לפי הנתונים של “אוקראינסקה פרבדה”(אוק’) (מחברים: אירינה בלאצ’וק, מיכאיל טקץ’, פרסום מ-6 בפברואר 2026), בינואר 2026 עורכי דין הקשורים לאנדריי ירמק וטימור מינדיץ’ שהו בישראל. כפי שמדגיש הפרסום, מדובר בנסיעה שבה מופיע גם דיפלומט אוקראיני פעיל.
לקוראים הישראלים: מה הסיפור ולמה הוא נראה “שערורייתי”
מי מופיע בסיפור
אנדריי ירמק — ראש לשכת נשיא אוקראינה לשעבר, אחת הדמויות המרכזיות בפוליטיקה האוקראינית בשנים האחרונות.
טימור מינדיץ’ — איש עסקים אוקראיני, אשר באוקראינה מקשרים אותו לפרשת שחיתות גדולה. בפרסום מצוין כי הוא עזב את אוקראינה ונמצא בישראל; כמו כן, בהקשר זה מופיעות ידיעות על אזרחותו הישראלית ועל מעמדו המבוקש/בהיעדרות באוקראינה.
איגור פומין — עורך דין אוקראיני, אשר מקורות אוקראיניים מקשרים אותו לליווי המשפטי של ירמק.
יבגני קורניצ’וק — שגריר אוקראינה בישראל.
בוריס למפר — עורך דין ישראלי, שלפי הטענות נפגש עם פומין; מקשרים אותו לקו המשפטי של מינדיץ’. מודגש בנפרד כי בתיק הציבורי של עורך הדין הוזכרו לקוחות רוסים גדולים.
מה הסיפור — בעצם
בפרסום מוצגת גרסה כזו: סביב טימור מינדיץ’, שלפי טענות המחברים נמצא בישראל, כביכול נוצרה שרשרת של קשרים בין עורכי דין. בטקסט נאמר כי עורך הדין האוקראיני איגור פומין הגיע למדינה ולפי תיאור הפרסום, דן בנושא מינדיץ’ דרך עורך הדין הישראלי בוריס למפר.
בנפרד מודגש במאמר השתתפותו של שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק: המחברים כותבים כי לפני הנסיעה הוא, לפי נתוניהם, נפגש עם אנדריי ירמק, לאחר מכן טס לתל אביב באותו טיסה עם פומין וכפי שמצוין בהמשך הטקסט, סייע לו בלוגיסטיקה במקום (תנועות, מלון, נסיעות).
במה “שערורייתי” הסיפור (כפי שמוצג בפרסום)

1) מינדיץ’ נמצא בישראל ושמו קשור לפרשת שחיתות.
מחברי המאמר מציינים כי מדובר באיש עסקים מהקשר חקירתי, ולכן כל קשרים סביבו נחשבים על ידם כרגישים פוליטית.
2) לישראל מגיע עורך דין שמקשרים אותו לסביבת ירמק.
בטקסט מודגש כי השתתפותו של עורך הדין, שכבר נקרא בעבר עורך דינו של ירמק, מוסיפה לסיפור רמה פוליטית ומוציאה אותו מגבולות “ייעוץ רגיל”.
3) באפיזודות מופיע שגריר פעיל.
הפרסום בונה בנפרד רצף “פגישה של השגריר עם ירמק → טיסה משותפת עם עורך הדין → השתתפות בתנועות/לוגיסטיקה בישראל” ומציג זאת כגורם מרכזי לתהודה.
4) הקשר הנוסף — עורך הדין הישראלי ותיק הציבורי שלו עם “רקע רוסי”.
המחברים מביאים מידע על הפרקטיקה של עורך הדין הישראלי ומפרטים לקוחות/מבנים רוסים גדולים, מציינים זאת כרקע חשוב להבנת רגישות הסיפור.
מה נאמר בחקירת “אוקראינסקה פרבדה”
כפי שכותבת אוקראינסקה פרבדה, “עורך הדין איגור פומין, שכבר נקרא בעבר עורך דינו של אנדריי ירמק, טס לישראל, שם נפגש עם עורך דינו של טימור מינדיץ'”.
בפרסום מצוין בנפרד:
“פומין טס לתל אביב יחד עם שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק”.
