תבוסת הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה”ב ב-3 בנובמבר 2026 הציבה את דונלד טראמפ במצב לא שגרתי. הדמוקרטים השיגו רוב בשני בתי הקונגרס, וניצחו אפילו במדינות רפובליקניות מסורתיות – טקסס, דרום קרוליינה וקנזס. עם זאת, הנשיא שמר על סמכויות לנהל את מדיניות החוץ והכוחות המזוינים. כעת עולה השאלה: האם הוא יהפוך לזהיר יותר או, להיפך, ינסה להשיג תוצאות צבאיות ודיפלומטיות לפני הגברת הפיקוח מצד הקונגרס?
מחבר: סטס שיפר | נאנובוסטי (NAnews)
המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן, שהחלה ב-28 בפברואר, הייתה אחת הסיבות לתבוסת הרפובליקנים. עליית מחירי הדלק פגעה במשפחות אמריקאיות. טראמפ הכיר בהשפעת המלחמה על הבחירות, אך הצהיר כי היה מקבל שוב את ההחלטה לתקוף את איראן.
סגן הנשיא ג’יי די ואנס התבטא בצורה קשה יותר: לדעתו, המלחמה היא זו שפגעה בתמיכה ברפובליקנים. עבור ישראל זהו אות מדאיג. חילוקי דעות בנוגע לשיתוף פעולה צבאי עם ירושלים קיימים כעת לא רק בין שתי המפלגות האמריקאיות, אלא גם בתוך המחנה הרפובליקני.
ישראל: סיוע שעדיין לא בוטל
ב-3 בנובמבר טראמפ הצהיר לרויטרס כי הסכים עם בנימין נתניהו להפסיק את הסיוע האמריקאי השנתי לישראל לאחר 2026.
מדובר ב-3.8 מיליארד דולר (כ-12.1 מיליארד שקל): 3.3 מיליארד מיועדים למימון צבאי, ועוד 500 מיליון לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים. טראמפ הבטיח לשמור על מכירות הנשק האמריקאי לישראל.
עם זאת, ההסכם הנוכחי מתוכנן עד ספטמבר 2028. הוא כולל הקצאת כספים שנתית על ידי הקונגרס, וטראמפ לא הסביר כיצד הוא מתכוון להפסיק את המימון מוקדם יותר. לשכת נתניהו לא אישרה לסוכנות את ההסכם שהוכרז על ידי הנשיא.
לכן אי אפשר להחשיב את הסיוע ככבר מבוטל. אך אי אפשר להתעלם מהמשמעות הפוליטית של ההצהרה. לפי סקר יוני של אוניברסיטת קוויניפיאק, 48% מהבוחרים האמריקאים חשבו שהסיוע לישראל מוגזם. בקרב הדמוקרטים היו כאלה 66%.
בישראל המצב מסתבך עם המשבר הממשלתי שלה. לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר, נתניהו איבד את הרוב הפרלמנטרי.
ב-5 בנובמבר הודיע הנשיא יצחק הרצוג כי 67 חברי כנסת המליצו להטיל את הרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, ו-46 על נתניהו. אך ההמלצות אינן מעידות על קיום קואליציה: בין המפלגות נותרו חילוקי דעות רציניים. ההחלטה על מתן המנדט צפויה ב-8 בנובמבר.
לממשלה הבאה יהיה צורך לבנות יחסים לא רק עם הבית הלבן, אלא גם עם הקונגרס האמריקאי, שבו התמיכה בישראל כבר לא מובטחת בהסכמה דו-מפלגתית קודמת.
איראן: המשא ומתן מתקיים במקביל למכות
ב-6 בנובמבר כוחות אמריקאים ביצעו מכה מוגבלת על מערכת ההגנה האווירית האיראנית באי קשם ליד מצר הורמוז. טראמפ אישר את המבצע, וכינה אותו חסר משמעות.
