Global Peace Index 2026: בתחתית ה-5 – ישראל ואוקראינה – מדוע נמצאות יחד בתחתית “מדד השלום”

דירוג חדש הראה לא “מדינות מסוכנות”, אלא מפת מלחמה גלובלית

ביוני 2026 המכון לכלכלה ושלום פרסם את מדד השלום העולמי 2026 — אחד הדירוגים הבינלאומיים המוכרים ביותר, שמודד את רמת השלום במדינות. עבור הקורא הישראלי והאוקראיני בדו”ח זה חשוב במיוחד דבר אחד: בחלק התחתון של הרשימה נמצאים ישראל, אוקראינה.

זה לא רק סטטיסטיקה ולא סיבה לכותרות שטחיות בסגנון “המדינות המסוכנות ביותר בעולם”. מדד השלום העולמי מעריך לא את הבטיחות התיירותית בעיר מסוימת ולא את ה”טוב” המוסרי של המדינה. הוא מראה עד כמה המדינה נמצאת תחת לחץ של מלחמה, קונפליקטים פנימיים וחיצוניים, מיליטריזציה, טרור, חוסר יציבות ואיומים על החברה.

זו הסיבה שדירוג זה חשוב לחדשות ישראל — חדשות ישראל כסימן פוליטי ואסטרטגי. ישראל ואוקראינה חיות באזורים שונים ומנהלות מלחמות שונות, אך שתי המדינות נמצאות בתוך מגמה עולמית גדולה אחת: תוקפנים, רשתות טרור ומשטרים אוטוריטריים שוב הופכים את המלחמה לכלי פוליטי נורמלי.

מהו מדד השלום העולמי 2026

מדד השלום העולמי מופק על ידי המכון לכלכלה ושלום דרך הפלטפורמה חזון האנושות. דירוג 2026 מכסה 163 מדינות וטריטוריות, כלומר כמעט כל העולם.

המדד מבוסס על 23 מדדים המחולקים לשלושה בלוקים עיקריים:

1. רמת הבטיחות בתוך החברה;
2. קונפליקטים פנימיים ובינלאומיים;
3. מיליטריזציה של המדינה.

החישוב כולל גורמים כמו חוסר יציבות פוליטית, טרור, רמת אלימות, הוצאות צבאיות, השתתפות המדינה בקונפליקטים, יחסים עם שכנים, פליטים, תנועות אוכלוסייה פנימיות, זמינות נשק ותפקיד הצבא בחיי המדינה.

לכן מקום נמוך בדירוג לא אומר שהמדינה “רעה”. זה אומר שהמדינה חיה בתנאים של קונפליקט גבוה, איום או מלחמה.

איפה נמצאות ישראל, אוקראינה

בחלק התחתון של מדד השלום העולמי 2026 נמצאות מדינות שחוות מלחמות, קונפליקטים אזרחיים, תוקפנות חיצונית או חוסר יציבות עמוק.

הפרט הפוליטי העיקרי כאן ברור: רוסיה תפסה את המקום האחרון, ה-163. אוקראינה נמצאת במקום ה-160, ישראל — במקום ה-159.

אבל אי אפשר לקרוא את המיקומים האלה באותו אופן. אוקראינה נמצאת בתחתית הדירוג בגלל התוקפנות הרוסית המלאה. ישראל — בגלל המלחמה לאחר 7 באוקטובר, איום הטרור, הגורם האיראני וההסלמה האזורית. רוסיה נמצאת אחרונה כמדינה שמייצרת מלחמה, תוקפנות וחוסר יציבות.

למה ישראל נמצאת כל כך נמוך

עבור רבים מהישראלים המקום ה-159 יכול להיראות כואב. ישראל — מדינה חזקה, עם צבא חזק, רפואה מתקדמת, כלכלה טכנולוגית, מוסדות יציבים ורמת גיוס ציבורית גבוהה. אבל מדד השלום העולמי מודד לא את כוח המדינה, אלא את רמת השלום.

