עלות המלחמה במיליארדי $: ישראל ואוקראינה — $140 מיליארד מול $258 מיליארד, אך אי אפשר להשוות את הסכומים הללו ישירות

בישראל מעריכים את עלות המלחמה מאז 7 באוקטובר בכ-140 מיליארד דולר. אוקראינה בארבע שנות הפלישה הרוסית המלאה הוציאה על צרכים צבאיים כמעט 258 מיליארד דולר, אך השוואה פשוטה של סכומים אלו נותנת תמונה שגויה.

140 מיליארד דולר מול 257.6 מיליארד דולר. במבט ראשון השוואת עלות המלחמה לישראל ולאוקראינה תופסת שורה אחת: אוקראינה הוציאה כמעט פי שניים יותר. אך זו בדיוק האריתמטיקה שמטעה כאן. המספרים הישראליים והאוקראיניים אינם עונים על אותה שאלה.

בהערכה שפורסמה ב-16 באוגוסט 2026 TheMarker על עלות המלחמה לישראל מדובר בכ-420 מיליארד שקל, או 140 מיליארד דולר, שנצברו לאחר 7 באוקטובר 2023. בקרוב הסכום עשוי להתקרב ל-500 מיליארד שקל. זה לא רק חשבון צה”ל על תחמושת ופעולות: ההערכה כוללת את השלכות הגיוס העצום, הוצאות ממשלתיות נוספות והוצאות אחרות של תקופת המלחמה.

לאלכסנדר חמלניצקי השוואה כזו בין שתי המדינות אינה מקרית. מחבר נאנובוסטי נולד באוקראינה במשפחה יהודית וכותב על ישראל, אוקראינה, המלחמה והיחסים בין שתי המדינות. בחומר זה לא חיברנו את כל מה שנקרא “עלות המלחמה” למספר גדול אחד, אלא השווינו מדדים נפרדים לפי משמעותם: הוצאות צבאיות – עם הוצאות צבאיות, נזק – בנפרד, השלכות תקציביות – בנפרד.

לכן לנאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן מעניין לא המירוץ של שני סכומים של מיליארדים רבים. ישראל ואוקראינה מצאו את עצמן במלחמות מסוג שונה לחלוטין, והיקפי הכלכלות שלהן, שטח הלחימה ומבנה ההוצאות שונים מדי מכדי לקבוע את המחיר בהמרה פשוטה של שקלים וגריבנות לדולרים.

כמה ישראל כבר שילמה על המלחמה

אחת החלקים היקרים ביותר של המלחמה הנוכחית הופיעה כמעט מיד לאחר 7 באוקטובר. לפי הנתונים שהובאו TheMarker, בימים הראשונים גויסו כ-220 אלף מילואים, בעוד שהיקף הגיוס הרגיל היה כ-6 אלף. זו בעיה צבאית וכלכלית בו זמנית. המילואימניק מקבל תמיכה ותשלומים, אך באותו זמן הוא לא נמצא בעבודה הרגילה שלו, בחברה שלו, בבית חולים, באוניברסיטה או בסדנה.

יש גם הערכה אחרת שכדאי להציב ליד המספר של TheMarker. בנק ישראל מעריך את ההוצאות הפיסקליות הצבאיות והאזרחיות של המלחמה בכ-350 מיליארד שקל. במקביל יחס החוב הממשלתי לתמ”ג עלה מ-60.5% בתחילת 2023 ל-68.5% בסוף 2025. 350 מיליארד ו-420 מיליארד שקל אלו אינם סותרים זה את זה אוטומטית: בנק ישראל מחשב את העומס הפיסקלי הספציפי, בעוד שההערכה שפורסמה ב-TheMarker בנויה רחבה יותר.

יש דרך להשוות את המדינות בצורה מדויקת יותר – להסיר בכלל את המושג “עלות כוללת של המלחמה” ולקחת מתודולוגיה בינלאומית אחת ואותה.

לפי החישובים של SIPRI, ההוצאות הצבאיות של ישראל בשנת 2024 הגיעו ל-46.5 מיליארד דולר, או 8.8% מהתמ”ג. זה היה גידול של 65% בשנה – הקפיצה הגדולה ביותר מאז מלחמת ששת הימים ב-1967.

