יתום בן 11 מאוקראינה מאוים שוב בגירוש מישראל – הדרמה נמשכת

סיפורו של יבגני קוסרב בן ה-11, יתום מאוקראינה, שוב באור הזרקורים.

לפני שנה, באוגוסט 2023, הגיע הילד, יחד עם האפוטרופוס היחיד שלו, דוד אלכסנדר, לישראל כדי למצוא משפחה וחיים חדשים, אבל בבן-גוריון הם נעצרו וניסו לגרש. לאחר סערה ציבורית, ההחלטה תוקנה.

אולם, המכונה הבירוקרטית של משרד הפנים הישראלי הופכת שוב ושוב למכשול בדרכם – כעת (בנובמבר 2024) משרד הפנים מסרב שוב להכשיר את ז'ניהסיפר על המצב ynet.

הסיפור הזה חדשות נאמר ב-27 באוגוסט 2023 – “ובכל זאת, הם הורשו להיכנס לישראל, אבל רק ל-3 חודשים: עם הגעתם לבן-גוריון, יתום בן 10 מאוקראינה כמעט גורש מישראל בחזרה לאזור הלחימה“

אֵיך כותב ב-13 בנובמבר דחה בעל טור ynet איתמר אייכנר, מחלקת רישום אוכלוסין במשרד הפנים את הבקשה ללגליזציה של ז'ניה קוסרב (יבגני קוסרייב) בטענה שהאפוטרופוס שלו (דוד אלכסנדר) אינו הורה ביולוגי. וזאת למרות שהילד מתגורר אצל משפחת דודו כבר שנה, לומד בבית ספר ישראלי, ואין אף אחד באוקראינה שיכול לטפל בו. לטענת עורכי הדין של המשפחה, אסף ויזן ותומר ורשה, החלטת הרשויות בישראל “סותרת את עקרון הטיפול בילד ופוגעת בשלמות המשפחה”.

דרמה בנמל התעופה בן גוריון: השלב הראשון במאבק

כאשר ז'ניה ואלכסנדר הגיעו לישראל, הם עוכבו בשדה התעופה. ממשרד הפנים נמסר כי דודו של אלכסנדר אינו אביו הביולוגי של הילד, מה שאומר שלילד אין זכות כניסה. למרות נישואיו של אלכסנדר לאישה ישראלית, נשללה מהם לגליזציה של מעמדם. רק לאחר ערעור של עורכי דין ולחץ ציבורי הוקפאה החלטת הגירוש.

שבת במחלקת הבידוד

ב-25 באוגוסט 2023 הגישו עורכי הדין אסף ויזן ונועם גרינצייג ערעור לבית המשפט בתל אביב. השופט יוסף ברדה השעה את הגירוש, אך התעקש שז'ניה ודודו יישארו בבית המעצר בשדה התעופה עד להחלטה סופית. למרות שבת, הסערה הציבורית אילצה את משרד הפנים לשקול מחדש את החלטתו. בפיקדון של 40 אלף שקל הותר לילד ואפוטרופוסו להיכנס.

מה אומרים המשפחה ועורכי הדין?

עורך דין המשפחה, תומר ורשה, רואה במעשי משרד הפנים בלתי הוגנים:

“המדינה חייבת להגן על ילדים, במיוחד על יתומים. המקרה הזה הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו בירוקרטיה יכולה להרוס את גורל האדם”.

טיעונים עיקריים:

1. פַּטרוֹנוּת. אלכסנדר הוא רשמית האפוטרופוס של ז'ניה ולמעשה משחק תפקיד של הורה.
2. מִשׁפָּחָה. ז'ניה מתגורר בנוף הגליל עם דודו ואשתו, אזרחית ישראל.
3. חוסר התוחלת של הגירוש. באוקראינה אין מי שיגן על הילד: סבתו היחידה חולה במחלה קשה.

המשפחה מוכנה ללכת לאימוץ, אך פעולות צבאיות באוקראינה מונעות את השלמת התהליך הזה.