קשרים לפני הנסיעה
לפי מידע של אוקראינסקה פרבדה, ב-15 בינואר “אנדריי ירמק קיים פגישה של שעה עם שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק בקרבת לשכת הנשיא”.
הפרסום מדגיש כי נתונים אלו התקבלו ממקורות עצמאיים.
טיסה והגעה לישראל
כפי שטוענים מקורות “אוקראינסקה פרבדה” ברשויות האכיפה,
“ב-25 בינואר יצאה טיסה משדה התעופה בעיר קישינב לתל אביב, על סיפונה היו יבגני קורניצ’וק ועורך הדין איגור פומין”.
במאמר מצוין גם:
“השגריר קורניצ’וק במכונית השגרירות הסיע את פומין למלון בעיר הרצליה, שם גם מתגורר טימור מינדיץ'”.
תנועות בהרצליה
לפי נתוני אוקראינסקה פרבדה,
“למחרת בבוקר השגריר האוקראיני הגיע שוב למלון שבו שהה עורך הדין פומין”.
הפרסום מדגיש כי כל המידע הזה מבוסס על מידע ממקורותיו.
המשמעות האפשרית של המשא ומתן — גרסת מקורות אוקראינסקה פרבדה
מקורות “אוקראינסקה פרבדה” בחוגים הפוליטיים טוענים:
“קורניצ’וק הביא את עורך דינו של ירמק למשא ומתן עם מינדיץ'”.
אותם מרואיינים טוענים:
“ירמק מעוניין בכך שמינדיץ’ לא ייתן עדות נגדו”,
ולכן, לדבריהם,
“המשא ומתן עשוי היה לעסוק במתן הגנה למינדיץ’ בתמורה לשתיקה”.
הפרסום מדגיש בנפרד כי זו גרסת המקורות.
האם היה קשר עם מינדיץ’ עצמו
כפי שכותבת אוקראינסקה פרבדה,
“לא ידוע אם פומין הצליח להיפגש עם מינדיץ’ עצמו”.
במקביל, מקורות הפרסום בסביבת איש העסקים טוענים:
“מינדיץ’ מאוד לא רצה להופיע שוב בעדשות המצלמות”.
פגישה עם עורך הדין הישראלי
לפי מידע של “אוקראינסקה פרבדה”,
“פומין נפגש עם עורך הדין הישראלי בוריס למפר, שלפי מקורות אוקראינסקה פרבדה, הוא עורך דינו של מינדיץ'”.
בעבר, כפי שמזכיר הפרסום,
“בדצמבר בשנה שעברה מינדיץ’ בראיון לאוקראינסקה פרבדה לא הצליח לומר מי עורך דינו”,
הסביר זאת בכך ש
“עורכי הדין אוסרים עליו לדבר”,
ולאחר מכן הצהיר כי
“הוא עדיין מחפש עורכי דין”.
מה נאמר על בוריס למפר
במידע של אוקראינסקה פרבדה מצוין:
“בוריס למפר ידוע בכך שהוא מייצג לקוחות בתיקים הקשורים לרוסיה ואוקראינה”.
כמו כן, לפי נתוני הפרסום,
“משרדו מספק חוות דעת משפטיות מומחיות בנושאי חקיקה אוקראינית לבתי המשפט בישראל”.
כפי שמצוין באתר החברה, אותו מצטט אוקראינסקה פרבדה,
“החברה ייצגה את האינטרסים של ‘הערוץ הראשון’, ‘אירופלוט’, חברות לניהול נכסים בחו”ל תחת ניהול ענייני הנשיא של הפדרציה הרוסית, וכן את המשלחת הרוחנית הרוסית בירושלים”.
חזרה מישראל
לפי נתוני “אוקראינסקה פרבדה”,
“עורך דינו של ירמק שהה בישראל רק כמה ימים”,
ו
“חזרה לשדה התעופה גם הסיעה אותו מכונית שירות עם לוחיות רישוי דיפלומטיות של שגרירות אוקראינה”.
תגובות המשתתפים — מילה במילה
הפרסום מדווח כי פנה לתגובות מאיגור פומין, יבגני קורניצ’וק וטימור מינדיץ’.
