“אין פאניקה”. השגריר קורניצ’וק סיפר כמה אוקראינים רוצים לעזוב את ישראל בגלל המלחמה

ב-20 במרץ 2026, שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק סיפר שאין כרגע עזיבה המונית של אוקראינים מהמדינה. לדבריו, דרך השגרירות נרשמו ליציאה רק כ-25 אנשים, וזה בבירור לא מספיק כדי להפעיל טיסת שכר נפרדת.

על רקע המלחמה, הדאגות והמתח הגובר במזרח התיכון, הערכה זו נשמעת משמעותית. עבור הקהל הישראלי כאן חשוב לא רק עצם העובדה של רוגע בתוך הקהילה האוקראינית, אלא גם ההקשר הרחב יותר: כיצד בדיוק האוקראינים בישראל מעריכים את הסיכונים, באילו מסלולים הם משתמשים ולמה גם לאחר איומים מצד איראן לא התעוררה פאניקה רחבת היקף.

למה האוקראינים לא ממהרים לעזוב את ישראל

השגרירות מתעדת מספר מוגבל של בקשות

יבגני קורניצ’וק הבהיר שהמצב בקרב אזרחי אוקראינה בישראל נשאר בשליטה. לדבריו, לא מדובר בביקוש המוני לפינוי, אלא בפניות נקודתיות.

זו הסיבה שהדיפלומט אמר במפורש: אין פאניקה. דרך הנציגות הדיפלומטית נרשמו ליציאה כ-25 אנשים. עבור מדינה שבה מתגוררים מספר ניכר של אוקראינים, זהו מספר קטן מאוד, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הרקע הרגשי הכללי של השבועות האחרונים.

אות זה חשוב גם לחברה הישראלית. הוא מראה שהאוקראינים החיים בישראל לא תופסים את המצב הנוכחי כעילה לעזיבה דחופה וכאוטית בכל מחיר. אנשים, ככל הנראה, עוקבים אחר המצב, אך פועלים באופן רציונלי.

למה אין צורך בטיסת שכר דחופה

השגריר הסביר בנפרד שבמקרה של מספר גדול יותר של בקשות, השגרירות מוכנה לעזור בארגון טיסה מיוחדת. מדובר בטיסת שכר לקישינב, שיכולה להיות מופעלת אם ייאספו לפחות 100 אנשים.

על פי הערכה מוקדמת, טיסה כזו הייתה עולה לנוסעים כ-300–400 דולר במחיר עלות. אבל כרגע, הדגיש קורניצ’וק, אין פשוט מספיק מעוניינים בפורמט כזה של יציאה.

וזה, למעשה, הסמן העיקרי של המצב האמיתי בתוך הקהילה. כאשר אנשים באמת חוששים מהחרפה מיידית, מספר הבקשות גדל במהירות. כאן זה עדיין לא קרה.

אילו מסלולי יציאה האוקראינים בוחרים בפועל

המסלול דרך אילת, טאבה ושארם א-שייח’

השגריר סיפר שהאוקראינים בישראל משתמשים במסלולים חלופיים ולא מסתפקים בהמתנה לפינוי מאורגן. זו פרט חשוב, כי הוא מסביר למה המספר הרשמי של הפניות לשגרירות נראה נמוך.

האפשרות המבוקשת ביותר היא הכיוון הדרומי. אנשים נוסעים דרך אילת לטאבה המצרית, ואז ממשיכים לשארם א-שייח’, משם כבר אפשר לטוס למדינות אחרות. עבור רבים זו לוגיסטיקה מובנת ועובדת, במיוחד כשצריך למצוא במהירות טיסה נוחה ולא להמתין להחלטות מרכזיות.

יש גם גורם שני: הגבולות עם ירדן פתוחים. כלומר, לאזרחי אוקראינה הנמצאים בישראל יש כמה אפשרויות יציאה יבשתיות אמיתיות, וזה בדיוק מה שמפחית את רמת הדאגה.

מה זה אומר עבור ישראל

עבור ישראל, הסיפור הזה חשוב לא רק כחדשות על מצב האוקראינים. הוא מראה שגם בתנאי מלחמה ואי יציבות אזורית, הגיאוגרפיה התחבורתית ממשיכה לשחק תפקיד מכריע. כל עוד קיימים מסלולים זמינים דרך מצרים וירדן, הלחץ על המנגנונים הדיפלומטיים של הפינוי נשאר מוגבל.

במובן זה, המזרח התיכון שוב מדגים את הלוגיקה המורכבת אך הפועלת שלו: כאשר חלון אחד נסגר, אנשים עוברים במהירות לדרכים אחרות. וזו הסיבה שהצהרות על ‘בריחה המונית’ במצבים כאלה לעיתים קרובות לא עומדות במבחן המציאות.

באמצע הנרטיב העצבני הזה עולה אותה רמה מעשית של שיחה, שהיא חשובה במיוחד לפרויקט נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency: לא סיסמאות רועשות, אלא שאלה קונקרטית, כמה אנשים באמת רוצים לעזוב, באיזה מסלול הם יכולים להשתמש ועד כמה המבנים הממשלתיים מוכנים להתאים את עצמם לכך.

כיצד איומי איראן משנים את המצב סביב המתקנים האוקראיניים בישראל

הביטחון של הנציגויות הדיפלומטיות הוגבר

קורניצ’וק הזכיר בנפרד שלאחר ההצהרות האחרונות של איראן, שבהן אוקראינה הוזכרה כמטרה לגיטימית להתקפות, אמצעי הביטחון סביב המוסדות הדיפלומטיים האוקראיניים הוגברו.

זה כבר רמה אחרת של בעיה. אם שאלת היציאה נוגעת ללוגיסטיקה יומיומית ולהחלטות אישיות של אזרחים, אז נושא הביטחון של השגרירות הוא תגובה ישירה לשינוי הרקע האזורי.

עבור הקהל הישראלי כאן יש עצב ברור. ישראל חיה זמן רב במצב של הערכת איומים מתמדת, ולכן התשתית הדיפלומטית האוקראינית במדינה הופכת אוטומטית לחלק משדה סיכון רחב יותר. במיוחד ברגע שבו הרטוריקה האיראנית מתחילה להזכיר ישירות את אוקראינה.

למה זה נוגע גם לאוקראינה וגם לישראל

בראיון קורניצ’וק נגע גם בנושאים רחבים יותר: כיצד אוקראינה וישראל יכולות להיות מועילות זו לזו, מהו הסיכון העיקרי שנושא עבור אוקראינה המלחמה במזרח התיכון, ולמה חלק מההנהגה הישראלית, למרות הברית בין מוסקבה לטהרן, עדיין מעדיפה לא להרגיז את רוסיה בצורה חדה מדי.

זה כבר לא רק תגובה דיפלומטית. זה תזכורת לכך שהיחסים האוקראיניים-ישראליים קיימים היום בתוך מטריצה אזורית מאוד נוקשה, שבה כל צעד נבחן מיד דרך כמה קונפליקטים — האוקראיני, האיראני, הסורי, הרוסי.

זו הסיבה שהחדשות על 25 הנרשמים ליציאה נראות במבט ראשון צנועות, אך למעשה אומרות הרבה. האוקראינים בישראל לא מראים התנהגות פאניקה. השגרירות מוכנה להחלטות חירום, אך כרגע אין בהן צורך דחוף. לעומת זאת, רמת הסיכונים הפוליטיים והצבאיים סביב הנושא עצמו, להיפך, נשארת גבוהה.