- June 30, 2026
- 1:31 pm
- אוקראינה
כאשר על המלחמה מדברים רק פוליטיקאים, מאחורי המספרים והנוסחאות לעיתים נעלמים אנשים.
אבל אוקראינה היום — זה לא רק החזית, מסמכי המשא ומתן, ערבויות הביטחון והפורמטים הדיפלומטיים.
אלה ערים שחיות תחת מכות.
אלה משפחות שממשיכות לעבוד, ללמוד, להתפלל, לגדל ילדים.
אלה קהילות יהודיות שלא עזבו את ההיסטוריה, אלא נשארו בתוכה — בקייב, דניפרו, אודסה, חרקוב ובערים אחרות באוקראינה.
לכן הפגישה של הרב הראשי של קייב יונתן מרקוביץ’ עם ג’וש גרינבאום, עליה דיווח ב-29 ביוני 2026 JCC Beit Menachem Kyiv, חשובה לא רק כאירוע של הקהילה היהודית.
זהו אות: קול אוקראינה צריך להישמע לא רק במשרדי הנשיאים והשרים, אלא גם דרך אלו שרואים מדי יום את תוצאות המלחמה ברמת החיים האנושית.
JCC Beit Menachem Kyiv כתב שהרב מרקוביץ’ קיים פגישה משמעותית עם Josh Gruenbaum, שנקרא בהודעה יועץ בכיר של Board of Peace — מבנה הקשור ליוזמות השלום של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ.
ניסוח זה דורש זהירות.
עצם העובדה של הפגישה מאושרת כרגע בפומבי דווקא בהודעת JCC Beit Menachem Kyiv.
אבל חשיבות דמותו של גרינבאום מאושרת כבר לא רק בפוסט הזה: הבית הלבן ב-16 בינואר 2026 הודיע ש-Aryeh Lightstone ו-Josh Gruenbaum מונו ליועצים בכירים של Board of Peace, שהוטל עליהם לנהל את האסטרטגיה היומית והעבודה האופרטיבית של המועצה.
מי הוא ג’וש גרינבאום ולמה הפגישה הזו חשובה
ג’וש גרינבאום — לא שותף מקרי לשיחה.
בדצמבר 2025 משרד הנשיא של אוקראינה הודיע שהצוות האוקראיני בראשות ולדימיר זלנסקי קיים שיחה עם הצד האמריקאי על מסמך ערבויות הביטחון לאוקראינה.
בין המשתתפים בצד האמריקאי צוין Senior White House Advisor Josh Gruenbaum.
מאוחר יותר גרינבאום הופיע גם בהקשר המשא ומתן הרוסי-אמריקאי.
Reuters דיווח ש-22 בינואר 2026 ולדימיר פוטין קיים משא ומתן מאוחר במוסקבה עם נציגים אמריקאים, כולל סטיב ויטקוף, ג’ארד קושנר וג’וש גרינבאום. לפי נתוני Reuters, לאחר הפגישה הזו נדונו הצעדים הבאים ומשא ומתן אפשרי בהשתתפות ארה”ב, אוקראינה ורוסיה, אך המכשול המרכזי נותר שאלת השטחים האוקראיניים.
זה הופך את הפגישה בקייב למשמעותית במיוחד.
כאשר הרב הראשי של קייב מדבר עם אדם שכבר היה כלול בערוצי המשא ומתן האמריקאים על אוקראינה, זה לא רק מחווה פרוטוקולית.
זו ניסיון להעביר לצד האמריקאי שאוקראינה — לא שורה מופשטת בתוכנית השלום.
אוקראינה — זו חברה שנלחמת על הזכות לחיות.
זה קייב, שם הקהילה היהודית ממשיכה לעבוד גם בזמן אזעקות אוויריות.
אלה אנשים שזקוקים לא לנוסחאות דיפלומטיות יפות, אלא לעולם צודק, ביטחון והגנה מפני חזרה על תוקפנות.
