יהודים מאוקראינה: שלמה פרנקפורט. “מקדש שלמה” ליד קייב: כיצד קידם המדען היהודי את התעשייה החקלאית של אוקראינה

בקטגוריה «יהודים מאוקראינה» קראו את סיפורו של שלמה פרנקפורט — מדען יהודי ומארגן מדע, שבתחילת המאה ה-20 עזר לאוקראינה לבנות את מה שהיום היו קוראים לו “תשתית אגרו-חדשנות”: מעבדות, שדות ניסוי, תחנות סלקציה, כללי איכות זרעים ומחקרים יישומיים הקשורים לכלכלה האמיתית.

את הביוגרפיה הזו (אוק’) אסף המחבר הישראלי שמעון ברימן באתר Ukrainian Jewish Encounter. הוא כותב על פרנקפורט ללא רומנטיזציה — כאדם שדיבר בביטחון שווה בשפת הכימיה, הפרקטיקה החקלאית וההחלטות הממשלתיות. ודווקא בגלל זה בהיסטוריה האגררית האוקראינית יש לפרנקפורט כינוי מטפורי: רשת מרכזי המדע סביב קייב נקראה מאוחר יותר “מקדש שלמה” — לא במשמעות דתית, אלא כמטפורה ל”מערכת שנבנתה”, ששרדה את חילופי התקופות.

מי היה שלמה פרנקפורט — בקצרה, אך לעניין

שלמה לייבוביץ’ (שלמה מאירוביץ’) פרנקפורט נולד בשנת 1866 בווילנה (כיום וילנה). הוא קיבל השכלה אירופית ותואר דוקטור לכימיה בציריך, עסק במחקרי סוכרים בצמחים — נושא שחופף ישירות עם גידול הסלק והסוכר באוקראינה בתחילת המאה ה-20.

אבל “קריירה אימפריאלית” עבור מדען יהודי בסוף המאה ה-19 לעיתים קרובות נתקלה לא ביכולות. ברימן מביא אפיזודה מייצגת: בשנת 1898 סירבו לפרנקפורט במשרת פרופסור במכון החקלאי במוסקבה דווקא על בסיס דת. בתרגום לשפה פשוטה זה נשמע כך: הדרך לאוניברסיטאות סגורה — כלומר, המדע צריך לחפש מוצא דרך הפרקטיקה.

ואת המוצא הזה מצא פרנקפורט בקייב.

קייב: מעבדה שממנה צמחה מערכת

המעבר לקייב היה עבור פרנקפורט נקודת מפנה. בשנים 1901–1920 (ברימן מדגיש את התקופה הזו כפרודוקטיבית ביותר) הוא עבד שם, היכן שהמדע פוגש את הייצור האמיתי: מפעלי סוכר, אגרוכימיה, איכות זרעים, יבול.

פרנקפורט עמד בראש המעבדה האגרוכימית של הסינדיקט החקלאי בקייב והחל לקדם את מה שהיום נראה מובן מאליו, אך אז היה חשיבה ניהולית חדשה: זרעים צריך לא רק לקנות ולזרוע, אלא לבדוק, להשוות, לשפר, לסטנדרט. המדע צריך למדוד את התוצאה, ולא לשרת דוחות יפים.

ברימן מדגיש כי מהמעבדה הזו צמח עם הזמן מרכז מדעי פעיל במכון החקלאות. כלומר, לא מדובר ב”הבזק של כישרון”, אלא ביצירת בסיס מוסדי: מבנה, אנשים, מתודולוגיות, הרגל לניסוי.

שדות ניסוי ודשנים: עבודה לא בתיאוריה

פרנקפורט לא הסתגר בכימיה משרדית. לפי תיאורו של ברימן, הוא השתתף ביצירת רשת שדות ניסוי בכמה מחוזות — כדי לבדוק רעיונות לא על נייר, אלא באדמה ובמזג האוויר. זה חשוב: אוקראינה — גדולה ושונה, ומתכונים אוניברסליים בחקלאות עובדים גרוע.

כיוון נפרד היה עבודה עם דשנים מינרליים. אז זה נשמע כמו “כלי מודרניזציה” — אפשרות להעלות את היבול ולייצב את איכות המוצרים. בטקסט פרנקפורט נראה כאדם שהסביר ליצרנים ולבעלי הקרקעות: כן, זה כסף, כן, זו טכניקה, אבל בלי זה הכלכלה האגררית תישאר מאחור.

ברימן למעשה מראה “מודל מעבר”: מחקלאות כמסורת — לחקלאות כענף שבו ההחלטות מאושרות על ידי נתונים.

מירונובקה ו”אוקראינקה”: כאשר הסלקציה הופכת לחלק מהמדינה

אחד הפרקים המרכזיים — ארגון בשנת 1909 של תחנת מחקר מרכזית לתרבות סלק הסוכר ליד מירונובקה. ברימן כותב כי התחנה נתמכה על ידי יצרני הסוכר המקומיים: זהו קשר חשוב בין מדע לעסקים, שבלעדיו תשתית בדרך כלל לא שורדת.

מאוחר יותר על בסיס יוזמות אלו מופיעה תחנת הסלקציה של מירונובקה (היום — מכון החיטה). וכאן ברימן נותן פרט שמושך אפילו אנשים רחוקים מהנושא האגררי: לפרנקפורט מייחסים את רעיון השם של זן החיטה הרכה החורפית “אוקראינקה 0246”.

