NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-11 במרץ 2026 בראיון גדול לעיתונאי האירי קיולאן רוברטסון ציין את האיומים שלדבריו כבר חורגים הרבה מעבר למלחמה באוקראינה. מדובר בשיתוף פעולה בין רוסיה לאיראן בתחום הטכנולוגיות הצבאיות, בהגברת המבצעים הגלובליים של הקרמלין ובאפשרות של הסלמת הסכסוך במזרח התיכון.

עבור הקהל הישראלי, הצהרות אלו הן בעלות משמעות מיוחדת. זלנסקי קשר ישירות את הטכנולוגיות הרוסיות של מל”טים עם סכסוכים באזור שבו מתנגשים כיום האינטרסים של איראן, ארה”ב ובעלי בריתם.

בראיון, נשיא אוקראינה גם נגע בנושא המוכנות של המערב לסכסוך גדול אפשרי, תפקיד התעמולה הרוסית והתהליכים הפוליטיים באירופה.

טכנולוגיות רוסיות והשפעת מוסקבה במזרח התיכון

לדברי זלנסקי, המודיעין האוקראיני מזהה נוכחות של רכיבים רוסיים במל”טים התקפיים מסוג שאהד. מל”טים אלו משמשים לא רק במלחמה נגד אוקראינה, אלא גם בסכסוכים במזרח התיכון.

הנשיא טוען כי בתחילה רוסיה רכשה באופן פעיל מל”טים איראניים, אך כעת שיתוף הפעולה הפך לדו-צדדי – מוסקבה מעבירה טכנולוגיות ורכיבים.

מל”טים, טילים ושיתוף פעולה צבאי אפשרי

זלנסקי הצהיר כי איראן כבר משתמשת בטכנולוגיות דומות להתקפות באזור, כולל תקיפות על מתקנים צבאיים ובסיסים אמריקאים.

הוא גם העלה תרחיש חמור יותר: רוסיה עשויה להגביר את הסיוע הצבאי לטהרן, כולל אספקת טכנולוגיות טילים ומערכות הגנה אווירית.

יתרה מכך, נשיא אוקראינה לא שלל כי מוסקבה עשויה לשלוח לאיראן כוח צבאי. בראיון הוא ערך השוואה עם השתתפות חיילים צפון קוריאנים בצד רוסיה.

הסלמה כזו, לדבריו, עשויה לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולהשפיע ישירות על ביטחונה של ישראל.

סיכון למלחמה גלובלית ומוכנות המערב

בתשובה לשאלה על אפשרות של מלחמת עולם, זלנסקי הצהיר כי כעת קיים אחד הסיכונים החמורים ביותר לסכסוך גלובלי.

לדבריו, אם ההסלמה במזרח התיכון לא תיעצר, היא עשויה להתפתח לעימות צבאי ממושך בין מעצמות גדולות.

זלנסקי הדגיש כי מלחמת המאה ה-21 אינה רק טילים ומל”טים. מדובר גם במבצעי קרקע רחבי היקף, שלדעתו צבאות מערביים רבים עדיין לא מוכנים להם.

יש טכנולוגיות, פחות ניסיון

נשיא אוקראינה ציין כי למדינות נאט”ו יש יתרון טכנולוגי משמעותי בתעופה ובכוחות ימיים. עם זאת, הניסיון במלחמת קרקע רחבת היקף מודרנית יש כיום בעיקר לאוקראינה.

זלנסקי גם דיווח כי ארה”ב פנתה לקייב לייעוץ בנושאי טכנולוגיות צבאיות וניסיון בלחימה.

לדבריו, זה מעיד על כך שהצבא האוקראיני במהלך שנות המלחמה הפך לאחד המוסדות הצבאיים המנוסים ביותר בעידן המודרני.

בדיוק על רקע זה, מציינים אנליסטים, הקהילה הבינלאומית רואה יותר ויותר באוקראינה כגורם חשוב לביטחון באירופה ומחוצה לה.

בהקשר של דיון על ביטחון גלובלי ואיום הפצת טכנולוגיות צבאיות, מערכת נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת כי שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בתחום החימוש הופך לאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על המצב במזרח התיכון.

דיסאינפורמציה של הקרמלין והשפעה דרך ספורט ותרבות

זלנסקי עצר במיוחד על המלחמה המידעית שלדבריו רוסיה מנהלת ברחבי העולם.

מדובר לא רק במדיה וברשתות החברתיות. הקרמלין משתמש באופן פעיל בפלטפורמות תרבותיות וספורטיביות כדי להראות היעדר בידוד בינלאומי.

ספורט ככלי להשפעה פוליטית

הנשיא הביא דוגמה של הספורטאי האוקראיני ולדיסלב גרסקביץ’. הספורטאי נפסל בגלל קסדה עם תמונות של אוקראינים שנהרגו.

זלנסקי כינה את תגובת הוועדה הספורטיבית מוזרה והדגיש שמקרים כאלה מראים עד כמה נושא התוקפנות הרוסית נשאר רגיש אפילו בספורט בינלאומי.

לדבריו, עבור מוסקבה, ניצחונות של ספורטאים והשתתפות תחת דגל לאומי הם חלק מאסטרטגיה פוליטית.

פרקטיקה כזו, ציין הנשיא, קיימת עוד מימי ברית המועצות, כאשר ספורט שימש באופן פעיל ככלי תעמולה.

פוליטיקה באירופה והריטוריקה של אורבן

זלנסקי גם התייחס לתהליכים הפוליטיים באירופה, במיוחד לריטוריקה של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן.

לדברי נשיא אוקראינה, המנהיג ההונגרי בונה את הקמפיין שלו על ביקורת כלפי אוקראינה והאיחוד האירופי.

זלנסקי ציין שריטוריקה כזו מכוונת לקהל פנימי ואינה משקפת את עמדת החברה ההונגרית בכללותה.

הוא הדגיש כי חילוקי דעות פוליטיים אינם משנים את הקשרים הבסיסיים בין עמי אירופה.

כיצד, לדעת זלנסקי, תסתיים הדיקטטורה הרוסית

בדברו על עתידה של רוסיה, זלנסקי הצהיר כי כל דיקטטורה מסתיימת במוקדם או במאוחר.

הנשיא ערך השוואה היסטורית עם משטרים סמכותיים אחרים במאה ה-20 וציין כי התעמולה הרוסית אינה מסוגלת לשנות את תוצאת המלחמה.

לדבריו, ניסיונות הקרמלין להשפיע על דעת הקהל העולמית דרך תרבות, קולנוע או אירועים בינלאומיים לא יוכלו להסתיר את ההשלכות האמיתיות של המלחמה.

זלנסקי בטוח כי תוצאת הסכסוך תיקבע לא על ידי קמפיינים מידעיים, אלא על ידי אירועים אמיתיים בשדה הקרב והחלטות פוליטיות של הקהילה הבינלאומית.