יונתן מרקוביץ’ כקול קייב והקהילה היהודית
יונתן מרקוביץ’ — הרב הראשי של קייב ואחד המנהיגים היהודיים הבולטים ביותר באוקראינה.
באתר חב”ד הוא מצוין כרב ומנהל Chabad-Lubavitch of Kyiv.
לאחר תחילת המלחמה המלאה שמו מופיע בקביעות בהקשר של עזרה לקהילה היהודית, תמיכה בצבא האוקראיני, עבודה הומניטרית ושימור החיים הדתיים בקייב.
ביולי 2024 The Jerusalem Post כתבה על פגישה של קצינים בכירים אוקראינים עם הרב מרקוביץ’ ב-JCC Beit Menachem, שם נדונו ערכים יהודיים, עזרה לחיילים יהודים והאתגרים העומדים בפני יהודים בצבא האוקראיני.
בספטמבר 2025 Ynet כתב שלפי דברי הרב מרקוביץ’, בקייב נשארים עשרות אלפי יהודים, כולל רבים שהועברו מאזורי החזית — דונצק, לוהנסק, מריופול ומקומות אחרים, שם החיים הנורמליים נהרסו על ידי המלחמה הרוסית.
במאי 2026 Times of Israel סיפר על חתונה יהודית המונית בקייב, שהתקיימה ב-Beit Menachem Jewish Community Center במהלך הפסקת אש של שלושה ימים.
חמש זוגות, כולל זוגות בני 92, נישאו לפי המסורת היהודית.
עבור הקהילה שחווה מלחמה, זה הפך לא רק לאירוע דתי, אלא לסמל להמשך החיים.
בדיוק בהקשר הזה הפגישה של מרקוביץ’ עם גרינבאום מקבלת משמעות רחבה יותר.
הרב הראשי של קייב מדבר לא בשם מוסד מופשט.
הוא מדבר מתוך העיר שחיה בתנאי מלחמה.
הוא מדבר בשם הקהילה שיודעת את מחיר המכות הרוסיות, הפינויים, האזעקות, העזרה ההומניטרית והאחריות היומית כלפי האנשים.
נאנווסטי — חדשות ישראל סבורות שמגעים כאלה חשובים גם כי הם עוזרים להרוס את המבנה התעמולתי הרוסי, כאילו אוקראינה אינה בית טבעי לחיים יהודיים.
המציאות מראה את ההפך: הקהילה היהודית בקייב לא רק קיימת, אלא גם נשארת חלק פעיל מהחברה האוקראינית.
מה זה Board of Peace ולמה סביבו יש הרבה שאלות
Board of Peace הופיע בסדר היום הבינלאומי כחלק מתוכנית השלום של טראמפ בעזה.
הבית הלבן תיאר את המבנה הזה כמנגנון פיקוח אסטרטגי, תיאום משאבים בינלאומיים ומעבר מהסכסוך לשיקום. בינואר 2026 הבית הלבן הודיע שגרינבאום ולייטסטון מונו ליועצים בכירים של המועצה.
אבל סביב Board of Peace יש גם ביקורת רצינית.
ECFR כתב שהפורמט הזה משקף מדיניות עסקית רחבה יותר של טראמפ ויכול לצאת הרבה מעבר לנושא עזה, ולהפוך לכלי של ארכיטקטורה בינלאומית חדשה, שבה מוסדות דיפלומטיים מסורתיים נדחקים לשוליים.
The Guardian ב-27 ביוני 2026 דיווח שהפרויקט של מסמכי Board of Peace בעזה כלל צורות רחבות של חסינות לחברי המבנה, ארגונים קשורים וצוות.
זה עורר ביקורת של עורכי דין ודאגות בגלל אפשרות של חוסר אחריות ושקיפות.
לכן בהקשר האוקראיני והישראלי יש להתייחס ל-Board of Peace בזהירות.
מצד אחד, זהו ערוץ שדרכו יכולים לעבור אותות פוליטיים אמיתיים.