לאחר 7 באוקטובר ישראל חיה במציאות של איום מתמיד. המלחמה נגד חמאס, האיום מצד חיזבאללה, התקפות החות’ים, הגורם האיראני, איומי טילים ורחפנים, פינוי תושבים מאזורי הגבול, גיוס מילואים, עלייה בהוצאות הצבאיות והעומס הפסיכולוגי על החברה — כל אלה מורידים את מדד השלום.

אין כאן סתירה. מדינה יכולה להיות חזקה ובו זמנית להיות נמוכה מאוד במדד השלום. ישראל היא בדיוק מקרה כזה: המדינה שומרת על יכולת להגן על עצמה, אבל המציאות של המלחמה הופכת אותה לאחת המדינות המתוחות ביותר בעולם.

למה אוקראינה ליד ישראל

אוקראינה נמצאת ליד ישראל בדירוג מסיבה אחרת, אבל באותה לוגיקה של מלחמה ואיום.

מאז פברואר 2022 אוקראינה חיה בתנאים של תוקפנות רוסית מלאה. אלה התקפות טילים ורחפנים יומיות, שטחים כבושים, הרס תשתיות, מיליוני פליטים ואנשים שנעקרו מבתיהם, גיוס, הוצאות צבאיות עצומות ואיום מתמיד של התקפות חדשות על מטרות אזרחיות.

חשוב להדגיש: המקום של אוקראינה בתחתית הדירוג — זה לא הערכה של החברה האוקראינית כ”לא שלווה”. זה משקף את היקף המלחמה שרוסיה הביאה לאירופה.

אוקראינה לא בחרה להיות בתחתית מדד השלום העולמי. אוקראינה נמצאת שם כי היא מגנה על עצמה, על עריה, על מדינתה ועל ביטחון אירופה מפני התוקפן.

ארה”ב, סין, איראן והשכנים: מה עוד מראה מדד השלום העולמי 2026

לתמונה המלאה חשוב להסתכל לא רק על ישראל, אוקראינה ורוסיה, אלא גם על המקום של השחקנים הגדולים בעולם, שכני ישראל, שכני אוקראינה ואירופה בכלל.

במדד השלום העולמי 2026 ארה”ב תפסה את המקום ה-134 מתוך 163. עבור מדינה שנשארת בעלת הברית העיקרית של ישראל ושחקן מפתח בביטחון העולמי, זה מקום נמוך. בדו”ח מצוין במיוחד שארה”ב החמירה את המדד ב-4%, ואחד הגורמים היה חוסר יציבות פוליטית: המדד של חוסר יציבות פוליטית החמיר ב-38.5%, ורמת האלימות הפוליטית הגיעה לשיא מאז שנות ה-70.

סין תפסה את המקום ה-118. זה גבוה יותר מארה”ב, ישראל, אוקראינה ורוסיה, אבל עדיין רחוק מהחלק העליון של הדירוג. בדו”ח סין מתוארת כאחד השחקנים שהחמרת המדד קשורה לשינויים במיליטריזציה ולמתח סביב ים סין הדרומי. עבור הקורא הישראלי והאוקראיני כאן חשוב לא רק השורה בדירוג, אלא המסקנה הכללית: העולם נכנס לתקופה שבה התחרות בין ארה”ב, סין ורוסיה הופכת לחלק מחוסר יציבות גלובלית חדשה.

חשוב להסתכל במיוחד על איראן. היא תפסה את המקום ה-144. זה נמוך מרוב המדינות באזור וקרוב בהרבה לחלק התחתון של הרשימה. עם זאת, הדו”ח עצמו מדגיש שהמלחמה סביב איראן, שהחלה ב-2026, משתקפת במדד רק חלקית, כי חלק מהמדדים יש להם תקופת חיתוך נתונים מוקדמת יותר. זה אומר שההשפעה האמיתית של ההסלמה האיראנית על הדירוגים העתידיים עשויה להיות חזקה עוד יותר.