טימור מינדיץ’, לפי מידע של אוקראינסקה פרבדה,
“לא ענה על השאלה”,
אבל
“הזמין את הפרסום לפגישה כדי לתת ראיון, שבו יגיב גם על שאלות אלו”.
השגריר יבגני קורניצ’וק הצהיר ל“אוקראינסקה פרבדה”:
“אני חבר של פומין כבר 25 שנה”,
אישר כי
“הם אכן טסו יחד”,
אבל ציין:
“לא עזרתי עם הפגישה”,
והוסיף כי
“עם מי הוא נפגש, איני יודע”.
לשאלה על הפגישה עם ירמק ב-15 בינואר קורניצ’וק ענה:
“לא יכול לאשר ולא להכחיש”.
כמו כן, לדבריו,
“הוא מכיר את ירמק משנת 2000, מכיוון שהיה שותפו בפרקטיקה המשפטית”,
אבל הדגיש:
“לא תקשרנו שנים רבות עד למינויו”.
באמצע הפרסום “אוקראינסקה פרבדה” מדגישה כי החומר מבוסס על “נתוני חקירה עיתונאית והצהרות מקורות”. בהקשר זה מובא תמצית עיקרי החקירה בסקירה תקשורתית של נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, ללא הוספת הערכות עצמאיות.
דעת נאנווסטי: מה לעשות עם הסיפור על קורניצ’וק, פומין ומינדיץ’ — ולמה מוקדם מדי “לשים נקודה”
אנו רואים כיצד אותו סט של אפיזודות מחומם לרמת “סנסציה”, אף שבינתיים יש בו יותר מדי השערות ומעט מדי פרטים ניתנים לבדיקה. כן, האירועים מתוארים כמתרחשים בישראל — כלומר, לא ניתן להסתפק בנוסחה “זה עניין פנימי של אוקראינה”.
אבל גם להפוך חומר עיתונאי ל”פסק דין” ללא בסיס פרוצדורלי אי אפשר.
שלד הסיפור — זהו פירוט של פגישות, טיסות, לוגיסטיקה וקשרים דרך עורכי דין. החלק השערורייתי מתחיל שם, כאשר לשרשרת זו מייחסים משמעות: למה הכל נעשה ולאן זה יכול היה להוביל. מכאן מופיעות גרסאות על “משא ומתן”, “הסכמות”, “שתיקה”. אבל הפרסום לא מחליף חקירה ומשפט: כל עוד אין חשדות רשמיים, מסמכים ומעמד פרוצדורלי, מסקנות רועשות נשארות גרסה תקשורתית.
חשוב בנפרד: עצם העובדה של נסיעת פומין לא מוכיחה שהמטרה היא דווקא מינדיץ’. כך גם הפגישה של קורניצ’וק עם ירמק בקייב אינה מהווה הפרה: דיפלומטים מתקשרים באופן קבוע עם פוליטיקאים, אין בכך “איסור”. השאלה מתעוררת בגלל האופטיקה של התפקיד והקשר האפיזודות: כאשר בסיפור אחד מופיעים “פגישה בקייב → טיסה משותפת → השתתפות בלוגיסטיקה בישראל”, הציבור בהכרח מעלה ספק — האם השגריר פעל כאדם פרטי או כפקיד, ולמה מופיע משאב שירות.
הנקודה הפגיעה ביותר עבור הקהל הישראלי — הנושא של עורך הדין הישראלי עם “רקע VIP רוסי” בתיק הציבורי.
קל להפוך אותה למניפולציה על פי העיקרון “אם לקוחות רוסים — אז קרמלין”. זה לא נכון: קיום לקוחות מרוסיה כשלעצמו לא מוכיח פעולות בלתי חוקיות, אבל מבחינה מידעית הופך את הסיפור לרעיל יותר.
הסיכון המעשי — המכה עשויה לפגוע לא רק בשגריר, אלא גם באלו שעובדים ליד השגרירות. לכן עמדתנו פשוטה: נאנווסטי לא צריכים להחליף את רשויות האכיפה ולחלק האשמות.
אבל יהיה נכון לצפות מהשגריר להסבר ברור ומפורט על ההיגיון הבסיסי של האירועים — אחרת הוואקום יתמלא בפרשנויות זרות, והסיפור יהפוך גרוע יותר ממה שיכול היה להיות.