זה לא פרט שולי. שם הזן — זהו סמל לכך ש”אוקראיני” יכול להיות לא רק הצהרה פוליטית, אלא גם מוצר מדעי קונקרטי: מגודל, נבדק, מופץ.

פרנקפורט והמדינה האוקראינית: בחירה שלא הייתה “נייטרלית”

ברימן מציג את פרנקפורט כאדם שלא התחבא מהפוליטיקה — אף על פי שלא היה נואם פוליטי. בשנות המהפכה האוקראינית פרנקפורט השתתף ביצירת מבנים מקצועיים ומדעיים, עבד בוועדות ועסק במה שלעיתים קרובות נשאר מאחורי הקלעים: עיצוב מוסדי של הענף.

בטקסט נשמעת מחשבה שברימן מנסח בצורה חדה וללא קישוטים:
«במדינה האוקראינית הוא האמין יותר מהרבה אוקראינים» — כותב ברימן.

נפרד מצוין העבודה בממשלת ההטמן, שם פרנקפורט עסק בנושאי חקלאות ומזון והשתתף בהכנת חקיקה אגררית. כלומר, זו לא הייתה “אהדה במילים”, אלא מעורבות ברוטינה ניהולית: מסמכים, תקנים, כללים.

משא ומתן בשנת 1918: דיפלומטיה כלכלית וסוכר

יש גם שכבה בינלאומית. ברימן מביא את עמדתו של ההיסטוריון רוסלן פירוג: פרנקפורט ייצג פעמיים את אוקראינה במשא ומתן כלכלי מורכב עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה בשנת 1918. המהות — הצד האוקראיני עמד על תנאים כלכליים, כולל מחיר הוגן לסוכר האוקראיני.

ברימן מדגיש: זה לא היה “יציאה סמלית”, אלא עבודה משא ומתן, שבה לכל מספר היה משקל פוליטי.

כמו כן, בטקסט מדובר על הענקת פרנקפורט בעיטור גרמני — כסמן להכרה בתפקידו במגעים אלו.

הגירה וארגון עולמי ORT: המשך הביוגרפיה האוקראינית בעולם

לאחר תבוסת הרפובליקה העממית האוקראינית, לפי תיאורו של ברימן, פרנקפורט סירב לשתף פעולה עם הבולשביקים ובסוף שנת 1920 היגר. מכאן מתחילה חלק אחר של החיים — אך הוא ממשיך באופן הגיוני את הראשון: בניית מערכת, רק כבר ברמה בינלאומית.

פרנקפורט עבד במשך עשורים בארגון עולמי ORT — ארגון שעסק בחינוך טכנולוגי ותמיכה בבעלי מלאכה וחקלאים. ברימן מפרט את הערים והשלבים של עבודת ORT באירופה, ולאחר מכן המעבר לארה”ב. משנת 1947 פרנקפורט הפך לנשיא ORT העולמי.

הוא נפטר בשנת 1954 ונקבר במדינת ניו יורק. אך העקבות האוקראיניים בביוגרפיה שלו לא נעלמו: ברימן בונה את הקו כך שהקורא יראה — הניסיון ביצירת תשתית אגררית באוקראינה הפך לחלק מהפרויקט הרחב יותר שלו, העולמי.

למה “מקדש שלמה” נשמע היום במיוחד חד

המטפורה “מקדש שלמה” ברימן מקשר להערכת האקדמאי ויקטור ורגונוב: מדובר במרכזי המדע האגרריים שנוצרו על ידי פרנקפורט באוקראינה, שעבדו גם אחריו. משמעות המטפורה — ב”ארכיטקטורת המדע” שנבנתה: כאשר המערכת ממשיכה לתפקד, גם אם היוצר כבר איננו.

הסיום אצל ברימן עכשווי וישיר מאוד: הוא מזכיר כי בית הספר היהודי מס’ 141 בקייב, הפועל תחת חסות ORT, עובר חורף מלחמתי קשה — עם הפגזות, הפסקות חשמל וחום. סיפורו של אדם מתחילת המאה ה-20 פתאום מתגלה קרוב למציאות של 2026.

מסקנות עיקריות לקטגוריה “יהודים מאוקראינה”

פרנקפורט — דוגמה לאינטלקטואל יהודי שהפך לחלק מהפרויקט המודרניזציה האוקראיני לא בסיסמאות, אלא בתשתית.

תרומתו — לא רעיון “רועש” אחד, אלא הרגל לבדיקה מדעית, סטנדרטיזציה וניסוי שיטתי בחקלאות.

בשנות המהפכה האוקראינית הוא עשה בחירה מודעת לטובת המדינה האוקראינית ועבד במנגנוני ניהול אמיתיים.

עבודתו הבאה בארגון עולמי ORT מראה את המשך אותה לוגיקה: חינוך, מיומנויות יישומיות, תמיכה בקהילות — דרך מוסדות, ולא דרך הצהרות.

טקסט: שמעון ברימן (ישראל). https://ukrainianjewishencounter.org/uk/hram-solomona-bilya-ki%d1%94va-yak-%d1%94vrejskij-vchenij-prosuvav-agroindustriyu-ukra%d1%97ni/

המחבר מודה לעובדת ארכיון ORT העולמי בלונדון ג’ניפר ברונטון (Jennifer Brunton) על הסיוע בחיפוש חומרים והספקת תמונתו של שלמה פרנקפורט.