שכני ישראל והאזור סביבה

באזור ישראל התמונה נראית כך:

הטבלה הזו מראה היטב שישראל לא נמצאת רק ב”אזור קשה”, אלא באחד המרחבים האזוריים הכי לא יציבים בעולם. המזרח התיכון וצפון אפריקה נקראים בדו”ח האזור הכי פחות שליו בעולם. בתוך המסגרת הזו ישראל נמצאת נמוך מרוב השכנים לא כי היא חלשה כמדינה, אלא כי היא נמצאת במצב של מלחמה ישירה, איום טילים מתמיד, גיוס גבוה וקונפליקט עם מבנים טרוריסטיים ופטרוניהם המדינתיים.

חשוב במיוחד המיקום של איראן — המקום ה-144. היא לא שכנה של ישראל בגבול, אבל היריב האסטרטגי העיקרי באזור. דרך חמאס, חיזבאללה, החות’ים וכוחות פרוקסי אחרים איראן משפיעה על ביטחון ישראל הרבה יותר מהרבה שכנים פורמליים.

שכני אוקראינה

עבור אוקראינה התמונה האזורית גם מסבירה הרבה:

כאן הניגוד עוד יותר חזק. השכנים המערביים של אוקראינה — הונגריה, פולין, סלובקיה, רומניה — נמצאים הרבה יותר גבוה בדירוג. אפילו מולדובה, שחיה ליד הלחץ הרוסי ובעיית טרנסניסטריה, תופסת את המקום ה-55. ואוקראינה נמצאת במקום ה-160 לא כי האזור עצמו “לא שליו”, אלא כי בדיוק על שטח אוקראינה רוסיה מנהלת מלחמה מלאה.

השורה העיקרית כאן — רוסיה, המקום ה-163. היא האחרונה בעולם. זה הופך את המצב האוקראיני למיוחד: אוקראינה נמצאת בתחתית הדירוג כמדינה שמגנה על עצמה מפני תוקפנות, ורוסיה — כמדינה שמייצרת את התוקפנות הזו.

מי באירופה הכי שליו והכי לא שליו

באירופה התוצאה הכי שלווה היא של איסלנד — המקום הראשון בעולם. בחלק העליון של הדירוג נמצאות גם שוויץ — המקום ה-3, סלובניה — המקום ה-4, אירלנד — המקום ה-5, אוסטריה — המקום ה-6, פורטוגל — המקום ה-7, פינלנד — המקום ה-9. החומרים הרשמיים של מדד השלום העולמי 2026 מציינים במיוחד שאיסלנד נשארת המדינה הכי שלווה בעולם כבר 19 שנים ברציפות, ואחריה באות ניו זילנד, שוויץ, סלובניה ואירלנד.

המדינה הכי לא שלווה באירופה ובו זמנית בכל העולם — רוסיה, המקום ה-163. אחריה בין המדינות האירופיות נמצאת אוקראינה, המקום ה-160, אבל המשמעות הפוליטית של שתי העמדות האלה הפוכה. רוסיה נמצאת בתחתית כתוקפן. אוקראינה — כמדינה שמגנה על עצמה מפני תוקפן.

אם מסתכלים על אירופה בלי רוסיה ואוקראינה, המדינות שנראות הכי בעייתיות בדירוג הן טורקיה — המקום ה-136, בלארוס — המקום ה-115, צרפת — המקום ה-99. אבל אף אחת מהמדינות האלה לא מתקרבת להיקף המלחמה הרוסית-אוקראינית, שהפכה לאחד הגורמים העיקריים לירידה הגלובלית בשלום.

כך הדירוג מראה ניגוד חשוב: אירופה בכללותה נשארת האזור הכי שליו בעולם, אבל בדיוק מאירופה היום מגיעה גם האיום הכי מסוכן לביטחון הגלובלי — התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.

רוסיה במקום האחרון: הניגוד העיקרי של הדירוג

השורה הכי חשובה בטבלה — האחרונה. רוסיה תפסה את המקום ה-163, והפכה למדינה הכי לא שלווה בעולם במדד השלום העולמי 2026.

