת השלום” למנגנון עובד.

מה זה אומר עבור ישראל והאזור

עבור ישראל “מועצת השלום” אינה דיפלומטיה מופשטת, אלא ניסיון לניהול חיצוני של שאלה שעליה תלויה ביטחון המדינה: מי שולט בעזה, מי קובע את הכללים, מי מקבל מנופי השפעה ליד הגבולות הישראליים.

הלאה הכל יתמקד בשתי שאלות. הראשונה: האם טראמפ מוכן לשנות את ההרכב והמנדט כך שהאיחוד האירופי לא יסרב ושישראל לא תראה בסכמה איום. השנייה: האם ירושלים תוכל להגן על האינטרסים שלה מבלי להפוך את המחלוקת למשבר ציבורי עם וושינגטון.

בדיוק בצומת הזו — האם “מועצת השלום” תהפוך לכלי לייצוב או למקור חדש לקונפליקטים — עוקבים מקרוב NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.