נו טוב? “הכוחות המזוינים הרוסים הפילו 13 טילים ישראלים בסוריה” – מגזין Military Watch, אותו מכנה ה-RNBO של אוקראינה “דיווחים ממשרד ההגנה הרוסי במסווה של ניתוח עצמאי”

ב-27 בספטמבר 2024 החל להתפשט מידע בתקשורת התעמולה הרוסית, בהתייחס לפרסום האמריקאי מגזין השעון הצבאימה

“הכוחות המזוינים הרוסים הפילו 13 טילים ישראלים ליד בסיסי צבא רוסים בסוריה. יצוין כי מערכות ההגנה האווירית הרוסיות לא ירו בעבר לעבר טילים ישראלים, טורקיים ומערביים שהפרו את המרחב האווירי של סוריה.

בפרסום צוין כי חיל האוויר הישראלי תקף מטרות צבאיות בסביבת העיר טרטוס בסוריה שעל חוף הים התיכון, בה נמצא גם בסיס צבאי רוסי. לא דווח על תוצאות התקיפה והנזק שנגרם”.

מגזין השעון הצבאי הזה הואשם יותר מפעם אחת RNBO מאוקראינה“שהמגזין הזה מתחזה לפרסום צבאי מכובד, אך למעשה משכפל לעתים קרובות הודעות ממשרד ההגנה הרוסי או מתקשורת המדינה הרוסית“.

מגזין השעון הצבאי: דו”ח של משרד ההגנה הרוסי במסווה של ניתוח עצמאי

אנליסטים אוקראינים מ “צְבָאִי” ערך תחקיר על מגזין זה.

בינואר 2023, ערוצי טלוויזיה רוסים ציטטו לפחות שבעה מאמרים שונים ממגזין “הפרסום האמריקאי” Military Watch Magazine, אשר קידם בעקביות נרטיבים דומים: הציוד הרוסי עדיף על מקביליו המערביים, טילים רוסיים מבצעים “מתקפות דיוק” על אוקראינה, וכן ההפסדים בצד האוקראיני גבוהים משמעותית מההפסדים של רוסיה.

חשוב לציין שבעוד מגזין Military Watch מפרסם חומר כזה, תוכנו חוזר על הצהרות של משרד ההגנה הרוסי והתקשורת הממלכתית הרוסית. לפי המשאב הטיית מדיה/בדיקת עובדותאומדנים מצטברים של עצמאיים בודקי עובדות של רשת IFCN, פרסומים בפרסום זה מסווגים כמוטים ומפוקפקים. יש גם חוסר שקיפות מלאה לגבי הבעלים וצוות המערכת, מה שמעמיד בספק את מוצאו ה”אמריקאי”.

המגזין נוסד ב-2017 על ידי אברהם אייט, “מומחה בריטי לאבטחה בינלאומית” שעליו יש מעט מאוד מידע באינטרנט. הוא מוצג כאנליסט צבאי המתמחה באבטחה באזור אסיה-פסיפיק, אך בפועל החומרים שלו אינם חורגים מהתעמולה הרוסית. העורכים מצהירים כי הם נמנעים מ”כיסוי נושאים צבאיים מנקודת מבט של מדינה או אזור אחד”, אך העובדות מצביעות אחרת. עד 2022, המחברים שיבחו בעיקר את הציוד הצבאי הרוסי והסיני, ואוקראינה הוזכרה לעתים קרובות בהקשר של תעמולה. לדוגמה, הם כינו את מהפכת הכבוד “הפיכה פרו-מערבית” וסיפוח קרים מוצדק.

לפני תחילת הפלישה בקנה מידה מלא, מגזין Military Watch דיווח כוזב על ההפגזה על דונבאס על ידי אוקראינה ולאחר הפלישה טען ל”הרס” של כל מערכת ההגנה האווירית האוקראינית, מבלי לאשר עובדות אלו עם מקורות בלתי תלויים. בפרט, המגזין הפיץ מידע על השמדתה לכאורה של מערכת טילי הנ”מ פטריוט, אם כי מומחים ופקידים אמריקאים הכחישו את ההצהרות הללו.

ביוני 2023 האשים Military Watch גם את “הממשלה הנאצית” של אוקראינה בדיכוי סטודנטים זרים, בעוד שעובדות אמיתיות מאשרות שאזרחים זרים ממשיכים בלימודיהם במדינה. המגזין מדגיש לעתים קרובות שההגנה האווירית האוקראינית אינה יכולה ליירט טילים בליסטיים ומשבח את הטילים הרוסיים והצפון קוריאנים המשמשים נגד אוקראינה כ”נשק בלתי מנוצח”.

הטקטיקה של ציטוט של “מקורות מערביים מכובדים” הפכה מזמן למם, אשר בתורו מחמיר את המצב. במובנים רבים, Military Watch Magazine הוא רק אחד ממקורות פסאודו-מדעיים רבים שמשחקים לידיה של התעמולה הרוסית. יתר על כן, לא רק ערוצים עוינים יכולים להתייחס למקורות לא אמינים, אלא גם בתקשורת האוקראינית.

כיצד להימנע ממלכודות של “מומחים מערביים” ולהשתמש רק במקורות מידע מהימנים? זהו נושא חשוב, במיוחד במלחמת המידע הנוכחית, שבה עובדות לעיתים קרובות מעוותות או מצג שווא. חשוב לזכור כי אנליטיקה טובה דורשת חשיבה ביקורתית וניתוח מעמיק, ולא לעקוב בצורה עיוורת אחר נרטיבים אופנתיים.

השאירו תגובה↓