במקביל, לפי דיווחי Associated Press, קטאר מציעה לארה”ב ולאיראן פשרה דו-שלבית. תחילה וושינגטון מסירה את המצור הימי ומשחררת חלק מהכספים האיראניים, וטהרן מאפשרת למפקחי סבא”א להיכנס לאתרים הגרעיניים שנפגעו. לאחר מכן מתחדשת השיט דרך מצר הורמוז ומתחילים משא ומתן רחב יותר.
השאלה המרכזית היא מאגרי האורניום האיראניים. לפי הערכת סבא”א, מדובר ב-440.9 קילוגרם חומר מועשר עד 60%.
אבל אלו עדיין הצעות של מתווכים, ולא הסכם שהושג. איראן דורשת ויתורים לפני תחילת משא ומתן מלא. טראמפ, מצדו, שומר על האפשרות להגביר את המכות, בתקווה להשיג תנאים טובים יותר.
עבור ישראל, ההשלכות של כישלון המשא ומתן הן מוחשיות: התקפות טילים חדשות, הצורך להשתמש במיירטים יקרים והסיכון להרחבת הסכסוך האזורי.
אוקראינה: ניצחון הדמוקרטים לא יביא טילים מחר
ההנהגה האוקראינית מצפה שהקונגרס החדש יחדש את התמיכה בקייב, שהצטמצמה משמעותית לאחר חזרתו של טראמפ לבית הלבן.
ב-6 בנובמבר רויטרס דיווחה כי הדמוקרטים מתכוונים לכלול מימון לאוקראינה וסנקציות קשות יותר נגד רוסיה בחוקי ההגנה והתקציב.
זלנסקי שואף לקבל כ-16 מיליארד דולר מהסיוע שהובטח בעבר (כ-51.1 מיליארד שקל). בעיה נפרדת היא טילי הפטריוט. וושינגטון אישרה את מכירת 500 מיירטי PAC-3 בעלות של 2.1 מיליארד דולר (כ-6.7 מיליארד שקל), אך האספקה צפויה רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21. לערים האוקראיניות ההגנה נחוצה כבר בחורף הקרוב.
סיכון נוסף קשור לניסיונות של מוסקבה לנצל את הסכסוך האיראני כדי לקבל ויתורים על אוקראינה. בעבר נאנובוסטי ניתחו את הצעות התיווך הרוסיות במשא ומתן עם טהרן. אין עדיין אישור להסכמת וושינגטון להחלפה כזו.
הקונגרס החדש יתחיל לעבוד רק ב-3 בינואר 2027. גם לאחר מכן, טראמפ ישמור על זכות הווטו, שניתן להתגבר עליה רק בשני שלישים מהקולות בשני הבתים. לכן, ניצחון הדמוקרטים פותח לאוקראינה אפשרות פוליטית, אך אינו מבטיח חידוש מיידי של האספקה.
מה צריכים לקחת בחשבון ישראל ואוקראינה
התבוסה בבחירות לא שללה מטראמפ את האפשרות לקבל החלטות צבאיות. יתרה מכך, ניסיון להראות כוח בחו”ל עשוי להיות עבורו דרך לפצות על ההיחלשות בתוך המדינה.
עבור ישראל, מסוכן להסתמך על כך שיחסים אישיים טובים עם הנשיא האמריקאי יחליפו תמיכה יציבה משתי המפלגות. סיוע צבאי, אספקת נשק והגנה פוליטית ברמה הבינלאומית דורשים בסיס יציב יותר.
לאוקראינה עומדת משימה אחרת: להשיג את הפיכת ההבטחות של הקונגרס החדש להחלטות ממשיות, מבלי לאבד את הזמן הדרוש להגנת הערים.
וושינגטון נותרה בעלת הברית העיקרית של ישראל והשותפה החשובה ביותר של אוקראינה. אך שתי המדינות כעת צריכות לקחת בחשבון את הפוליטיקה הפנימית האמריקאית כגורם עצמאי לביטחונן.
הוסיפו את נאנובוסטי לגוגל, כדי לעקוב אחר האופן שבו החלטות בינלאומיות משפיעות על ישראל ואוקראינה.