ב-30 במאי 2026, במיסטצקי ארסנל בקייב, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי ה-13 “ארסנל הספרים”, התקיים דיון ציבורי בנושא “אינטראקציות תרבותיות אוקראיניות-יהודיות בזמן המלחמה הגדולה”. המפגש אורגן על ידי “המפגש האוקראיני-יהודי”, והמנחה היה ויטלי צ’רנואיבאננקו, חוקר בכיר במחלקת קרן היהדות של הספרייה הלאומית של אוקראינה על שם ו.י. ורנדסקי ונשיא האגודה האוקראינית ליהדות.
השיחה יצאה במהירות מגבולות הנושא האקדמי. המשתתפים דנו לא רק בהיסטוריה, אלא גם כיצד המלחמה שינתה את ההבנה עצמה של הקהילה האוקראינית-יהודית, והפכה אותה ליותר בולטת בחיים הציבוריים והפוליטיים של אוקראינה.
ולדיסלב גרינביץ’, מנהל אזורי של UJE באוקראינה, הצהיר כי הפלישה הרוסית הדגישה: היהודים הם חלק בלתי נפרד מהאומה הפוליטית האוקראינית. הוא הזכיר את המתקפה על באבי יאר ב-1 במרץ 2022 ואת דברי הנשיא ולדימיר זלנסקי על כך שקרבנות השואה “נרצחים בפעם השנייה”. לדבריו, המלחמה גם חיזקה את הממד האזרחי של הזהות של היהודים האוקראינים והראתה שהפרופגנדה הרוסית משתמשת בו זמנית ברטוריקה אנטי-נאצית ובהצהרות אנטישמיות.
חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency. עבור ישראל הנושא הזה גם אינו מופשט: גרינביץ’ ציין במיוחד כי יהודים ישראלים ממוצא אוקראיני תופסים את המלחמה כעניין אישי, גם אם העמדה הרשמית של ירושלים לעיתים קרובות מעוררת אכזבה בקייב.
במהלך הדיון, ליאוניד פינברג הזכיר את הזיופים הסובייטיים ואת העובדה שלאחר 1991 החל שיקום הזיכרון ההיסטורי המשותף. הוא סיפר על 30 שנות עבודה של הוצאת “רוח וספרות”, שהוציאה כ-150 ספרים בנושאים יהודיים ואוקראיניים-יהודיים. אוקסנה דרץ, מצידה, שמה דגש על התפקיד הלא נחקר של נערות יהודיות בפיתוח החינוך הגימנזיוני לנשים באוקראינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועל החשיבות של עבודה עם מקורות ארכיוניים.
הדיון בקייב הראה שהדיאלוג האוקראיני-יהודי היום קשור לא רק לעבר, אלא גם למלחמה הנוכחית, לזיכרון ולמאבק בפרופגנדה. עבור אוקראינה וישראל זהו עניין של אמת היסטורית, זהות אזרחית ואיך חברות שומרות על קשר בתקופות של זעזועים גדולים.
מקור (2026-06-18 14:50:00) – המקור של החומר