דונבאס אינו נושא למשא ומתן: קייב מקבעת את עמדתה לאחר השיחות באיחוד האמירויות

נשיא אוקראינה הצהיר כי שאלת העברת דונבאס לרוסיה אינה נבחנת בשום פורמט. בסיכום המגעים באבו דאבי הוא הדגיש: נדרשים מנגנוני ביטחון אחרים ולא ויתורים על שטח.

ההצהרה נשמעה על רקע דיונים על תצורות בינלאומיות אפשריות של ערבויות והתייעצויות מקבילות של שותפים. קייב הבהירה שכל החלטה ללא השתתפות אוקראינה לא תיחשב כלגיטימית.

מה בדיוק אמר וולודימיר זלנסקי על דונבאס

לדברי ראש המדינה, הדרישות הרוסיות להכיר באזור כ”רוסי” אינן יוצרות מציאות חדשה גם אם מישהו מהשחקנים החיצוניים היה מוכן לתמוך בנוסחה כזו.

העמדה האוקראינית, לפי ניסוחו, נותרת כשהייתה: “עומדים היכן שעומדים”. גישה זו מכונה בקייב המודל האמין ביותר להפסקת אש בשלב הנוכחי.

הנשיא הזכיר במיוחד כי רעיון האזור הכלכלי החופשי לא עורר היסטורית התלהבות מאף צד. מוסקבה דורשת את יציאת הכוחות האוקראינים, בעוד קייב מתעקשת על שמירת השליטה.

גורל תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז’יה נותר כקשר נפרד

הדיונים סביב המתקן הגרעיני הגדול ביותר באירופה נמשכים ללא התאמה בעמדות. המשתתפים מכירים בקשרי הנושאים: בטיחות התחנה, שיקום מתקני המים, מאזן המים, אקולוגיה של האזור.

אין פתרונות מהירים.

במשא ומתן עולה הצורך בחבילה מקיפה ולא בהסכמות נקודתיות שעלולות ליצור סיכונים חדשים.

אילו מסמכים נדונים בין קייב, ארה”ב ואירופה

הנשיא דיווח על קיומם של חומרים דו-צדדיים בין אוקראינה לארצות הברית, וכן על פיתוח מבנה רב-צדדי.

מדובר בערבויות ביטחוניות ובמה שמכונה חבילת שגשוג. באופן ראשוני היא עשויה להיות מעוצבת כמסמך תלת-צדדי בהשתתפות אירופה, ארה”ב ואוקראינה, שבו יחתמו כל הצדדים.

עם זאת, קייב מאפשרת שוושינגטון ומוסקבה עשויות לקיים קווי תקשורת משלהן. עם זאת, העמדה האוקראינית קבועה: הסכמות על המדינה ללא השתתפותה לא ייתמכו.

בדיוק בלוגיקה זו פועלת כיום המכונה הדיפלומטית, כפי שהדגישו מספר פעמים מקורות המכירים את מהלך ההתייעצויות בשיחות עם מערכת נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency.

האם אזור כלכלי חופשי אפשרי

לשאלה ישירה על סיכויי מודל כזה הנשיא השיב בזהירות.

אם באופן היפותטי יעלה פעם נושא של משטר מיוחד, זה לא ישנה את העיקרון הבסיסי: השטח נשאר אוקראיני, עם דגל אוקראיני, אוכלוסייה וניהול. דרכי השליטה נקבעות על ידי קייב.

בעצם תשובה זו נסגרה הדיון על כל צורות ההכרה באובדן הריבונות.

מדוע הצהרה זו חשובה עכשיו

קווי המתאר של ערבויות הביטחון העתידיות עדיין מתגבשים. במקביל, עולה מספר הפרשנויות, הדלפות, גרסאות על פשרות אפשריות.

על רקע זה, קיבוע פומבי של העמדה מצמצם את המרחב לספקולציות.

אוקראינה מראה לשותפים את גבולות המותר. ובמקביל מאותתת למוסקבה: תהליך דיפלומטי אינו אומר נכונות לוויתורים טריטוריאליים.

ההתפתחות העתידית תהיה תלויה בשאלה האם ניתן יהיה להסכים על ארכיטקטורת ביטחון שתספק את השחקנים המרכזיים ובמקביל לא תדרוש בחינה מחדש של עקרונות הריבונות.

תשובה לשאלה זו עדיין אין.