בשנת 2025 ישראל הוציאה על מטרות צבאיות עוד 48.3 מיליארד דולר. הסכום ירד מעט במונחים ריאליים יחסית ל-2024, אך עדיין נשאר כמעט פי שניים מהרמה שלפני המלחמה ב-2022.

אוקראינה: 257.6 מיליארד דולר – וזה רק ההוצאות הצבאיות העצמיות

עבור אוקראינה SIPRI נותן רצף ארוך שמאפשר לראות לא שנה יקרה אחת, אלא ארבע שנות מלחמה מלאה. בשנת 2022 ההוצאות הצבאיות של אוקראינה היו 44 מיליארד דולר. בשנה אחת הן גדלו ב-640% – קפיצה כזו SIPRI לא רשם קודם לכן באף מדינה.

בשנת 2023 אוקראינה הוציאה כבר 64.8 מיליארד דולר. אז העומס הצבאי הגיע ל-37% מהתמ”ג, וההוצאות הצבאיות היוו 58% מכלל ההוצאות הממשלתיות. עם זאת SIPRI ציין בנפרד: אוקראינה קיבלה באותה שנה לפחות 35 מיליארד דולר סיוע צבאי ממדינות אחרות. סיוע זה לא הופך אוטומטית להוצאות צבאיות אוקראיניות עצמאיות – במתודולוגיה של SIPRI הסיוע הצבאי נחשב אצל מדינת התורמת.

בשנת 2024 ההוצאות האוקראיניות הגיעו ל-64.7 מיליארד דולר. כמעט אותו מספר דולרים כמו בשנה הקודמת, אך הכלכלה כבר נשאה בעומס צבאי של 34% מהתמ”ג. ישראל באותה שנה הייתה ברמה של 8.8%. ההשוואה כאן כבר נראית אחרת: ההבדל בין 64.7 מיליארד דולר ל-46.5 מיליארד דולר אינו עצום, אך ההבדל בין 34% ל-8.8% מראה עד כמה שונה היה משקל המלחמה לשתי הכלכלות.

ובשנת 2025 אוקראינה הגדילה את ההוצאות הצבאיות ל-84.1 מיליארד דולר. זה כבר כ-40% מהתמ”ג. דוח מפורט יותר של SIPRI מראה עוד גודל – 63% מההוצאות הממשלתיות של אוקראינה היו על צרכים צבאיים. שני המדדים הללו הפכו לגדולים ביותר בעולם.

ארבעה מספרים שנתיים – 44 מיליארד דולר, 64.8 מיליארד דולר, 64.7 מיליארד דולר ו-84.1 מיליארד דולר – נותנים 257.6 מיליארד דולר הוצאות צבאיות עצמאיות של אוקראינה בשנים 2022–2025. זהו המקור לסכום שניתן להציב ליד 140 מיליארד דולר הישראליים.

אבל אי אפשר לשים סימן שוויון ביניהם: 257.6 מיליארד דולר ב-SIPRI – הוצאות על כוחות מזוינים ופעילות צבאית, 140 מיליארד דולר ב-TheMarker – הערכה רחבה יותר של עלות המלחמה לישראל.

אם נסיר את שנת 2022 ונשאיר רק את השנים הקלנדריות 2023–2025, ההוצאות האוקראיניות עומדות על כ-213.6 מיליארד דולר. לישראל לפי אותה מתודולוגיה של SIPRI בשנים 2023–2025 מתקבל כ-122.3 מיליארד דולר: 27.5 מיליארד דולר ב-2023, 46.5 מיליארד דולר ב-2024 ו-48.3 מיליארד דולר ב-2025. וגם השוואה זו מעט מגזימה את החלק ה”צבאי” של ישראל: בסכום של שנת 2023 כלולים תשעה חודשים ויותר לפני ההתקפה ב-7 באוקטובר. נתוני SIPRI לשנת 2023 אכן רושמים 27.5 מיליארד דולר הוצאות ישראליות לכל השנה.

נאנובוסטי כבר השוו את העומס הצבאי על הכלכלות של אוקראינה וישראל. הנתונים החדשים הופכים את הפער לעוד יותר ברור. ישראל מוציאה על הגנה חלק מהכלכלה שנראה לרוב המדינות המפותחות כחריג. עבור אוקראינה רמה כזו כבר מזמן נשארה מאחור.