מצד שני, זו לא ארגון בינלאומי ניטרלי במובן הקלאסי, אלא מבנה הקשור באופן הדוק לארכיטקטורה הפוליטית של ממשל טראמפ.
לאוקראינה חשוב לא להיכנס למצב שבו “שלום” ימשמע לחץ על הקורבן של התוקפנות, ולא אחריות התוקפן.
למה לישראל כדאי לשים לב
לישראל הסיפור הזה גם חשוב.
בישראל חיים מאות אלפי יוצאי אוקראינה וברית המועצות לשעבר.
משפחות רבות קשורות בו זמנית לביטחון הישראלי, לטרגדיה האוקראינית, לזיכרון השואה, לבאבי יאר ולמלחמה המודרנית של רוסיה נגד אוקראינה.
כאשר הרב הראשי של קייב נפגש עם יועץ אמריקאי המעורב בתהליכי שלום ומשא ומתן, זה נוגע לא רק לאוקראינה.
זה נוגע גם לישראל, כי ישראל יודעת היטב: תוכניות שלום גרועות, שנבנות על ויתורים לתוקפן או לטרוריסטים, לא מביאות ביטחון.
הן דוחות את המלחמה הבאה.
לכן הקול האוקראיני צריך להישמע בקול רם.
לא כבקשה לחמלה.
אלא כאזהרה: שלום ללא צדק הופך להזמנה לתוקפנות הבאה.
מה צריך לשמוע וושינגטון
וושינגטון צריכה לשמוע לא רק את המשא ומתן ממוסקבה ולא רק את אלו שמציעים תוכניות מהירות לסיום המלחמה.
היא צריכה לשמוע את קייב.
היא צריכה לשמוע את החיילים האוקראינים, את משפחות הנופלים, את תושבי הערים שחוו מתקפות טילים, ואת הקהילות היהודיות שממשיכות לחיות במדינה שרוסיה נלחמת נגדה.
על רקע ההצהרות האחרונות של הקרמלין זה חשוב במיוחד.
Reuters ב-29 ביוני 2026 דיווח שהקרמלין שוב הצהיר: עמדת רוסיה על תנאי הסכם השלום לא השתנתה מאז 2024.
מוסקבה עדיין דורשת את נסיגת הכוחות האוקראיניים מאזורי דונצק, לוהנסק, חרסון וזפורוז’יה וויתור של אוקראינה על הצטרפות לנאט”ו.
יום לפני כן Reuters כתב שפוטין הצהיר על כוונתו להמשיך בקמפיין הצבאי ללא קשר להצעות האוקראיניות להפחתת ההסלמה.
זהו ההקשר המרכזי של הפגישה של מרקוביץ’ עם גרינבאום.
בעוד מוסקבה מדברת בשפת האולטימטומים, אוקראינה צריכה לדבר בשפת העובדות, העדויות והבהירות המוסרית.
מה כאן חשוב לאוקראינה
הפגישה של הרב הראשי של קייב עם ג’וש גרינבאום מראה שהדיפלומטיה האוקראינית היום רחבה יותר מהמשא ומתן הרשמי.
יש רמה מדינית.
יש רמה צבאית.
יש רמה ציבורית.
יש קול דתי ומוסרי.
ולאוקראינה כל הרמות האלה חשובות.
אם בפורמטים הבינלאומיים יישמעו רק הדרישות של הקרמלין וההצעות “לסיים מהר את המלחמה”, זה יהיה מסוכן.
אם שם יישמע קול קייב, קול החברה האוקראינית וקול הקהילה היהודית, אז לעולם יש יותר סיכוי לראות את המציאות כפי שהיא.
נאנווסטי — חדשות ישראל מזכירים: ההיסטוריה היהודית יודעת היטב את מחיר השתיקה של ערי הבירה העולמיות.
לכן היום חשוב שקול אוקראינה יישמע שם, היכן שמתקבלות ההחלטות.
לא מחר.
עכשיו.
כי מאחורי כל מסמך דיפלומטי עומדים אנשים חיים.
הביטחון שלהם לא יכול להיות נושא למיקוח.