מדוע ז'ניה הגיעה לישראל?

ז'ניה איבד את אמו מסרטן בשיא המלחמה באוקראינה. לאחר מותה הפך אלכסנדר, ששוחרר מהצבא האוקראיני, לאפוטרופוס היחיד שלו. סבתה של ז'ניה, שגם טיפלה בו בעבר, הייתה חולה קשה ולא יכלה למלא את חובותיה. אלכסנדר, שהבין שהשארת אחיינו באוקראינה פירושה שלילת משפחתו ועתידו, לקח אותו עמו לישראל.

“רצינו לתת לו הזדמנות לחיים נורמליים. הוא לומד בבית הספר, רכש חברים, אבל כל יום רודפים אותנו הפחד מגירוש”. – שיתף אלכסנדר.

אלכסנדר ואשתו מוכנים לאמץ את ז'ניה, אבל פעולות צבאיות באוקראינה מסבכות את התהליך. על בסיס זה המשפחה מבקשת להכיר באפוטרופסות חוקית כראיה לקרבה ולאפשר איחוד משפחות.

סירוב משרד הפנים והמשך מאבק

נכון לנובמבר 2024, המצב נותר לא ברור. משרד הפנים הישראלי סירב שוב להכשיר את מעמדה של ז'ניה בטענה שאלכסנדר אינו ההורה הביולוגי שלו. עורכי הדין של המשפחה סבורים כי הדבר פוגע בסטנדרטים בינלאומיים שמטרתם להגן על זכויות הילד.

“הביורוקרטיה מנצחת את השכל הישר. ז'ניה גר כאן כבר שנה, הוא הסתגל, אבל עבור משרד הפנים הוא עדיין זר”. – הערות ynet עורך דין תומר ורשה.

תפקיד משרד הפנים

במשרד הפנים טוענים כי הליך הלגליזציה על רקע הומניטרי עומד לרשות המשפחה, אך האפוטרופוס מתעקש להכיר בז'ניה כבן משפחתו. משירות העיתונות של המחלקה נמסר:

“אנחנו מוכנים לשקול את הבקשה על בסיס הומניטרי, אבל מעמדו הנוכחי של הילד אינו מאפשר מתן אזרחות אוטומטית”.

ישראל מכירה במעמד של משפחת אפוטרופוסים, אך לא מכירה ביבגני כבן למשפחה זו, למרות שהוא יתום בטיפול משפחה אומנת.

תמיכה מהחברה הישראלית

הציבור הישראלי תומך באופן פעיל בז'ניה ובמשפחתו. סיפורו של הילד הפך לסמל לבעיות הבירוקרטיות שעומדות בפני פליטים רבים. מתנדבים ופעילי זכויות אדם מתעקשים שהרשויות יתחשבו בנסיבות הומניטריות.

הסיפור של ז'ניה הדהד לא רק בקרב עורכי דין, אלא גם בקרב ישראלים המאמינים שחשוב להגן על ילדים, במיוחד בזמן מלחמה. כפי שמציין בעל טור ynet איתמר אייכנר:

“המקרה הזה הוא מבחן לאנושיות וליעילות של המערכת”.

טבלה: השלבים העיקריים של המקרה של ז'ניה קוסרב

למה הסיפור הזה חשוב?

גורלה של ז'ניה קוסרב מעלה סוגיות יסוד של זכויות אדם, הגנת ילדים ואחריות המדינה כלפי קבוצות פגיעות. ישראל, הידועה ביוזמות ההומניטריות שלה, מסתכנת בפגיעה במוניטין שלה אם המקרה הזה לא ייפתר בצורה הוגנת.

NANews ישראל חדשות ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות. הסיפור של ז'ניה קוסרב הוא תזכורת לכך שבעולם מלא קונפליקטים, זכויות הילדים צריכות להיות בראש סדר העדיפויות של כל מדינה.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