ב-257.6 מיליארד דולר האוקראיניים לא כלולים בתים הרוסים, תחנות כוח וכבישים

בנקודה זו השוואת התקציבים הצבאיים נתקלת בגיאוגרפיה של המלחמה עצמה. ישראל נושאת בהוצאות עצומות על צבא, מילואים, הגנה נגד טילים ופעולות בכמה כיוונים, אך הלחימה לא השמידה חלק משמעותי משטח המדינה. אוקראינה נלחמת כבר שנה רביעית נגד הצבא הרוסי בתוך גבולותיה, כלומר התקציב הצבאי קיים במקביל לחשבון על הרס המדינה עצמה.

הערכה משותפת של ממשלת אוקראינה, הבנק העולמי, הנציבות האירופית והאו”ם קבעה עד 31 בדצמבר 2025 מעל 195 מיליארד דולר נזק פיזי ישיר. הנזק הגדול ביותר נגרם לדיור, תחבורה ואנרגיה; כ-14% מקרן הדיור של המדינה נפגעו או נהרסו.

אותו חישוב RDNA5 מעריך את הצרכים העתידיים של אוקראינה בשיקום בכמעט 588 מיליארד דולר לעשר שנים. וכאן קל לעשות עוד טעות אריתמטית: אי אפשר לקחת 257.6 מיליארד דולר, להוסיף 195 מיליארד דולר, ואז 588 מיליארד דולר ולהכריז על המספר שהתקבל כ”עלות המלחמה”. הכסף הראשון כבר הוצא על צרכים צבאיים, השני מתאר את עלות הנכסים ההרוסים, השלישי – את הצורך העתידי בשיקום.

אבל דווקא ההפרדה של מדדים אלו מראה את ההיקף. ישראל דנה במלחמה שכבר עולה מאות מיליארדי שקלים ומשנה את החוב הממשלתי. אוקראינה בו זמנית משלמת על צבא בהיקף של 40% מהתמ”ג ומקבלת הרס חדש, שעלותם בכלל נמצאת מחוץ לסטטיסטיקה הצבאית של SIPRI.

החשבון הישראלי לא יסתיים יחד עם הפעולות הצבאיות הנוכחיות

לישראל בעיה אחרת: חלק משמעותי מעלות המלחמה הופך בהדרגה לקבוע. בנק ישראל כבר כותב על הצורך בתקציב ביטחוני גדול בהרבה לאחר המלחמה, הוצאות אזרחיות על שיקום ותשלומי ריבית גבוהים יותר בגלל החוב שנצבר. כלומר, חזרה לתקציב של שנת 2022 עצמה לאחר סיום הקרבות הפעילים אינה צפויה.

TheMarker מביא אופק ארוך עוד יותר: במהלך העשור הבא הוצאות ישראל על ביטחון עשויות להתקרב ל-1.5 טריליון שקל. לאחר הניסיון של 7 באוקטובר המדינה נאלצת לחשב אחרת את מלאי התחמושת, גודל המילואים, ההגנה נגד טילים ויכולת הצבא לפעול בו זמנית בכמה כיוונים מרוחקים.

לכן הניסוח המדויק ביותר כאן אינו “אוקראינה הוציאה על המלחמה פי שניים מישראל”.

לפי נתוני SIPRI, אוקראינה אכן הפנתה 257.6 מיליארד דולר מכספיה העצמיים להוצאות צבאיות בשנים 2022–2025. עבור ישראל TheMarker מעריך את עלות המלחמה שנצברה לאחר 7 באוקטובר בכ-140 מיליארד דולר. סטטיסטיקה השוואתית של SIPRI לשנים 2023–2025 נותנת כ-213.6 מיליארד דולר לאוקראינה ו-122.3 מיליארד דולר לישראל, אך גם היא אינה כוללת את ההרס האוקראיני ואינה מפרידה מהשנה הישראלית 2023 את החודשים עד 7 באוקטובר.

וההבדל בעומס על הכלכלה עוד יותר גדול: בסוף שנת 2025 אוקראינה הייתה ברמה של 40% מהתמ”ג, ישראל הוציאה על מטרות צבאיות 48.3 מיליארד דולר ונשארה כמעט פי שניים מהרמה שלפני המלחמה. מדדים אלו מתארים שתי מציאויות פיננסיות שונות של המלחמה בצורה מדויקת יותר מאשר סכום אחד מרשים בדולרים.