זה חשוב עקרונית להבנת כל התמונה. אוקראינה נמצאת בתחתית הדירוג כי נגדה מנהלים מלחמה. רוסיה נמצאת במקום האחרון כי היא פתחה וממשיכה את המלחמה הזו.

אם אוקראינה משלמת את מחיר התוקפנות, רוסיה פועלת כמקור התוקפנות הזו. וזה נוגע לא רק לאוקראינה. המדיניות הרוסית הורסת את ביטחון אירופה, מחזקת משטרים אנטי-מערביים, משתפת פעולה עם איראן ותומכת בקשרים עם כוחות שעוינים לישראל.

עבור ישראל זה כבר לא נושא אירופי מופשט. רוסיה, איראן, חמאס, חיזבאללה ומשתתפים אחרים בציר האנטי-מערבי לא קיימים בוואקום נפרד. ביניהם יש חיבורים פוליטיים, צבאיים, טכנולוגיים ותעמולתיים.

ישראל ואוקראינה במסגרת ביטחון אחת

ישראל ואוקראינה — מדינות שונות, מלחמות שונות, נסיבות היסטוריות שונות. אבל מדד השלום העולמי 2026 מראה ששתי המדינות נמצאות במסגרת רחבה אחת של חוסר יציבות עולמית.

• רוסיה הורסת את ביטחון אירופה.
• הציר האיראני הורס את ביטחון המזרח התיכון.
• ארגוני טרור מנצלים את חולשת הסדר הבינלאומי.
• משטרים אוטוריטריים בודקים עד כמה רחוק אפשר ללכת אם העולם לא מגיב מספיק חזק.

זו הסיבה שתמיכה באוקראינה עבור ישראל — זה כבר לא רק שאלה מוסרית. זו שאלה של הבנה אסטרטגית: מי היום הורס את הביטחון הבינלאומי, מי עוזר לאויבי ישראל, מי מנרמל תוקפנות ומי מעוניין שהעולם המערבי יהיה חלש ומפולג.

העולם הופך לפחות שליו

מדד השלום העולמי 2026 מראה גם מגמה רחבה יותר: הבעיה לא מוגבלת לישראל, אוקראינה או רוסיה. העולם בכללותו הופך לפחות יציב.

לפי נתוני הדו”ח, החמרת המדדים של השלום השפיעה על יותר מדינות מאשר שיפור. זה אומר שהמערכת הבינלאומית נכנסת לתקופה של פיצול: מספר הקונפליקטים גדל, המיליטריזציה מתגברת, המלחמות האזוריות מתחזקות, והמנגנונים הישנים של הרתעה עובדים פחות טוב מבעבר.

עבור הקורא הישראלי זה חשוב כי ישראל לא קיימת בנפרד מהמערכת העולמית. ביטחון המדינה תלוי לא רק בצה”ל, אלא גם בבריתות, בתמיכה בינלאומית, ביחסים עם ארה”ב, אירופה ומדינות שמתנגדות לאותם מקורות תוקפנות.

למה זה לא דירוג “מדינות רעות”

חשוב במיוחד לא לאפשר קריאה שגויה.

המקום הנמוך של אוקראינה לא אומר שאוקראינה “מסוכנת מטבעה”. זה אומר שהמדינה הפכה לקורבן של תוקפנות חיצונית מלאה.

המקום הנמוך של ישראל לא אומר שישראל “מדינה רעה”. זה אומר שהמדינה חיה בתנאים של מלחמה, טרור ואיום אזורי מתמיד.

אבל המקום האחרון של רוסיה יש לו טבע פוליטי אחר. רוסיה לא רק נמצאת במצב של מלחמה. היא עצמה יוזמת את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, מקור להרס ואחד היצרנים העיקריים של חוסר יציבות גלובלית.

