ביקור חשאי של שר ישראלי ברוסיה: משחקים דיפלומטיים ומניעים נסתרים

השר הישראלי לתכנון אסטרטגי רון דרמר בְּסֵתֶר ביקר ברוסיה בשבוע שעבר. כותב על כך ב-10 בנובמבר 2024 The Times of Israel בהתייחס לרדיו של הצבא. משרדו של דרמר סירב להגיב ל”טיימס אוף ישראל” בנושא זה.

על פי דיווחים בתקשורת, דרמר דן עם הצד הרוסי בסוגיות של הפסקת אש בלבנון, וב”תפקיד” האפשרי של רוסיה בכך. המשלחת הרוסית כבר ביקרה בישראל ב-24 באוקטובר 2024.

NAnews כבר סיקרה את הנושא הזה – “האם ישלחו גם 2 נושאות מטוסים? “ממשלת ישראל מתעקשת על השתתפותה של רוסיה במשא ומתן על לבנון, כולל. וכדי “להפחית את השפעת ארה”ב””

כפי שנאמר “פרטים” מטוס של חיל האוויר הישראלי טס מעל פולין ב-5 בנובמבר 2024. הוא הבחין במשאבי ניטור המראים תנועת מטוסים אזרחיים וצבאיים כאחד עם משדר פעיל, מכשיר לזיהוי המטוס על ידי בקר הטיסה.

תוואי המטוס עם סימן הקריאה IAF266 דרס את מדינות דרום אירופה, חלף על פני טורקיה, ואז חצה המטוס את שטח פולין ופנה מזרחה, לכיוון בלארוס.

ברגע זה כיבה צוות המטוס את המשדרים, ויעד המטוס נותר לא ידוע.

עם זאת, התקשורת הפולנית העלתה כי היא הייתה יכולה לטוס למוסקבה והביעה תמיהה ודאגה לגבי מסלול המטוס.

IAF266 – זנב בואינג 707 מספר 272, בבעלות חיל האוויר הישראלי. מטוס זה משמש כמכלית אווירית ומתפקד גם כמטוס תובלה במידת הצורך.

מה זה היה?

ישראל ממשיכה לנהל מדיניות המעוררת שאלות ובלבול בחוגים בינלאומיים. הביקור החשאי האחרון של שר התכנון האסטרטגי הישראלי, רון דרמר, ברוסיה משך את תשומת לב הקהילה העולמית והפך סיבה לדיון. הביקור, שנערך, כפי שמציע ה”טיימס אוף ישראל”, מתוך כוונה ברורה “להדגים את תפקידה של רוסיה בפתרון המצב במזרח התיכון”, מעלה שאלות הולכות וגדלות לגבי היעדים האמיתיים של ישראל. בהקשר זה, מתברר שמדינה שצריכה להיות קשובה לאינטרסים האסטרטגיים שלה עשויה לתמוך “בלא יודעין” בפעולותיה של רוסיה, אשר כעת, למרות תוקפנותה נגד אוקראינה, מנסה לחזור לזירה הבינלאומית.

משימה סודית: מה עמד מאחורי הביקור של דרמר?

רוסיה, הפעילה בסוריה, על פי ה”טיימס אוף ישראל”, על פי דיפלומטים ישראלים, “יכולה למלא תפקיד בתהליך השלום על ידי מניעת חימוש מחדש של חיזבאללה”. אולם מהלך זה מעורר תמיהה, שכן השפעתה של רוסיה באזור ועל כוחות הסכסוך העיקריים, כמו איראן וחיזבאללה, מוגבלת מאוד.

יתרה מכך, כפי שצוין ליאוניד נבזלין הביקור עצמו הוסתר בקפידה מהציבור. זה מדגים זאת הרשויות הישראליות אינן בטוחות כיצד הקהילה הבינלאומית תתפוס את המהלך הזהבמיוחד על רקע האשמות נגד רוסיה על תוקפנותה באוקראינה.

ציטוט של ליאוניד נבזלין: “לא ברור לחלוטין מדוע ישראל מאמינה שרוסיה יכולה להשפיע על כל דבר. אפילו חמאס, שנציגיו נוסעים בקביעות למוסקבה, לא החזירו בני ערובה בעלי אזרחות רוסית (אם כי, לדבריהם, הם כל הזמן “עובדים על זה” – עורך) . איראן גם לא תשנה את האסטרטגיה שלה לבקשת פוטין. ולקרמלין יש אפילו פחות מינוף על חיזבאללה ישירות”.

מדוע ישראל עוזרת לרוסיה לחזור לפלטפורמות בינלאומיות?

השאלה המרכזית שעולה מביקורו של דרמר היא המניעים מאחורי ניסיונותיה של ישראל לאפשר לרוסיה להשתתף במשא ומתן בינלאומי ולחזור לפלטפורמות הבינלאומיות שמהן הודרה לאחר תוקפנותה נגד אוקראינה.

