דיפלומט ישראלי על הסדק הבנזיני של הקרמלין: מדוע המתקפות של אוקראינה על בתי הזיקוק הפכו לבעיה אישית של פוטין

המל”טים ארוכי הטווח של אוקראינה הופכים את תעשיית הזיקוק של רוסיה ממקור הכנסה רגיל לאחת הפגיעות העיקריות של הקרמלין. ההשלכות של המתקפות כבר חורגות מעבר למפעלים בודדים ומשפיעות על ייצור הדלק, הלוגיסטיקה הפנימית והיכולת של השלטונות הרוסיים להסתיר את היקף הבעיות שנוצרו.

שגריר ישראל לשעבר ברוסיה, ראש תוכנית חקר רוסיה במכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי, ארקדי מילמן רואה את המתרחש כמשבר רציני לכל הפדרציה הרוסית.

לפי הערכתו, המשבר הזה הופך לכואב במיוחד עבור פוטין, מכיוון שחוסר הדלק וההפרעות לא ניתן להסתיר לחלוטין מאחורי הצהרות התעמולה הרוסית. את עמדתו הדיפלומט הביע בשידור פרויקט “סטודיו מערב” בערוץ הטלוויזיה “אספרסו”.

בעיה שהקרמלין מתקשה להכחיש

ארקדי מילמן מציין את המצב הבלתי רגיל עבור השלטון הרוסי: פוטין נאלץ להכיר בפומבי בקיומן של בעיות עם הדלק והלוגיסטיקה. בדרך כלל הקרמלין ממשיך לספר על התקדמות הצבא הרוסי והניצחון המתקרב, גם כאשר המצב האמיתי סותר זאת. עם זאת, עצירות ונזקים במתקני הזיקוק משפיעים ישירות על אספקת האזורים. במקרה כזה, הצהרות טלוויזיוניות בלבד אינן מספיקות.

מדובר לא רק בערים רוסיות מרוחקות, שבהן השלטונות רגילים להתעלם מחוסר שביעות הרצון של האוכלוסייה. לדברי מילמן, ההשלכות של המתקפות מורגשות גם במוסקבה ובסנט פטרסבורג, והופעת קשיים בדלק בבירה מקבלת עבור הקרמלין משקל פוליטי שונה לחלוטין.

מדוע הבנזין הפך לנשק פוליטי

בית הזיקוק אינו רק מתקן תשתית אנרגטי.

מהפעלתו תלויים אספקת בנזין ודיזל, הובלת מטענים צבאיים, אספקת מפעלים, חקלאות ותנועת תחבורה רגילה בתוך המדינה.

כאשר מפעל גדול אחד נופל, יש צורך לחלק את העומס בין מפעלים ואזורים אחרים. אם המתקפות חוזרות, רוסיה מתמודדת כבר לא עם שריפה בודדת, אלא עם שרשרת בעיות שלא ניתן לפתור במהירות על ידי תיקון של סדנה פגועה אחת.

עבור הקהל הישראלי, הערכתו של מילמן מעניינת במיוחד לא רק בגלל ניסיונו הדיפלומטי. השגריר לשעבר של ישראל מכיר היטב את מערכת השלטון הרוסית ומבין עד כמה המשברים שנוגעים למוסקבה ולחיי היומיום של הרוסים הופכים לרגישים עבור הקרמלין.

המתקפה על בית הזיקוק באומסק שינתה את היקף הקמפיין

אחד הפרקים הבולטים ביותר היה המתקפה על בית הזיקוק באומסק בלילה שבין 6 ל-7 ביולי 2026. לפי המידע שפורסם, המל”טים האוקראיניים עברו כ-2500 קילומטרים, מה שהפך את המבצע לאחד המתקפות הרחוקות ביותר מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה. המטרה הייתה מתקן עיבוד הנפט הראשוני ELOU-AVT-11 – צומת מפתח המספק חומרי גלם לקווי ייצור אחרים. כבר ב-7 ביולי הופיעו דיווחים על עצירת המפעל.

בית הזיקוק באומסק נחשב לבית הזיקוק הגדול ביותר ברוסיה ואחד היצרנים העיקריים של דלק לרכב. לכן, הנזק שלו עשוי להיות חמור בהרבה מהמתקפות על מתקנים פחות חזקים הממוקמים קרוב יותר למוסקבה.

היוזמה האסטרטגית עוברת לאוקראינה

ארקדי מילמן סבור כי האירועים בשבועות האחרונים מצביעים על מעבר היוזמה האסטרטגית לאוקראינה. זו הערכת המומחה, אך היא מתבססת על שינוי ניכר באופי המבצעים האוקראיניים: מפעלים רוסיים נפגעים במרחקים שנחשבו עד לאחרונה כבלתי נגישים.

בקרמלין, לדעת הדיפלומט הישראלי, מודעים לסכנה, למרות ניסיונות התעמולה להציג את המצב כנתון לשליטה. רוסיה נאלצת להגן על שטח עצום, צינורות נפט, מסופים ועשרות מפעלים גדולים, בעוד שהצד האוקראיני יכול לבחור את הצמתים הטכנולוגיים הפגיעים ביותר.

באמצע הדיון הזה נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציין פרט חשוב: המתקפות על הזיקוק אינן פעולות סמליות. הן משפיעות על כלכלת המלחמה, מסבכות את ההובלות, מצמצמות את עתודות הדלק הזמינות ומאלצות את רוסיה להוציא משאבים נוספים על הגנה אווירית של מתקנים הממוקמים עמוק בעורף.

מילמן מקווה כי כוחות ההגנה של אוקראינה ימשיכו במבצעים נגד בתי הזיקוק הרוסיים. לפי תחזיתו, אם חלק ניכר מיכולות הזיקוק של הפדרציה הרוסית יעמדו בסכנה, הנזק המצטבר עשוי לגרום למשבר דלק ולוגיסטי מלא.

עבור פוטין, הסכנה אינה רק בכמויות הבנזין האבודות. המודל הקרמליני נשען על האמונה שהמלחמה מתנהלת רחוק ממוסקבה וכמעט אינה משפיעה על החיים הרגילים בתוך רוסיה, אך המתקפות על בתי הזיקוק הורסות בהדרגה את המבנה הזה. ככל שההשלכות של המלחמה מתקרבות לבירות הרוסיות, כך קשה יותר לשלטונות לשמור על אשליית היציבות.

אם חשוב לכם לראות את סדר היום הישראלי-אוקראיני ללא הפרספקטיבה הרוסית — הוסיפו נאנובוסטי לגוגל.

https://www.google.com/preferences/source?q=news.nikk.co.il