מה הדירוג הזה אומר עבור ישראל

עבור ישראל מדד השלום העולמי 2026 — זה לא סיבה לפאניקה, אלא למסקנה מפוכחת: אי אפשר לבנות ביטחון רק על כוח צבאי. כוח צבאי נחוץ, אבל הוא לא מספיק.

לישראל דרושה מערכת בריתות ברורה. ארה”ב נשארת בעלת הברית העיקרית. האיחוד האירופי יכול וצריך להיחשב כשותף אסטרטגי. אוקראינה הופכת לכיוון חשוב, כי היא מתמודדת עם אותה לוגיקה של תוקפנות שמופיעה גם במזרח התיכון.

לקראת הבחירות בסתיו 2026, נושא זה עשוי להפוך למשמעותי פוליטית. מפלגה או בלוק, שיכללו ראשונים בתוכנית הבחירות שלהם את הנוסחה החדשה לביטחון — ארה”ב כשותף הראשי, האיחוד האירופי כשותף אסטרטגי, אוקראינה ככיוון חשוב — עשויים לקבל יתרון בקרב אותם ישראלים שרואים קשר בין התוקפנות הרוסית, הציר האיראני והאיומים על ישראל.

מה הדירוג הזה אומר עבור אוקראינה

עבור אוקראינה, מדד השלום העולמי 2026 — זה לא תבוסה ולא כתם. זה אישור בינלאומי להיקף המלחמה שרוסיה הביאה לאדמת אוקראינה.

אוקראינה נמצאת בתחתית הדירוג לא משום שהאוקראינים לא רוצים שלום. להפך: אוקראינה מגנה על הזכות לשלום, ריבונות וביטחון. אך כל עוד רוסיה ממשיכה בתוקפנות, אוקראינה נאלצת לחיות בתנאים שכל מדד בינלאומי יתעד כרמת קונפליקט גבוהה ביותר.

זה חשוב להסביר גם בישראל. המלחמה האוקראינית — לא “קונפליקט אירופי רחוק”. זה חלק מאותה מאבק גלובלי נגד תוקפנות, טרור, סחיטה טילים והרס החוק הבינלאומי.

למה נאנובסטי שמה לב לזה

עבור נאנובסטי — חדשות ישראל הדירוג הזה חשוב לא כטבלה יבשה, אלא כדרך להראות את הקשר בין הביטחון האוקראיני והישראלי.

ישראלים עם שורשים אוקראיניים מבינים היטב את הקשר הזה. הם רואים איך רוסיה הורסת ערים אוקראיניות, איך הציר האיראני מאיים על ישראל, איך ארגוני טרור מנצלים את המלחמה והכאוס, ואיך לעולם הדמוקרטי קשה יותר ויותר לשמור על אחדות.

חשוב שהקורא הישראלי יראה את אוקראינה לא כנושא זר, אלא כחלק מקו החזית המשותף, שבו נקבעת עתיד הביטחון — גם לאירופה, גם למזרח התיכון וגם לקהילות היהודיות.

המסקנה העיקרית

מדד השלום העולמי 2026 מראה לא רק רשימת מדינות. הוא מראה מפת עולם, שבה מלחמה, טרור, מיליטריזציה ותוקפנות שוב הופכים לנורמה של מדיניות בינלאומית.

ישראל ואוקראינה נמצאות יחד בתחתית הדירוג לא משום שהן זהות. הן נמצאות יחד משום ששתי המדינות נמצאות תחת לחץ של כוחות שלא מכירים בזכות האחרים לביטחון וריבונות.

אוקראינה מגנה על עצמה מהצבא הרוסי. ישראל מגנה על עצמה מהציר הטרוריסטי והאיראני. רוסיה, שתפסה את המקום האחרון, נשארת אחד המקורות העיקריים לחוסר היציבות הגלובלית החדשה הזו.

המסקנה העיקרית עבור ישראל פשוטה: המלחמה האוקראינית — זו לא מלחמה זרה. זה חלק מאותו מאבק שבו נקבע אם העולם ינוהל על ידי חוק ובריתות, או על ידי טרור, טילים ותוקפנות.