רוסיה מנסה באופן פעיל לשקם את מעמדה בזירה הבינלאומית. למרות התוקפנות שלו באוקראינה, הקרמלין מבקש לחזק את תפקידו באזורים כמו המזרח התיכון ולנצל את הזדמנויות המשא ומתן שישראל מספקת לו. מוסקבה בעצם מנסה להחזיר את מעמדה כשחקן עולמי על ידי ניסיון להשפיע על סכסוכים והתנחלויות, למרות שאין לה השפעה ממשית על מרכיבים מרכזיים של אותם סכסוכים.

ציטוט של ליאוניד נבזלין: “באופן כללי, רוסיה, גם אם היא תרצה, לא תוכל להשפיע על שום דבר. והיא לא רוצה: סכסוכים במזרח התיכון מסיטים את תשומת הלב מהפשעים שלה באוקראינה”.

ישראל ממשיכה לנהל מגעים עם מוסקבה, למרות פעולותיה באוקראינה. גישה זו מעמידה בספק מדוע ישראל ממשיכה לעזור לקרמלין למצוא את הנישה שלו בפורומים בינלאומיים מהם ניסו להדיר את רוסיה בשל מדיניותה האגרסיבית.

מדוע ישראל ממשיכה לתמוך ברוסיה?

חוסר הוודאות לגבי הכיוון האסטרטגי של ישראל ניכר גם ביחסיה עם פוטין. אחד הגורמים המרכזיים, לפי מומחים, הוא “רצונה של ישראל להמשיך להפגין את שיתוף הפעולה שלה עם רוסיה” בנושאי ביטחון במזרח התיכון. עם זאת, ראוי לציין כי הביקור עצמו בוצע באופן כה נסתר, שרק מחזק את החשדות למניעים נסתרים.

ראש הממשלה נתניהו, למרות ההאשמות נגד רוסיה, עדיין מנסה לבנות יחסים דיפלומטיים עם מוסקבה, מה שמראה שרוסיה נותרה “שחקן גדול” באזור. במקביל כותבים עיתונאים כי המשלחת הרוסית כבר ביקרה בישראל ב-24 באוקטובר. מקורות מציינים כי ביקור זה אינו קשור לבני הערובה המוחזקים על ידי חמאס ברצועת עזה.

מדוע ישראל תומכת בקרמלין על רקע הסנקציות הבינלאומיות?

חוסר היכולת של רוסיה לפתור בעיות אמיתיות במזרח התיכון והמינוף המוגבל שלה הולכים ומתבררים יותר ויותר. אבל הרשויות הישראליות, למרות כל הבעיות הללו, ממשיכות להפגין את שיתוף הפעולה שלהן עם הקרמלין. חשוב להבין שגם לישראל יש אינטרסים אסטרטגיים, וגישה זו עשויה להיות חלק מתמרון דיפלומטי רחב יותר שמטרתו לשמור על הסטטוס קוו באזור.

טבלה: השוואת תפקידי רוסיה וישראל בעניינים בינלאומיים

מסקנה: ישראל ורוסיה – ברית אסטרטגית או משחק פוליטי?

ביקורו החשאי של רון דרמר ברוסיה מעלה שאלות חשובות לגבי האסטרטגיה של ישראל במזרח התיכון. למרות המגבלות הברורות של השפעתה של מוסקבה על שחקני מפתח באזור, ישראל ממשיכה לשמור על יחסים דיפלומטיים עם הקרמלין, מה שמעלה גבה בחוגים הבינלאומיים.

נשאלת השאלה: מדוע ישראל עוזרת לרוסיה לחזור לפלטפורמות בינלאומיות ולהמשיך את תפקידה במדיניות שבעצם אין לה השפעה ממשית?

הסיבה היחידה, כותב ליאוניד נבזלין, שעליו טס דרמר לרוסיה – זה

“רצונו של נתניהו לקצץ כלפי פוטין. הראה שהוא עדיין מחשיב אותו כ”שחקן גדול” באזור ובכלל, “ליגה אחרת”.

זו, כמובן, בושה נוראית.

לא במקרה דרמר לא פרסם את נסיעתו, ומטוס חיל האוויר הישראלי אף כיבה את המשדרים באמצע הדרך כדי להסתיר את יעדו.

חבל שלישראל יש שר אסטרטגיה, אבל אין אסטרטגיה ככזו. זה יהיה טוב יותר להיפך“.

ישראל, המנסה למצוא איזון ביחסים עם רוסיה, עלולה לתמוך שלא ביודעין ברצונו של הקרמלין לחזור לזירה הבינלאומית ולהשיב לעצמה את הקרקע האבודה. לאור התוקפנות המתמשכת נגד אוקראינה וניסיונותיה של רוסיה להסיט את תשומת הלב של העולם מפשעיה, על ישראל לשקול מחדש ברצינות את מדיניות החוץ שלה ולהימנע מטעויות דיפלומטיות נוספות.

בביקורו של רון דרמר ברוסיה, שהוסתר מהציבור (אבל התפרסם)יש לא רק תככים גיאופוליטיים, אלא גם שאלות מדוע ישראל ממשיכה לתמוך בקרמלין, למרות תמיכתה בכל מתנגדיה של ישראל: איראן, חיזבאללה, החות'ים, חמאס, הרודן הסורי אסד וכו', והתוקפנות נגד אוקראינה. , שאותו גינה את העולם המתורבת כולו, נושא שסוקר בהרחבה באתר חדשות.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